השבוע ציינו 30 שנה לאסון אוסלו. אסון לאומי שאליו הצעידה אותנו ממשלת שמאל מופקרת ודורסנית, שעמדה על חודו של מיצובישי מושחת, לא שעתה להזהרות ולהפצרות הימין, לא ניהלה דיאלוג בבית הנשיא ולא חיפשה הסכמות ופשרות.
אסון של כניעה לטרור ובריחה ממאבק חסר פשרות בו, אסון שהביא עלינו שלושה עשורים של טרור עם אלפי הרוגים ופצועים ומשפחות רבות שהתפרקו, של אוטובוסים מתפוצצים וטראומה לאומית קשה. אסון שאנחנו שבויים בו עד היום ומתקשים לצאת ממנו לדרך חדשה. אבן שכמה טפשים חסרי אחריות זרקו לבאר גם הרבה מאוד חכמים מתקשים להוציא.
רק השבוע נחשפו פרוטוקולים שמעידים איך ממשלת רבין הצעידה אותנו לאסון הזה בעיניים פקוחות, כשהיא מודעת לכך שאנחנו רק נותנים ולא מקבלים כלום, שמסתמכים על ארכי-טרוריסט שפל כמו יאסר עראפת, ותוך הימור מסוכן ורע על חייהם של אזרחי ישראל.
כבר אז ידענו כולנו שמדובר בטעות חמורה. התרענו והתחננו "אל תתנו להם רובים", אל תכניסו לכאן אלפי מחבלים מתוניס ואל תפקירו בידיהם את ביטחון ישראל.
שילמנו ואנחנו עדיין משלמים על האסון הזה מחיר יקר מנשוא. עזה הפכה לזירת טרור שמאיימת על יותר מחצי משטח המדינה, יהודה ושומרון הפכו לערי מקלט של מחבלים רצחניים, ומדינת ישראל חווה מאז שורה לא נגמרת של פיגועי טרור על ידי אותם נשקים שהבאנו בעצמנו למחבלים וארגוני הטרור.
אסון אוסלו הוכיח שכניעה לטרור רק מזמינה עוד ועוד טרור, ושוויתורים ונסיגות יגרמו לטרור להתעצם.
לממשלה שלנו יש משימה חשובה והיא להוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה, הרחק מדרך אוסלו הארורה, אל דרך של ביטחון, של בנייה ופיתוח בכל חלקי ארצנו.
אוסלו היא אם כל חטאת, אך היום מדינת ישראל צועדת בביטחה בכיוון הנכון ונמשיך לפעול כדי להגן על זכותנו לחיות בביטחון במולדת שלנו, להילחם בכל הכוח בטרור הערבי הרצחני, לחזק את ההתיישבות היהודית ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית.