חמישה ספרים רואים אור מחודש וחדש בימים אלו, במלאת 50 למלחמת יום כיפור: בתחבולות תסיים מלחמה, יום פקודה, המלחמה, מתחריר 41 לאקפולקו, יומן מלחמה
בתחבולות תסיים מלחמה - מרטין אינדיק
הנרי קיסינג'ר והחתירה לשלום במזרח התיכון. הנרי קיסינג'ר מי שהיה שר החוץ האמריקני בזמן מלמת יום הכיפורים מתואר בידי מרטין אינדיק כמי שהביא לסיום המלחמה. וכה כותבים על הספר:
מרטין אינדיק בהקדמה מיוחדת למהדורה בעברית:
"אין אדם שמבין טוב יותר את המדיניות המזרח תיכונית או כותב עליה באורח משכנע יותר ממרטין אינדיק. הספר הזה, על הנרי קיסינג'ר ואמנות הדיפלומטיה, הוא קריאת חובה. אני ממליץ עליו בכל לב." תומס פרידמן, ניו יורק טיימס
פרופ' איתמר רבינוביץ: "קרוב לחמישים שנה מאז סיים את תפקידו כמזכיר המדינה של ארצות הברית עדיין נשמר מעמדו הייחודי של הנרי קיסינג'ר כבר-סמכא הבכיר בענייני פוליטיקה ודיפלומטיה גלובליות. הישגיו המזהירים בניתוב יחסי ישראל-מדינות ערב לתהליך שלום בעקבות מלחמת יום הכיפורים תרמו לבניית דמותו ותדמיתו. מרטין אינדיק, חוקר ודיפלומט בכיר ומנוסה, משרטט ביד אמן את תולדות הדיפלומטיה המזרח תיכונית של קיסינג'ר וסודותיה וחושף בפני הקורא הישראלי פרק מרתק בתולדות המדינה."
מרטין אינדיק הוא עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ אשר כיהן כשגריר ארצות הברית בישראל, כעוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב וכעוזר מיוחד לנשיא קלינטון.
יום פקודה - עורך: גדעון אביטל-אפשטיין בשיתוף עם המרכז למלחמת יום הכיפורים
יום פקודה הוא מסמך ראשון מסוגו שרואה אור בישראל על אודות מלחמת יום הכיפורים, כפי שהיתה, בלי תירוצים ובלי לקשור לה כתרים. הספר, שנכתב בידי טובי החוקרים והכותבים בארץ, באומץ ובכישרון, הוא פרי מחקר והגות עצמאיים וחופשיים - שלא מטעם ה"מערכת" - ויש לראותו כמפעל חיים של בני דור המלחמה.
יום פקודה מתאר ומנתח את הדרך אל המלחמה ומציג את המלחמה עצמה מכל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי – בשדות הקרב, ב"בור", ביבשה, באוויר ובים - כולל מנקודת מבטו של האויב. הספר נוגע גם במחיר שהמלחמה גבתה, ועדיין תובעת מאיתנו, בגוף ונפש, ובהשלכותיה ארוכות הטווח על המדינה, החברה והתרבות בישראל. בספר מובא מידע חדש רב – אפילו בנושאים שאין מרבים לדבר בהם, כמו נשק יום הדין מכאן ופוסט־טראומה מכאן, בלי להירתע מן הפולמוס שעשוי להתעורר בעקבות הקריאה בו.
אכן, קשה להביט לאמת בעיניים. בספר נחשפים חמישה כשלים חמורים, נפרדים לכאורה: כשלים מדיניים - "עדיפה שארם א־שייח' בלי שלום על פני שלום בלי שארם א־שייח'"; כשלי חיל האוויר - "מה שארך אז (ב־67') שלוש שעות, יבוצע הפעם ב־40 דקות"; כשלי המודיעין - עיוורון מקצועי והיעדר התרעה; כשלים אג"מיים - בבניית הסד"כ, בקביעת סדרי העדיפויות ובתכנון המבצעי (בדגש על מגננה); וכשלים פיקודיים - במינוי מפקדים בכירים ובהכשרתם. כל הכשלים הללו והמקורות המשותפים להם מתבררים ונבחנים כאן.
