הדיווחים על שובה של הקורונה לחיינו זוחלים דרך אמצעי התקשורת ובראיון לערוץ 7 מסביר פרופ' סלמאן זרקא, בעבר פרויקטור הקורונה וכיום מנהל המרכז הרפואי זיו, היכן אנו מצויים בסוגיה זו.
"האמת היא שהקורונה לא עזבה אף פעם. המגיפה כמגיפה שהצריכה פעילות מרכזית, פרויקטור ומפקדת אלון של פיקוד העורף, את זה סיימנו בסוף מרץ, אבל הוירוס נשאר כעוד נגיף שגורם למחלה. אחרי שנה מאז שהתחסנו בפעם האחרונה החסינות שלנו נמוכה ויש וריאנטים חדשים שגורמים למחלה בשכיחות גבוהה יותר מהקיץ האחרון. אנחנו מכנים זאת כגל כי זה מושג שאולי התרגלנו אליו, אבל הוא לא בא להגיד שמדובר במצב חירום, מגיפה, סגרים, עולם מושגים שכבר שכחנו והוא לא רלוונטי".
האם הוריאנט החדש לא יכול להחזיר אותנו אל המושגים הללו? פרופ' זרקא משיב: "אדבר בזהירות. יש כעת מספר וריאנטים בארץ ובהרבה מקומות בעולם. הוא גורם בעיקר לתחלואה באוכלוסיית הסיכון, קשישים, אנשים עם מחלות רקע כמו סרטן, סכרת ומי שמערכת החיסון שלהם לא מספיק חזקה ועבורם המחלה אכן מסוכנת ויכולה להביא אותם לאישפוז, לטיפול נמרץ ואולי עד כדי סיכון חיים".
במציאות שכזו, אומר זרקא, הנתונים העדכניים הם קריאת השכמה עבור אוכלוסיה זו שצריכה להישמר. "אנחנו אומרים להם שיש כאן נגיף שהם יודעים להתמודד איתו, לשים מסיכה בתחבורה ציבורית ובמקומות הומי אדם ואם יש סימני מחלה תעשו בדיקה מהירה כי יש תרופות שיכולות לצמצם את הסכנה כדי שלא נגיע למחלה קשה. את התרופות צריך לקחת בחמשת הימים הראשונים".
סימני המחלה, אומר זרקא, דומים לאלה של שפעת: "אנחנו מדברים על מחלה בדרכי הנשימה העליונות, חום, נזלת, שיעול, בחלק מהמקרים אבדן חוש טעם וריח קשיי נשימה, לפעמים תחושות של בחילות הקאות שלשולים. יש דמיון לשפעת. כעת פעילות השפעת לא גדולה בישראל ועיקר התופעות הן של קורונה כך שמי שיש לו את התופעות הללו נכון שיגיע לקופת החולים לבדיקה או שיבצע בדיקת אנטיגן. אם זו אוכלוסיית סיכון חשוב לבצע את הבדיקה בהקדם ולא להמתין עוד יום ועוד יומיים. למי שלא בקבוצת סיכון המחלה כנראה לא תהיה משמעותית, אבל הם צריכים להיזהר שלא להדביק אחרים".
"אין חובת בידוד אבל פונים לערבות ההדדית ולשיקול הדעת, שמי שחולה ישים משיכה, אם הוא יכול להישאר בבית שיישאר, אם הוא בחוץ שיתרחק מאנשים בסיכון וישמור עליהם", אומר פרופ' זרקא ומציין כי בסוף ספטמבר יגיע לישראל חיסון חדש שמתאים לנגיפים הקיימים כרגע, מה שיעניק הגנה טובה יותר.
את הנגיף, אומר זרקא, ניתן בהחלט לזהות על פי בדיקות אנטיגן בייתיות והדבר חשוב בעיקר כאשר באים במגע עם אוכלוסיות בסיכון, כמו מפגש עם קשישים בבתי אבות, מפגשים משפחתיים בראש השנה המתקרב שעלולים להביא למחיר כבד עבור הקשישים והחולים שעימם נחגוג.
עוד שאלנו את פרופ' זרקא אודות המעקב הכללי אחרי תוצאות החיסונים. זאת בעקבות האמירות שנשמעו בעיצומם של ימי הקורונה ולפיהם יתכנו תופעות לוואי זניחות לחיסונים, אך אלה יתבררו במועד מאוחר יותר. האם כעת כבר ניתן לומר אם יש או אין תופעות שכאלה?
"כמעט שלוש שנים עברו מאז מתן החיסונים בארץ ובעיקר בעולם. עוקבים ואין דיווחים ברחבי העולם או בארץ על תופעות לוואי שלא דיברנו עליהם בעבר. בשנה שעברה קיימנו כנס על מי שחלו ועדיין לא החלימו. אמנם אין להם את הנגיף אבל עדיין יש להם קשיי ריכוז, קושי בתפקוד ועייפות. אנחנו לגמרי משוכנעים שצריך להימנע מלהידבק בקורונה כי תופעות הלוואי ארוכות טווח ולוקח זמן עד שחלק מהאנשים מחלימים".