שלום לך מורה ומורה צעירים.
ראש חודש ספטמבר, מאות אלפי ילדים ורבבות מורים (בכפוף לשביתות) חוזרים הבוקר לספסל הלימודים, ובהם לראשונה גם אתם. בדרך מהקפה בחדר המורים בואכה הכיתה, קחו אתכם עשרה טיפים קטנים.
א. הרימו את הראש - אתם לא בברירת מחדל ולא במקצוע של מסכנים. אתם ממלאים את המשימה החשובה ביותר של החברה. אתם שמוכנים בנתונים לא קלים למלא את תפקיד ההורים במצוות "ושיננתם לבניך". אתם המעבירים את הערכים, הידע והמיומנויות הנדרשים. אתם שאזרחי ישראל מוכנים להפקיד בידם את האוצר היקר מכול. קודם כול ואחרי הכול, כל הכבוד!
ב. עם הסמכות באה האחריות - כל תנועה שלכם, כל עווית בפנים, כל מילה מנחמת, מעודדת או נוזפת נחרתות בלב התלמידים. הם לא תמיד יזכרו מה לימדתם, אבל יזכרו היטב איך לימדתם. קיבלתם את האחריות והסמכות לנווט את זמנם ואורח חייהם של התלמידים במשך שעות ארוכות. אתם חייבים, פשוט חייבים, להשתדל להשקיע, לדייק, להיות ערניים, להיות מוכנים לכל תסריט ולדעת ככל האפשר לתת את המענה לנפשות הרכות שאתם מגדלים.
ג. התעלמו מהמקוננים - פתיחת שנת לימודים מלווה תמיד, אבל תמיד, בקינות האוטומטיות: מצב החינוך בשפל, רמת המורים איומה, המערכת במשבר, בית הספר שייך לעולם האתמול וכדומה. עלעול מהיר בעיתונות שליוותה את ימי הלימודים שלכם, של הוריכם ושל סביכם, יגלה תגובות דומות. לא שאין בעיות (ולעיתים הנבואות מגשימות את עצמן, כמו במקרה של המחסור במורים שהגיע, ראו זה פלא, אחרי מסע תעמולה שלם על המשבר בחינוך), אבל בסופו של דבר, תוצרי מערכת החינוך של מדינת ישראל בשנים האחרונות נראים לא רע. יש לציבור המורים שאתם מצטרפים אליו חלק לא קטן בזה.
ד. אתם לא חייבים לרעוב - מורים מרוויחים פחות מדי. מבלי להתייחס לשאלת הפתרון הרצוי, אין שום סיבה שלא תתפרנסו בכבוד. זה נכון ברמה המערכתית וזה נכון לזכויות האישיות שלכם. אין שום סיבה שתוותרו על תגמול הולם, גם אם אתם אידיאליסטים מאוד. נצלו את ארגוני המורים כדי לדאוג שלא תקופחו. בה בעת חובה עליכם לעשות את המקסימום פלוס, ו"ארור עושה מלאכת ה' רמייה".
ה. שמרו מרחק מהרפורמים - כמעט כל אנשי האקדמיה העוסקים בחינוך וחלק ניכר מראשי המערכת מאמינים כי מערכת החינוך חייבת להתחדש מדי יום ולהתנער ממה שהתאים ל"מאה/העשור/השבוע/היום הקודם". שינויים בוודאי צריכים להיעשות, והרי לא דור הבינה המלאכותית כדור הלוח והגיר, ולא דור האלפא כדור ה־Y. ועדיין, רובן המוחלט של הרפורמות במערכת מורכבות משמונים אחוז רעש וצלצולים ועשרים אחוז תועלת שמגיעה אחרי הרבה ניסוי וטעייה. השקיעו הרבה בהוראה מסורתית, עם כל הגיוונים והשינויים הנדרשים. זה עבד כבר לא מעט שנים, זה יעבוד גם אצלכם.
ו. אתם השותפים של ההורים, לא המשרתים – רובם המוחלט של ההורים אוהבים אתכם, מכבדים אתכם ומגבים אתכם. הם ישמחו להתייעץ אתכם, ולהעיר בעדינות אם יש משהו שלא שמתם לב אליו. מיעוט קטן ינסה לחנך אתכם ולהסביר לכם שהבעיות של הבן או הבת המתוקים נובעים רק מהעובדה שיש להם מורה כושל. העמידו אותם בעדינות במקום ובקשו גיבוי מהמנהל. אם גם הוא חושב שתפקיד ההורים או ועד ההורים הוא לקבוע חד־צדדית את אופי השיעור והחינוך, כדאי שתחפשו בית ספר אחר.
ז. בישישים חוכמה - המורה שיושבת בשקט בקצה השולחן ומתכננת את טיולי הפנסיה, כבר ראתה הכול. כוס קפה איתה והתייעצות אינטימית על התנהלות מול רכז השכבה, על התלמיד ההיפר־אקטיבי או על ויסות הלחץ בין גידול המשפחה להכנת השיעור, בהחלט יכולים להשתלם.
ח. באתם ללמד, לא למלא טפסים - מעצם היותו של משרד החינוך המשרד הממשלתי הגדול ביותר הוא משופע בטפסים, דוחות, עדכונים ונהלים. חלק מהם מיותרים ולא ברור למה נועדו בכלל, וכדאי למצוא את הדרכים היעילות לחמוק מהם. חלק אחר עשוי לסייע לא מעט בתכנון ובמעקב. כדאי שתלמדו מהר את ההבדל בין שני הסוגים.
ט. המערכת איתכם - בדרך כלל המנהל עבד קשה עד שמצא אותך, והמדריכה והמפקחת ממש לא רוצים ברעתכם. התייעצו איתם, הקשיבו להם ושתפו אותם בלבטים. אתם עובדים באחד המקצועות המרתקים והמאתגרים ביותר שיש, וכל סוג של הדרכה (שניתנת בצורה הנאותה כמובן) יכולה לסייע. אל תתביישו.
י. התפללו - יש לכם ביד אחריות, אתגר וסיפוק. אתם צריכים הרבה סייעתא דשמיא לכל צעד ולכל מילה. איתכם מתפללים גם חבריכם המורים והמנהלים, ההורים, ראשי המערכת וכל עם ישראל. וגם אנחנו. בהצלחה!
הכותב הוא ראש המחלקה להיסטוריה במכללת אורות ישראל ברחובות ורכז היסטוריה ואזרחות בישיבת דרכי נעם בפתח תקווה
***