נתנאל פנישל מספר על הקשר בין חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות לבין חשבון הנפש הכלכלי שבזכותו הוא הצליח להוציא משפחות רבות לחופש כלכלי. פנישל הוא ירושלמי, אב לארבעה ובעל תואר ראשון במנהל עסקים, מתעסק בהשקעות, תכנון פיננסי וליווי משקיעים באושר.
פנישל פותח ומציין כי "האני מאמין שלי, כסף מלשון כיסופים, הכסף הוא כלי ואמצעי לאפשר לנו לגדל ילדים בנחת, לאפשר להם רווחה, ולחלום בגדול".
"חודש אלול זה זמן לחשבון נפש רוחני, אך לא רק", אומר פנישל, "רצוי שנתייחס לחשבון הנפש הפיננסי בדומה לחשבון הנפש הרוחני. כלומר כשם שחשבון הנפש של חודש אלול עוסק בניתוח עצמי עמוק והתבוננות עצמית המשקף את האמונות, המניעים, הרצונות, החוזקות, החולשות והחוויות. בדומה לכך צריך להיעשות גם בתחום הפיננסי, נעשה חשבון ונבדוק את עצמינו איפה היינו בשנה שעברה? היכן אנחנו עומדים כיום.. האם יש לנו יעדים ומטרות ולאן אנחנו שואפים? האם אנחנו חיים בתודעת שפע? האם יש לנו הרגלי חיסכון?".
חשבון נפש פיננסי הוא צירוף מושגים מפתיע. איך בעצם הגעת אליו?
בשנים האחרונות זכיתי לפגוש וללוות כלכלית מאות משפחות, בהיקפים של עשרות מיליונים. כמי שלמד תכנון כלכלי CFP וכמי שמתעסק בהשקעות מסוגים שונים בארץ ובחו"ל, נוכחתי לראות שההבדל בין משפחה שנמצאת ברווחה כלכלית ואפילו בחופש כלכלי, לבין משפחה עם קושי או מצוקה כלכלית, תלוי בדרך כלל בתכנון נכון, ולא בגובה המשכורת למשל.
תוכל לפרט עוד קצת על חשבון נפש פיננסי?
חשבון נפש מטבעו כולל גם תכנון פיננסי המגדיר לנו מהם המטרות והיעדים שלנו, האם אנחנו עוקבים אחרי ההוצאות וההכנסות? זה עוזר לנו ליישם את חשבון הנפש הפיננסי. בתכנון הפיננסי מתייחסים לתא המשפחתי כאל עסק וכך בוחנים אחת לתקופה מסוימת את הרגלי ההוצאות שלנו, את דרך קבלת ההחלטות, ואת היחס שלנו לכסף.
במהלך החיים של תא משפחתי אנחנו צוברים כספים במוצרי השקעה שונים: חסכונות פנסיונים, שוק ההון, בנקים, קופות גמל להשקעה, ביטוחי חיים, בריאות, תיקי השקעות, קרנות השתלמות ועוד, כאשר לכל מוצר השקעה יש את המאפיינים הייחודיים שחשוב וכדאי לנצלם בצורה המיטבית לאחר שנבחנו הצרכים של התא המשפחתי.
חשבון ותכנון פיננסי הוא תהליך שחשוב לשים עליו דגש ולנהל אותו בצורה נכונה ונבונה
לא מזמן הגיעו אלי ליעוץ זוג הורים המתגוררים בירושלים עם שלושת ילדיהם. לאחר שישבתי איתם ובחנו יחד בצורה מקיפה את כלל התיק וכלל המוצרים הכספיים, ראינו שכל חודש הם בחריגה של בין 2,000 ל-3,000 ש"ח, מה שאומר שבסיכום שנה זה מגיע לגירעון של כ-30 אלף ש"ח, סכום לא מבוטל בכלל לתא משפחתי.
כך התחלנו יחד תהליך בו עברנו על ההוצאות וההכנסות של המשפחה: מצד אחד נסינו להגדיל את ההכנסות על ידי העלאת שכר וכיוונים שונים ובמקביל, מהצד שני, ניסינו להקטין משמעותית את ההוצאות. הקטנת ההוצאות יכולה להתבצע על ידי שינוי צריכה שמתבטא תחילה במודעות לסל הקניות שלנו- כמו על ידי קנייה של מוצרים שאינם מותגים או קנייה של פירות וירקות בימי שוק ועוד. בדקנו יחד החזרי מס ולא דילגנו על מימוש זכויות מול ביטוח לאומי וכד', כל אלו יכולים לחסוך מאות ואלפי שקלים בשנה.
