ישיבת הקבינט בשלושה באוקטובר, שבוע לפני המלחמה, עסקה בנושאים שנגעו לאפשרות הבהירה של תוקפנות מפתיעה מצד הסורים והמצרים, מי יתקוף ראשון ומה בנוגע להצטיידות מדינות ערב בטילים ובתחמושת, כפי שהופיעה במסמכי המודיעין ונאמרו גם ע"י המקורות המודיעיניים.
בישיבה נכחו רה"מ גולדה, שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל דדו, השר גלילי ואחרים, ופרוטוקול זה הוא אחד מיני מסמכים רבים, כפי שפרסם גנזך המדינה בנוגע לאירועים שקדמו לתאריך העשירי באוקטובר בשתיים בצהריים - פרוץ מלחמת יום כיפור.
במסגרת הישיבה מופיעים ציטוטים מצד ראש הממשלה דאז גולדה, העוסקים במצב בו המצרים מתחילים במתקפה ולאחר מכן הסורים מצטרפים: "האם לא יכול להיות להיפך? שנניח שהסורים החליטו שיש להם די כוח עכשיו לכבוש חלק מהיישובים בגולן?".
על כך ענה הרמטכ"ל דדו: "אפתח במסקנות, למרות שלא הכל אני יכול להוכיח. בשלב זה אינני חושב שאנחנו עומדים בפני התקפה משותפת מצרית-סורית, ואני חושב שסוריה לבדה לא עומדת לתקוף אותנו בלי שיתוף פעולה עם מצרים". הרמטכ"ל המשיך ואמר: "יש תכנונים משותפים, תמיד היו. הם מחזיקים את הצבאות ערוכים בקו. דבר זה נכון הוא כבר כמה שנים".
בהמשך שאל השר גלילי האם קיים ציר מדיני 'שקט' בין ישראל לסורים, בשביל להבין את סיכויי התקיפה שלהם או ההמנעות שלהם מהצטרפות למצרים במתקפה עתידית, והאם יש עידוד סובייטי למתקפה סורית.
שאלתו של השר גלילי נענתה בידי עוזר ראש אמ"ן דאז, אריה שלו: "אינני חושב שהסובייטים מעוניינים במלחמה. אינני יודע אם יש צינור לסורים, אבל אפשרית העברת מסר דרך מדינה שלישית", כאשר ככל הנראה מדובר בעברת המסר דרך ברית המועצות אל סוריה, שנתמכה על ידם וקיבלה מהם טילי נ"מ, מטוסים ונשק רב באותה תקופה ולאחריה.
לסיום דנו הקבינט באפשרות של פתיחת המקלטים והעלאת הכוננות ביישובי הספר בגולן, לאור כל הנאמר בישיבה על ידי גורמי המקצוע השונים. השר גלילי טען כי: "כרגיל, דברים אלה מתעוררים ואחר כך חלה בהם איזו תרדמת. אני חושב שזו הזדמנות לחזור לנושא". עוד טען השר כי יש לעשות פעולות הגנתיות נוספות על אלו הקיימות, לאור המשמעות הביטחונית והפוליטית של יישובים אלו.
רה"מ גולדה נעלה את ישיבת הקבינט בהתייחסותה לבקשתו של השר גלילי, וכך אמרה: "כן, את זאת בכל אופן אפשר לעשות. תודה רבה לכם". ההמשך כמובן ידוע, המלחמה פרצה בתאריך העשירי באוקטובר ו