מרש"ק במפגש עם נציגי ה"כחולים"
מרש"ק במפגש עם נציגי ה"כחולים"צילום: יואל מרש"ק

יואל מרש"ק, הפעיל החברתי איש התנועה הקיבוצית, קיים מפגש עם נציגי הפלג האריתראי מתנגד השלטון. על הדרישות והבקשות שהעלו בני שיחו הוא מספר בראיון לערוץ 7.

"כבר 12 שנים שאנחנו בקשר. ביוזמתם הם ביקשו להיפגש איתי", אומר מרש"ק ומספר: "נפגשנו בדירת מסתור עם חמישה מהמנהיגים". לשאלתנו מדוע נדרשת הייתה דירת מסתור לשם כך הוא משיב שנציגי האריתראים חוששים שיעקבו אחריהם. הזכרנו למרש"ק שהטענה החוזרת ונשמעת היא שנציגי תומכי המשטר האריתראי יודעים היטב היכן בישראל מתגורר כל מתנגד משטר, היכן הוא עובד ומה מעשיו, והם אף נאלצים לשלם מס קבוע לשלטון האריתראי ותשלום זה מפוקח על ידי אותם תומכי שלטון, אם כן מדוע היה צורך להסתתר? על כך לא ידע מרש"ק להשיב.

באשר לדרישותיהם של אותם נציגים הוא מספר כי הם "הביעו את רצונם לחזור לאריתריאה ולהתכונן למאבק על השלטון באריתריאה. הם יודעים שאם הם יחזרו לשם יהרגו אותם או יגייסו אותם לצבא ולכן רוצים לחזור בצורה מסודרת כדי להיאבק".

משמעות הדברים, מסביר מרש"ק, היא בקשה של האריתראים שיתאפשר להם לקיים מחנות אימונים צבאיים או סמי צבאיים שבהם ייערכו בצורה מאורגנת לשיבתם לארצם, שם יילחמו על השלטון מול הממשל הנוכחי. "הם מוכנים להגיע למדינה שלישית שתעזור להם להתכונן", הוא מציין, אך יודע גם הוא שאין מדינה שתאפשר זאת בשטחה.

"יש בארץ 18 אלף אריתראים והם אומרים שהם 12-14 אלף. יש להם רשימות ואנשי קשר וקשרים עם אנשים מחוץ לארץ. לדוגמא, לפני ארבע שנים עזרתי לכמה מתוכם לצאת מהארץ וליצור קשר בבאזל עם חבר'ה בארצות אחרות. הם חזרו לארץ באישור משרד החוץ. כך גם יש להם קשרים במדינות אחרות".

שאלנו את מרש"ק אם למעשה מבקשים מתנגדי השלטון להיערך למלחמת דמים על השלטון, ובמלחמה זו ייעשה שימוש בכל כלי ובכל נשק, כך שלמעשה מה שראינו בשבת האחרונה היה אפילו לא קצה הקרחון. "הם יודעים שיתייחסו אליהם באלימות שם, ולכן הם צריכים להתכונן", הוא מסביר.

השיחה עם אותם נציגים ארכה כשעתיים ובסופה התקשר מרש"ק לעוזרו של השר בן גביר וסיפר על תוכן הדברים. "חנמאל, עוזר השר, אמר שהוא מוכן לתת עכשיו 3000 דולר למבוגר ו-1500 דולר לילד כדי שיצאו מהארץ, אבל לאן? יש מדינות כמו קנדה ואחרות שמוכנות לקלוט אותם אבל לא לאפשר מחנות אימונים".

במציאות שכזו, שאלנו את מרש"ק, המשמעות היא שישראל די הסתבכה עם הסיפור הזה של המסתננים שכבר לא ניתן להחזיר אותם לשום מקום. מרש"ק מסכים לקביעה זו בהתייחס למתנגדי השלטון האריתראי, אך מוסיף וקובע כי על ישראל לעודד את תומכי השלטון לצאת משטחה ולשוב לארצם.

עוד תהינו אם אין חרטה על הקמפיין האגרסיבי שנעשה גם על ידו להשארתם של האריתראים בישראל, קמפיין שכלל גם הכרזות של קיבוצים בדבר הנכונות לקלוט בשטחם מסתננים מאריתריאה, מה שלא יצא באמת לפועל. מרש"ק מאשים בכישלון התכנית ההיא את נתניהו עצמו: "קלטנו בקיבוצים ארבעים משפחות. נתניהו היה צריך לסייע בתקציב להכשרה בעבודות, בחינוך ובשיתופי דירות. כשהוא שינה את התכנית שלו לא ניתן שקל אחד לעניין הזה".

מרש"ק עורך הפרדה בין קמפיין קליטת האריתראים בקיבוצים לבין קמפיין הסתרתם של מסתננים בעליות הגג מידה של המשטרה, והוא מספר: "ב-2010 אלי ישי רצה לגרש 22 ילדים. החבאנו אותם בקיבוצים. ב-2018 היה אירוע עם ילדי הפיליפיניות שאפשר היה לגרש אותם רק ביולי אוגוסט ולא בתקופת בית הספר. לקחנו אותם לקיבוצים ביולי אוגוסט ואמרנו למשטרה שתחפש, והיא לא מצאה אותם, כמו שהיה עם המעפילים שפוזרו בקיבוצים והמשטרה הבריטית חיפשה אותם".

על ההשוואה הזו אנחנו מרימים יותר מגבה אחת. האם אכן איש התנועה הקיבוצית, אדם שורשי, משווה בין המסתננים מאריתריאה למעפילים יהודים ששבו לארצם ובין משטרת ישראל למשטרת המנדט הבריטי? "מה רצית, לגרש אותם אל מותם? 22 ילדים לגרש לארץ בלתי נודעת שיהרגו וישחטו אותם? לזה חינכנו והתחנכנו?".

ובחזרה לבקשת האריתראים לאפשר להם הקמת מחנות אימון צבאיים לקראת חזרתם לארצם, אומר מרש"ק כי "יתכן מאוד ובדרום סודן, שאיתם יש לנו קשר, אפשר לעשות את זה, ואולי גם באוגנדה. ביקשתי קשר עם אנשי המוסד כדי לאתר את הדברים הללו. פנסיונר של המוסד הסכים לעבוד איתי ואיתם, אבל ראש המוסד התנגד", הוא אומר ומביע הבנה למורכבות המדינית שבה נמצאת ישראל המקיימת קשרים חיוביים עם אריתריאה ומחזיקה שגרירות אריתראית בשטחה. "מדינת ישראל בהחלט לא יכולה להסתבך עם זה. אני מבין, אבל אפשר לאתר מתחת השטיח מדינה שלישית שבה יוכלו להתאמן ואחר כך יגיעו לאריתריאה כדי להיאבק על עצמאותם".