אנחנו עומדים לפני ראש השנה יום הדין, וכשם ששוקלים לאדם את מעשיו קודם מיתתו כך גם ביום הדין שוקלים מעשיו, אם רבו הזכויות הכריע את עצמו לחיים.
הרמב"ם בהלכות תשובה אומר שיום זה הוא לא רק יום דין לכל אחד ואחד אלא גם לכל ציבור וציבור ולכל מדינה ומדינה. מדינה שזכויותיה מרובות, זוכה בדין וכן להיפך ח"ו.
אם המדינה והכלל זוכה, כולם זוכים, כי כל אחד צמוד לכלל. מה קורה כשיש מחלוקות בציבור? יש כאלה שרוצים תורה ומצוות ויש כאלה שפחות רוצים.
אז יש אנשים שמנסים לעשות חלוקה, לא רוצים להיות אחראים על מי שלא רוצה לשמור תורה ומצוות, אלא אחראים רק על מי שקרוב אליהם. מלמדים זכויות על מי שיודעים שזכאי וחובות על החייבים.
הבעיה שזה לא עובד ככה.. כולם ציבור אחד.
ה'מסילת ישרים' אומר שהחסיד הוא מי שמלמד זכויות על הדור, כולל את כל המדרגות שבדור, מי שיש בו טעם וריח ומי שאין בו כלל טעם וריח. זאת מדרגת החסיד, הוא מתפלל על הדור והוא מסנגר עליהם. על הצדיקים כולם מלמדים זכות, גם מי שאינו חסיד..
מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו קודם ראש השנה? התפקיד שלנו ערב ראש השנה, הוא ללמד זכויות על כל חלקי האומה.
להביט במה שנכון וטוב בצד הנגדי. מי שמתווכחים ונלחמים בדברים הטובים שאנו רוצים לקדם, הם חושבים שזו טובת עם ישראל, זה לשם שמיים. אכן, בעיננו זה לא צודק, ולא נאמר שהדברים השליליים הם טובים, אבל כן נראה ונלמד זכות שכוונתם טובה ואמיתית.
אם אנו באים לר"ה בלימוד חובות על האחרים מצבנו גרוע מאוד, הקב"ה ישפוט ככה את העולם, ואת הציבור, ואנו גם חלק באותו ציבור שלמדנו עליו חובה.
אנו צריכים להבין שאנו באים יחד לפני ריבונו של עולם, אנחנו צריכים לחפש איפה יש דברים טובים, מה הנקודה הטובה, לא להפוך את השלילי לטוב, אלא בשלילי לראות מה החלק הטוב שבו.
יותר מכך, כשהאדם מסנגר על אחרים, הקב"ה מסנגר עליו. אם מוחל לאחרים, ה' מוחל לו.
ערב ראש השנה התשפ"ד, אחת מהדרכים לזכות בדין היא להיות אדם המוחל על עלבונו ומלמד זכות.
אכן, במציאות הנוכחית הדבר לא קל, אבל זה הכרחי, זה הכרחי בשביל שהקב"ה ישפוט את כולנו, כציבור, שנזכה לגאולה שלימה, לחיים טובים ולהתגבר על כל אויבנו, שעם ישראל יתקדם ויתעלה ואנו יחד עם כולם.
אנחנו נהיה הסנגורים וזה יוסיף משקל להחלטה האלוקית. לשיחה המלאה באתר ישיבה