בנוסף, לעיתים מורידים את ההוצאות על ידי הורדה של כפל ביטוחים, דמי ניהול בקרנות פנסיה או במשכנתא קיימת בה אנחנו בוחנים אם משתלם מחזור או איחוד הלוואות. כאשר כל זה קורה על ידי ליווי אישי ותשומת לב לכל הפרטים הקטנים בכדי להגיע לאיזון משמעותי.
זוג נוסף אותם אני מלווה, טענו בפניי כי "כל הישראלים נמצאים באובר דראפט" והם כמו כולם.. גם איתם עברנו ביחד כחלק מהתהליך על הריביות שהם משלמים לבנק על המינוס הקיים והם גילו להפתעתם תשלום של 9% על מינוס של עד 3,000 ש"ח. במידה ועוברים את ה-3,000 ש"ח במינוס כבר הריבית נוסקת ל-15%, אחרי התוצאות האלו הזוג הזה כבר נזהר מחריגה בחשבון.
זה לא מסובך מידיי? איך אפשר להכניס לסדר היום העמוס עוד התעסקות עם כל כך הרבה עניינים כספיים?
בוודאי שאין צורך לשבת כל יום! הצבת יעדים ומטרות היא דבר שאנחנו עושים פעם אחת, ויכולים לעדכן אותם פעם בשנה או אפילו פעם בכמה שנים.
"מה חשוב לנו באמת בחיים? מה הם הערכים והאמונות שלנו? איך הרווחה הכלכלית תוכל לשרת את המטרות הללו?"
רוב האנשים לא מגדירים לעצמם יעדים ומטרות, וזה חלק מרכזי בבעיה. מלבד הצבת היעדים, כדי להצליח ביישום שלהם, אנחנו צריכים לשבת ביחד פעם בתקופה מוגדרת כמו חודש או רבעון, בה ביחד עוברים על המסמכים ועושים סדר בכל ההוצאות וההכנסות וככה שולטים בתכנון הכלכלי והפיננסי ושומרים את כל המידע במקום אחד.
משפחות רבות מגיעות לייעוץ בטרם היציאה לפנסיה, משפחות שלא הציבו לעצמן יעדים ומטרות ואז אנחנו מגלים ביחד לעיתים קרובות שאם הם היו מגדירים לעצמן מטרות בזמן או היו מודעים ושולטים בהוצאות ובהכנסות הם היו זוכים להגיע לחופש כלכלי.
רבים חושבים שהדברים יסתדרו מאליהם, גם כאלו שהם בעלי השכלה ואנשים עם תארים רבים, אבל אצל רובם כאשר נדרש מהם לרדת לפרטים הקטנים הם נופלים וההפסד עלול להיות כואב- לא רק בכיס.
בסופו של יום הכסף בא והולך ובלי שנשים לב ונהיה מודעים לעו"ש שלנו בחשבון ונשתמש בכסף למטרות מיועדות, בקלות אנחנו יכולים להיכנס לבור ללא תחתית. לכן חשוב לעשות חשבון ותכנון פיננסי ולשמור על דופק יציב ונכון עבורנו כל הזמן.
אז איך אפשר כבר עכשיו להתחיל להתנהל נכון?
ניהול וסדר: נסו לשבת במשך כמה דקות אחת לשבוע מול מחשב או מחברת ותנסו ליצור לעצמכם סדר כלכלי. הכנסות והוצאות, עברו על דמי ניהול שאתם משלמים, בדקו האם קיים כפל ביטוחים, וודאו שיש לכם קרן השתלמות ונסו לשפר את התנאים שלכם מול הבנק. אם במקרה אתם מחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד מומלץ לוותר על התענוג.
מודעות: מועדות היא 50% מהפתרון, היו מודעים לכל הוצאה והכנסה שיש לכם ואל תגידו יהיה בסדר...
חינוך פיננסי: חשוב שאנשים ילמדו את עצמם ברציפות על פיננסים אישיים ויבקשו ייעוץ מקצועי בעת הצורך כדי לקבל את ההחלטות הפיננסיות הטובות ביותר עבור הנסיבות הייחודיות שלהם, על הדרך כמובן לשתף את בני המשפחה, כל אחד לפי הבנתו.
אתגר שנתי: רשמו לפניכם שלוש מטרות משפחתיות בתחום הכלכלי, הניחו אותם בבקבוק, בשנה הבאה באותו תאריך פתחו את הבקבוק ונסו לראות איפה הצלחתם יותר ואיפה פחות.
רוצים לקבל עוד טיפים? להצטרפות לקבוצות הווצאפ של בידיים טובות לעוד תכנים לחצו כאן
בברכת שנה טובה ומתוקה