במהלך שנת הלימודים עצמה עופרה שנקמן לא נחשבה לאחת המורות הפופולריות בצוות המורים, אבל במשך חודש אחד בכל שנה דרך כוכבה. ולא יכולותיה הפדגוגיות היו אלו שבגינן רמה קרנה. כמורה למלאכה היא הייתה סבירה לכל היותר. אבל לקראת כל שנת לימודים חדשה מישהו היה צריך לעמול על מלאכת הרכבת המערכת, ומי נכונה יותר למלאכה מאשר המורה למלאכה?
כאן המקום להזכיר שמדובר היה בשנות התשעים העליזות. המחשבים דאז שימשו לנסיך הפרסי במקרה הטוב ולסגירת שטחים במקרה הרע, כך ששימוש במחשב כדי לפתור בעיות לו"ז סבוכות היה נחשב מדע בדיוני כמעט כמו טמגוצ'י שיכול לשרוד שבת. להבדיל.
בקיצור, בכל אוגוסט הוטל על עופרה להצליח למזג את כל דרישות המורים לכדי מערכת אחת מתפקדת בלי חלונות, התנגשויות או שיעורים חופשיים. ואם בכל שנה זו הייתה מלאכה סבוכה, הרי שבשנת 1996 העסק נעשה כמעט בלתי אפשרי.
בהתחלה הדרישות של המורים עוד היו שגרתיות. דניאל המורה לאנגלית עדכן שבימי שני הוא בהשתלמות, כוכבה המורה להיסטוריה סיפרה שבימי ראשון ורביעי היא בבית ספר אחר, ופליקס המורה להתעמלות אמר שאפשר לקבוע לו שיעור מתי שבא, הוא הרי ממילא זורק לתלמידים כדור והולך לשתות קפה.
אבל אז התחילו המורים להגזים. רינה המורה לספרות ביקשה לא לקבוע לה שיעורים סמוכים לאלו של כוכבה המורה להיסטוריה כי הן מסוכסכות ומעדיפות לא להיתקל זו בזו בחילופי השיעורים. אברם המורה לתנ"ך ביקש לא לקבוע לו שיעורים בימי ראשון, שני ושלישי כי הוא ואשתו מתכוננים לעוד ילד והיסטורית אשתו תמיד יולדת בתחילת השבוע. שמוליק המורה לתושב"ע ביקש לא לקבוע לו שיעורים בשעות הבוקר כי הוא השנה הולך על יקיצה טבעית, ומיכל המורה למדעים ביקשה שלא לקבוע לה שיעורים בימי שני, רביעי ושישי כי המטפלת הנומרולוגית שלה אמרה לה להתרחק ממספרים זוגיים. בקיצור, שמח.
עופרה עמדה מול אינספור הדפים מלאי הבקשות והאילוצים וניסתה לרבע את המשולש, שהסתמן כמתומן לכל הפחות. היא ישבה לילות שלמים על המדוכה וכשהפציע השחר ביום העשירי לעמלה היא נדהמה לגלות שלפניה ניצבת מערכת שעות מושלמת. מאחר שהיא עצמה לא ידעה להסביר איך קרה הפלא הזה, היא התייעצה עם חבר, פרופסור למתמטיקה, שבעצמו נדהם מגודל ההישג. בדיקה עם עמיתיו האקדמיים אישרה את החשד: עופרה שנקמן המציאה תחום חדש במתמטיקה.
החדשה המרעישה התפשטה בחוגים האקדמיים העולמיים כמו אש בשדה קוצים, וכולם הסכימו שתורת האילוצים של עופרה שנקמן גרמה לתורת המשחקים של פרופסור נאש להיראות כמו חיבור וחיסור עד עשר. גדולי המתמטיקאים בילו שבועות ארוכים בניסיון להבין איך הם לא עלו על הענף המתמטי החדש (הסיבה הייתה כמובן שהם מעולם לא נאלצו להתמודד עם דרישות מופרכות כשל רונה המורה לחיבור, שביקשה לא לשבץ אותה השנה בימים שבהם בית הספר פועל כי "לא בא לה השנה על אינטראקציה עם תלמידים").
עופרה הוזמנה לאינספור כנסים מדעיים שבהם הרצתה על תורת האילוצים, ובאמצע השנה אף אחד כבר לא היה מופתע כשזכתה בפרס נובל למתמטיקה (במקביל לעובדה שאותו פרס עצמו נשלל למפרע מפרופסור נאש, שבדיעבד לא היה כזה גאון אחרי הכול).
בשנה שאחר כך כבר יצא לאקרנים 'נפלאות העוד יותר תבונה', סרט הממחיש את התלאות שעופרה עברה בדרכה לגילוי המסעיר. את עופרה גילמה השחקנית מריל סטריפ, את שמואל, מנהל בית הספר, גילם סיר פטריק סטיוארט, ואת בעלה של עופרה גילם שרונאס יאסיקביצ'יוס אקס מכבי תל אביב בניסיון כושל להתניע קריירה שנייה.
עופרה הפכה לכוכבת בין־לאומית בתוך פחות משמונה עשר חודש, ואחראיות מערכת ברחבי העולם השתמשו בתורה שפיתחה כדי לבנות את מערכת השעות של בית הספר שלהן.
אבל כמו דבורה שעוקצת ומתה, גם עופרה הבינה מאוחר מדי שלפעמים מימוש הפוטנציאל מוביל לסוף הדרך. בעזרת תורת האילוצים המהפכנית שפיתחה הצליחו מהנדסי מחשבים בתוך חודשים בודדים לכתוב אלגוריתם שבונה מערכות לבתי ספר באלפיות שנייה ללא מגע יד אדם, ועופרה הפכה בבת אחת לחסרת תועלת.
בחופש הגדול של השנה העוקבת היא מצאה את עצמה יושבת בבית ומתגעגעת לימים שבהם הייתה מחוזרת על ידי מיטב המורים כדי שתבנה את המערכת לטובתם.
בשלב הזה כל אדם נורמטיבי היה מוצא לו איזה תחביב, אבל עופרה שנקמן מעולם לא הייתה אדם נורמטיבי והיא החליטה שאם היא זו שהגתה את תורת האילוצים - הרי שהיא האדם המתאים להשמיד אותה. עופרה ישבה בחדרה עשרה ימים ועשרה לילות עד שהצליחה להגות את התוכנית המושלמת. יום למחרת היא הגישה את האילוצים שלה למערכת השעות של השנה הבאה. האילוצים העלומים של עופרה הוזנו למערכת המיחשוב, וזו עשתה קולות מתאמצים של כמה שניות לפני שהתפוצצה לחתיכות.
"מיי גודנס, מה הזנת שם???" שאל בתסכול שמואל המנהל, שמאז שגולם על ידי פטריק סטיוארט התחיל לשלב בדיבורו אלמנטים בריטיים.
"שום דבר", היתממה עופרה, "כתבתי שאני יכולה ללמד בכל הימים ובכל השעות".
"נו אז וואט איז דה בעיה?" ניסה המנהל להבין, עם מעט מארסנל האנגלית שנותר לו.
"אה", חייכה עופרה בממזריות, "הוספתי שאני יכולה ללמד רק בשנים שבהן שנת הלימודים מתחילה כסדרה ומסתיימת בלי שביתות".
עוד באותו יום הוכרז על פטירתה של תורת האילוצים המהפכנית בטרם עת. כי עם כל הכבוד למתמטיקה, יש דברים שאף אלגוריתם לא יכול לנצח.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***