יום פקודה מיועד לכל ישראלי הנושא בנטל ובאחריות למדינה, שזכאי ורוצה לדעת מה היה "שם" ומדוע סיפורה של המלחמה ההיא ממאן להישכח, בַּמֵּצַר הזה שבין "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" לבין "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אנו מקווים כי הספר ישמש גשר להעברת ה"אלונקה" מדור הלוחמים אל הדורות הבאים, ואולי גם מעין "צוואה" המבקשת מכל ישראלי להרבות מחשבה ודעת, להטיל ספק ולקחת אחריות למען עתיד טוב יותר.
ד"ר גדעון אביטל־אפשטיין, קצין צנחנים בקרב החווה הסינית ב-73', עורך דין, היסטוריון וסופר, מחבר הספרים "1973, הקרב על הזיכרון" (שוקן, 2013), "פלא פה נס" (כרמל, 2016) ו-"67' ירושלים, מלחמה" (מטר, 2017).
המלחמה - ניסים משעל
מעולם לא השתחררנו מהמלחמה ההיא, זו שנגעה באימת הקיום היהודי, כדבריו של המשורר חיים גורי. כל מי שחי אז זוכר את האזעקה ההיא, שבשתיים בצהריים פילחה את דממת יום הכיפורים והִכתה מדינה שלמה בהלם. הכול השתנה אחרי אותה מלחמה, שהחלה בהפתעה איומה והסתיימה כנגד כל הסיכויים בניצחון מוחץ בשתי החזיתות – מצרים וסוריה.
במלאת 50 שנה למלחמה שטלטלה את ישראל, בחרנו להתמקד בתיעוד הכרונולוגי שלה ממרחק הזמן. בעזרת מסמכים, פרוטוקולים, דוחות מודיעיניים, תחקירים צה"ליים, עדויות משטחי הלחימה, הקלטות מחדרי הפיקוד, יומנים, ארכיונים, ישיבות ממשלה וישיבות קבינט, ביקשנו לחזור לאותה מלחמה שכל מי שחי בתקופתה עדיין נושא עמו את זיכרונותיה.
יותר מ-2,500 חללים גבתה המלחמה, יותר מ-7,000 פצועים, כ-300 שבויים, 16 שמוגדרים עד היום כנעדרים ועשרות אלפי משפחות שחייהן השתנו לעד.
מדינת ישראל מעולם לא שבה להיות אותה מדינה שהיתה ערב מלחמת יום הכיפורים. היא הסתיימה אמנם בניצחון ישראלי, אך הותירה אחריה טראומה לאומית וצלקת כואבת. צלקת בת 50 שנה.
מתחריר 41 לאקפולקו - אילן כפיר
מתחריר 41 לאקפולקו הוא תיאור של 18 הימים הדרמטיים שטלטלו את מדינת ישראל בחזית הדרום באוקטובר 1973. מתחריר 41, תרגיל ההונאה הגדול שהוביל נשיא מצרים אנואר סאדאת, ובו הצבא המצרי עבר בתוך דקות מתרגיל צבאי שגרתי למתקפה כוללת לאורך כל חזית התעלה, ועד מבצע אבירי לב – ההבקעה לעבר תעלת סואץ ומילת הקוד "אקפולקו" – 36 צנחנים ראשונים בגדה המצרית. אלה
מול אלה נחשף הקורא לשרשרת של אירועים מרתקים בשני צדי התעלה: בניית תוכנית המלחמה המצרית על כל פרטיה אל מול קהות חושים מודיעינית וקונספציה שהוביל ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא: "סבירות נמוכה למלחמה", תוך התעלמות הרת גורל מכל הסימנים המעידים
חלקו הראשון של הספר מתאר בפירוט רב את המהלכים בצד המצרי מרגע ההחלטה לצאת למלחמה: איך נבנתה ההונאה, כיצד הצבא המצרי, שהובס שש שנים קודם לכן, הכין את עצמו למערכה חדשה, ואיך מקבלי ההחלטות הישראלים, בדרג המדיני והצבאי, התעלמו מכל מה שקרה במצרים.
