בצל הימים המורכבים שעוברים עלינו, התעוררו לאחרונה תושבי ישראל ליום חג עם בשורת עלייתם של 215 עולים חדשים מארצות הברית וקנדה, בהם עשרות משפחות על ילדיהן, עשרות מתגייסים לצה"ל כחיילים בודדים ואף בני הגיל השלישי שלא זנחו את חלום העלייה לארץ הקודש גם בשליש האחרון של חייהם. יחד עם תודה גדולה לארגון 'נפש בנפש' ומשרד העלייה והקליטה על המאורע המשמח, תחושת הגאולה מהדהדת בחוזקה לנוכח אירועים מרגשים כמו אלו. אפשר לחוש בעין את שיבת עם ישראל לארצו וקיום דברי הנביאים.
בעשורים האחרונים מדיניות הקליטה של ישראל עסקה רבות בצורכי הסברה לחיזוק הזהות והציונות באמצעות שליחי סוכנות וגורמים ממשלתיים, שפעלו לעידוד עלייה בקהילות השונות בארצות המוצא. לאחר שני עשורים של מגמת הקפאה בעקומת העלייה מארצות הברית ומקנדה, ההנהגה החדשה כיום במשרד העלייה והקליטה משקיעה זמן ומחשבה רבים בשאלה כיצד יש להתמודד עם אתגרי הקליטה. קובעי המדיניות כיום במשרד הבינו כי יש למקד את מיטב המאמצים בתהליכי הקליטה של אותם עולים מרגע שבו נחתו על אדמת הקודש. בנוסף לקידום הסברה החוצה, המדיניות החדשה ממקדת את עיקר המשאבים בסוגיות מהותיות למשפחות העולים שלא מקבלות מענה הולם, כגון פיתוח תוכניות ליווי לצליחת הבירוקרטיה הישראלית, הסברה על סוגיות הזהות היהודית של המדינה ונושאי הליבה בחברה הישראלית, הסברה כלכלית וחברתית, קידום השכלה אקדמית, נישואין, בריאות הנפש ועוד.
במחקר מקיף שנערך בשנה שעברה בקרב הקהילה האנגלוסקסית בישראל, המונה מאות אלפים, נשאלו התושבים מהם התחומים הבוערים והמטרידים ביותר בעיניהם. באופן שאולי יפתיע חלקים מהציבור, אך יפתיע הרבה פחות את בני קהילת דוברי האנגלית בישראל, נושאי כלכלה ורווחה, יחד עם חינוך וקהילה, ניצבו בראש סדרי העדיפויות, הרבה לפני סוגיות פוליטיות, מדיניות או חברתיות. רבים מהעולים ארצה באים ממניעים ציוניים אמיתיים, ומחוברים בנפשם למסורת היהודית ולקדושת הארץ. עם זאת, המציאות תובעת את הצרכים הקיומיים שלה, ואותם הם מרגישים בכל יום ויום.
הקונספציה הסטיגמטית שבה אוחזים חלקים רחבים בציבוריות הישראלית, כי עולים ממדינות רווחה בהכרח משתייכים למעמד אמיד ומבוסס, אינה מתיישרת עם המציאות העובדתית בשטח. לצד משפחות עולים שאכן נמנו עם מעמד הביניים האיתן בצפון אמריקה ואף עם המעמד הגבוה, הרי שלאורך השנים הגיעו ארצה גם קהילות עם יכולות כלכליות מוגבלות, שההשלכות הכלכליות של הגעתן לארץ לא היו קלות בשבילן. כמו כן, בשביל כלל העולים, ואין זה משנה מאיזה מעמד הם מגיעים, מדובר בחבלי קליטה שכוללים בתוכם קשיים אובייקטיביים רבים. למשל, עלייה בגיל מבוגר, קשיי שפה, דיסאוריינטציה במרחב הציבורי, וקשיי אדפטציה לתרבות הארגונית במקומות התעסוקה שמקשים מאוד על יכולת ההשתלבות בשוק התעסוקה. בהיעדר קליטה ראויה ומדויקת בתחומים אלו, השאיפה של יהודי ארצות הברית לעלות ארצה תדעך.
צריך מחד לברך על הזכות לראות בעיניים את ישועת ה' ואת דברי התנ"ך מתגשמים לנגד עינינו, ומאידך להסתכל למציאות בעיניים ולזכור כי יש מאות משפחות עולים שמתקשות מאוד להסתגל לשינויים התרבותיים והמנטליים התהומיים בארץ, לצפירות ולעקיפות בכבישים. בשבילנו מדובר במציאות יומיומית, בשביל העולים הללו נתפס הדבר כוורטיגו מתמשך לאחר הנחיתה. עלינו ליצור את התנאים הנכונים לקלוט את הקהילות הללו בדרך ראויה, כדי למנוע את המציאות הקשה שבה משפחות שעלו מטעמים ציוניים יורדות חזרה מחוסר ברירה, ואף משפיעות על משפחות נוספות שלא לעלות ארצה גם כן.
אנו בארגון ה־OU בישראל, יחד עם גופים נוספים, עוסקים בעזרה בקליטה ובהענקת מעטפת תמיכה מנטלית, רוחנית, אמונית וחברתית שתעזור להם לצלוח את המעבר החד לארץ חדשה עם תרבות שונה בתכלית. לחזק בהם את תחושת השייכות, החוסן האישי, השליחות והחיבור למסורת היהודית, ולהיות בשבילם אוזן קשבת ומכוונת אשר נותנת את המעטפת הקהילתית שהם זקוקים לה. אעיד על עצמי כמה חשובה הקליטה והחברות בשטח, החיבוק והקהילה כדי להצליח להסתגל ולהיקלט היטב בארץ.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון OU ישראל
***