אונסק"ו עושה זאת שוב, והפעם הארגון שהוכח כמגמתי מכוון לאחת הערים העתיקות והחשובות ביותר בעולם מבחינה היסטורית - יריחו. ועדת המורשת העולמית אמורה להצביע על הגדרת יריחו העתיקה כאתר מורשת פלשתיני עולמי. זה לא רק עיוות של ההיסטוריה, זו גניבה של המורשת היהודית לאור יום.
בואו נבהיר דבר אחד: יריחו לא נמצאת ב"פלשתין". אין מדינה כזאת. השטח עצמו שנוי במחלוקת, וישראלים רבים, כמוני, רואים בו חלק בלתי נפרד מישראל. בניסיון לייחס את יריחו ל"מדינת פלשתין", אונסק"ו לא סתם חורגת מהמנדט שלה, אלא הארגון גם לוקח באופן בוטה צד בסכסוך גאופוליטי. זה לא חינוך, מדע או תרבות - זו מלחמה פוליטית.
אונסק"ו אימץ עם השנים שורה של החלטות אנטי־ישראליות. זוכרים כשהכחישו את הקשר היהודי להר הבית ולחברון? אלה לא היו רק סטירות לחי לישראל, הן היו עלבון ליהודים ולנוצרים ברחבי העולם. כעת הם עומדים להוסיף עלבון נוסף על ידי ערעור המשמעות המקראית של יריחו. הבקשה של הרשות הפלסטינית אומנם מזכירה את חשיבותה התנ"כית של העיר, אך לצידה טוענת בחוצפה שחשיבותה שקרית מבחינה ארכיאולוגית. זהו עלבון ישיר לכל יהודי ונוצרי שמכבד את התנ"ך.
ובל נשכח את המאמצים המתמשכים של הרשות הפלשתינית למחוק את ההיסטוריה היהודית. הם השמידו עדויות ארכאולוגיות בהר הבית והשחיתו אתרים יהודיים ביהודה ושומרון, ובמקום לתת דין וחשבון הם מתוגמלים על ידי אונסק"ו. זה לא רק שגוי, זה מגונה לעילא ולעילא.
הפעולות של אונסק"ו אינן פוגעות רק בישראל, הן מזיקות לאונסק"ו עצמה. הארגון נוסד כדי לקדם שלום והבנה תרבותית. בכך שהם לוקחים צד בסכסוך הישראלי-פלשתיני הם פוגמים במשימתם. הם לא משמרים את המורשת העולמית אלא עושים לה פוליטיזציה.
הדיון הוא לא רק על עיר אחת או רישום של מורשת אחת. מדובר על יושרה של ארגון בינלאומי שאמור להיות א־פוליטי. אם הם יכולים להחליט באופן חד־צדדי על מעמדה של יריחו, מה הלאה? האם הם יתחילו לשכתב גם את ההיסטוריה של טריטוריות אחרות השנויות במחלוקת?
הגיע הזמן שאונסק"ו תחדול מעסקי הפוליטיקה ותשוב לעסקי התרבות, המדע והחינוך. על הארגון לבטל את ההצעה המקוממת הזאת ולהתמקד במשימה עצמה. אם לא יעשו זאת, הם לא יכשילו רק את ישראל אלא גם את העולם כולו.
בתקופה שבה הסכמי אברהם הראו ששלום והכרה הדדית אפשריים, צעדיה של אונסק"ו הם צעד אחורה. הם לא רק מערערים את ריבונותה של ישראל, הם מערערים את עצם האפשרות של שלום וכבוד הדדי.
עכשיו אונסק"ו עומדת בצומת דרכים. האם תמשיך בנתיב הזה של עיוות היסטורי והטיה פוליטית, או שתעמוד על אמת וחוסר משוא פנים? האמינות של הארגון על הפרק, אבל חשוב מכך, גם המורשת של מיליוני יהודים ונוצרים ברחבי העולם.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד
***