חלקו השני של הספר מפרט את לחימת הגבורה שהביאה למהפך הגדול במלחמה ולשיחות על הפסקת אש כשצה"ל נמצא במרחק 101 קילומטרים מקהיר וחלק גדול מהצבא המצרי מכותר.
שריונאים, צנחנים, אנשי הנדסה, תותחנים, אנשי חימוש ותחזוקה – כולם היו שם. גיבורי התהילה והתעלה, שהביאו לניצחון הגדול אך במחיר כבד מנשוא: כ-2000 הרוגים בחזית הדרום ועוד עשרות אלפי פצועים.
אילן כפיר, עיתונאי בכיר בעברו, סופר וביוגרף, נמנה עם 36 הצולחים הראשונים של תעלת סואץ. במשך שנים תיעד וחקר את מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בחזית הדרום.
יומן מלחמה - גד אולמן
גד אולמן, אמן רב-תחומי מוכר, גויס במלחמת יום הכיפורים למילואים כצייר צבאי והתלווה לטייסת תובלה. הרישומים מהשטח פורסמו ב"מזנק", העיתון הפנימי של בה"א 27, בעיתון "במחנה" וחלקם אף במוסף "הארץ" שבו עבד אז.
אולמן, שכינויו היה "העט המשוטט", הגיע למנחתים של חיל האוויר, למרפאות שדה, למפקדות, למאהלים ולמטבחים ואף לבור הפיקוד באום חשיבה, כשהוא רושם את המתרחש לנגד עיניו בעט ציפורן. כך עשה ברגעי מתח וברגעי שלווה.
יומן מלחמה מביא את רישומיו של אולמן מהמלחמה ההיא, ואלה מספקים מסמך חזותי מרתק וייחודי מאותם ימים קשים.
מלחמת יום הדין - חיים הרצוג
מאז ראה אור לראשונה היה מלחמת יום הדין לגרסה בת-סמכא של אירועי מלחמת יום הכיפורים ונהפך לקלאסיקה על מדף הספרים של מלחמות ישראל. הוא תורגם לשפות רבות ונלמד כספר חובה בבתי ספר צבאיים ברחבי העולם.
מלחמת יום הכיפורים סימנה קו שבר בתולדות מדינת ישראל ועוררה ויכוחים ציבוריים נוקבים. בספר, המבוסס על מחקר יסודי ועל ראיונות עם כלל גורמי ההנהגה הישראלית, הצבאית והמדינית גם יחד, מביא חיים הרצוג סקירה מעמיקה של ההתפתחויות שהובילו למלחמה, תיאור מפורט של מהלכה וניתוח מקיף של השלכותיה הצבאיות והפוליטיות. הוא חושף כיצד למרות סימני האזהרה הברורים הפתיעו צבאות ערב את הממסד הישראלי ומתאר בצורה מרתקת איך הפך צה"ל את הקערה על פיה והוביל לניצחון גדול.
במלאות 50 שנה למלחמה מובאת מהדורה מחודשת של הספר.
למהדורה זו נוספו הקדמות מאת שניים מבניו של המחבר – נשיא המדינה יצחק הרצוג ושגריר ישראל בארצות הברית תא"ל (במיל') מיכאל הרצוג. הקדמות אלה בוחנות את המלחמה ואת השפעתה על החברה הישראלית בפרספקטיבה היסטורית.
אלוף (במיל') חיים הרצוג (1918-1997), מי שכיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל בשנים 1993-1983, נולד באירלנד ועלה לארץ בהיותו נער. כאן למד בישיבה ובמקביל שירת בארגון ההגנה. אחר כך למד משפטים באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג', ובמלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי והשתתף כקצין קרבי בפלישה לאירופה. החל ממלחמת העצמאות שירת בצה"ל במגוון תפקידים, ועם פרישתו משירות פעיל כראש אמ"ן, נעשה לאחד הפרשנים הצבאיים המקוריים והמוערכים ביותר בישראל ובעולם. בשנים 1978-1975 שימש כשגריר ישראל באו"ם, ועם שובו משליחות זו כיהן כחבר בכנסת העשירית.