ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהצעת החוק שתחייב רישוי לקורקינטים ואופניים חשמליים, מה שיוכל להוביל לאכיפה משמעותית מול נהגים. על ניסיונות העבר והכשלונות להסדיר את הסוגיה שוחחנו עם עו"ד ענת קאופמן, מומחית לדיני נזיקין ויו"ר הועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין.
על הנסיבות שהובילו למציאות בה כלי הרכב הללו אינם מפוקחים על אף שפגיעתם ידועה ומסוכנת, אומרת עו"ד קאופמן כי מדובר היה ב"אזלת יד, חוסר עניין של גופים מסוימים ולפעמים עניין של גופים מסוימים שלא יהיה רישום".
בדבריה היא מדגישה את חשיבות הרישום על היבטיו השונים: "לצורך ברישוי יש כמה היבטים חשובים, האחר הוא ההיבט התעבורתי האכיפתי, כי כשאין רישום קשה לאכוף את הכללים, מקום נסיעה, מהירות, למי מותר לנסוע וכו'. לכן היה חשוב לבצע סימון ורישום, אבל מעבר לכך יש את נושא הביטוח. למעשה כל הנפגעים מהכלים הללו מופקרים היום. אין מי שיבטח אותם ואין מי שישלם להם בין אם ה נפגעים ובין אם הם פוגעים, למעט תאונות דרכים".
"מדובר בפגיעות ראש וגפיים קשות מאוד, בין אם מדובר בתאונות עצמיות ובין אם מדובר בפגיעה בהולך רגל, ובכל המקרים הללו בית המשפט העליון קבע שהם לא נכללים בחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים והמשמעות היא שאין מי שיפצה", אומרת קאופמן ומספרת על המקרים הרבים שמגיעים למשרדה, ו"לפעמים מצליחים לטעון שהייתה אחריות לעירייה אבל ברוב המקרים לא יודעים מי פגע, כי הנהגים נעלמים ואין מספר רישוי".
"כשישבנו עם משרד המשפטים והצענו לשנות את החקיקה ונכניס אותם לתוך החוק, אמרו לנו שאין להם רישוי וזה מסובך. לכן הצעד הזה שמקדמת שרת התחבורה או וועדת הכלכלה, ולא משנה אם זה יהיה בתקנות או בחקיקה ראשית, הוא צעד חשוב מאוד, אבל חייב להתלוות לו גם הצעד הבא, שחברות הביטוח יכניסו אותו לחוק הביטוח. שהכלים הללו יוגדרו כרכב מנועי מה שיחייב פיצוי באחריות מוחלטת כפי שקורה היום במקרה של פגיעה מאופנוע".
"מטרת החקיקה נוצרה מהסיכון התעבורתי הגדול מאוד, מהפציעות ומהנטל הגדול שנופל על החברה והמשפחה", מדגישה קאופמן ובאשר לטענה לפיה הסדרת הכלים הללו תהפוך אותם ליקרים היא קובעת כי מדובר אולי בהתייקרות מסוימת, אך אין צורך ליצור תבהלה של ממש סביב ההתייקרות הזו של כמה מאות שקלים כאשר "מנגד צריך לחשוב על הנפצעים והנפגעים המופקרים, כולל הרוכבים עצמם שאי להם את מי לתבוע. מדובר בפגיעות של מיליוני שקלים".
"מה שנעשה כעת הוא צעד ראשון וחשוב כדי לעזור לאכיפה התעבורתית ולאתר את הנהג האחראי, אבל הצעד הבא הוא לקבוע שמדובר ברכב מנועי ולהכניס את זה למסגרת החוק", אומרת קאופמן.
ומה באשר לבעלי האינטרס שהפעילו לובי משמעותי שידע להסיר הצעות דומות מסדר יומה של הכנסת? האם הם לא ימשיכו ויפעלו להסיר גם את ההתארגנות החקיקתית הנוכחית? בהקשר זה אנחנו מזכירים יבואנים כבעלי איינטר, אבל קאופמן מוסיפה גם את חברות הביטוח שלא ששות לבטח כלים מסוג זה שכם עלות הביטוח נמוכה וסכומי התביעה גדולים מאוד. זו גם הסיבה שחברות ביטוח אינן רוצות לבטח אופנועים.
לדבריה אל מול לוביסטים כאלה ואחרים "כלשכה וכנציגי הציבור נפעל במלוא המרץ להסדרת העניין. גם אם לא תהיה חקיקה באמצעות פסקי דין, יהיה ניתן לומר שברגע שיש מספר רישוי הכלים נכנסים לגדר החוק". עם זאת היא מביעה תקווה שאולי "הכול יעבור בשלום והדברים יהיו מקובלים על חברות הביטוח ואולי לא יהיה לובי נגדי. אני מקווה שזה מה שיהיה".
"אם הצעד ייצא לפועל הוא סופר חשוב ויקדם אותנו קדימה. בית המשפט העליון קרא למדינה להסדיר את הנושא הזה בחקיקה, כי לדבריו כל עוד החוק לא הסדיר את הסוגיה ידי בית המשפט כבולות. אני לא בטוחה שזו הפרשנות היחידה שיכולה להיות, אבל זה מה שנאמר".