מישאל וקנין, שעלה לכותרות לאחר הדחתו מתפקיד יו"ר רשות הדואר, מקדיש חלק משמעותי מחייו לעיסוק בפיוטים ובמסגרת זו הוא יוזם ועורך את הפרויקט "סיור סליחות" וכעת מוציא גם ספר הכולל גם אפשרות לשמוע את כל הפיוטים הנכללים בו.
בראיון בערוץ 7 הוא מספר כיצד הגיע בכלל לעסוק בנושא הסליחות. "זה התחיל מטלפון שקיבלתי מזוג חברים חילוני, תל אביבי, הכי סטריאוטיפי שיש, שהיה בדרך לירושלים וחיפש מה לעשות בערב בעיר. הם צלצלו אלי ושאלו: מה זה 'סיור סליחות'. אז אמרתי להם - 'עזבו אתכם מסיור ובואו לסליחות'. הסברתי שיצטרכו לקום מוקדם בבוקר ולהתייצב בארבע לפנות בוקר בנחלאות בבית הכנסת עדס ואני אחכה להם שם ותשתלבו יחד איתי בסליחות".
"כשהשיחה הסתיימה, אמרתי לעצמי שקצת הסתבכתי - כי אלה אנשים שלא מכירים את עולם הסליחות - וגם בכלל את עולם התפילה. פתחתי את המחשב, התחלתי לכתוב כמה דברי הסבר לגבי מה הן סליחות, מקורות היסטוריים, פירושים על כמה פיוטים מרכזיים. יצאתי לדרך עם הבנים שלי ולפני הסליחות עשיתי לחברים תדרוך כמו שעושים לפני כניסה לתערוכה במוזיאון. כשהסתיימו הסליחות הם אמרו לי: 'וואו, לא הכרנו את זה'. זה נגע בהם", מספר וקנין.
כשהוא נשאל מה הסוד של הסליחות הספרדיות שמושך אליו גם אנשים שאינם נחשבים שומרי מצוות בשגרה עונה וקנין, " אני חושב שהעומק של הדברים, העומק של הסליחות והעובדה שהן מכילות מאוד, מקבלות את כולם, מאוד לא שיפוטיות, למרות שזה לכאורה נראה שאנחנו רק מתוודים על חטאים. זה נוגע בהמון יהודים. לא צריך להיות דתי כדי לאהוב את הסליחות ולהצטרף. זאת תופעה כלל ישראלית".
הספר, אמנם כולל פיוטים של כל העדות, אבל מתמקד בעיקר בסליחות הספרדיות. "הספרדים אומרים סליחות 40 יום בשנה, ולא רק כמו אחינו האשכנזים שמסתפקים ב-17 יום לכל היותר. בנוסף, הסליחות הספרדיות הן הרבה יותר מוזיקליות, הרבה יותר קליטות וגם אומרים אותן יום אחרי יום. באשכנז את רוב הפיוטים אומרים יום אחד וקשה לזכור ולהתחבר. יש גם הרבה פחות מנגינות בסליחות האשכנזיות".
מה הוא מאחל למשתתפי הסליחות? "שנעשה עבודה פנימית קודם כל, שכל אחד יעשה את העבודה הפנימית שלו. זה הדבר הכי משמעותי בסליחות, העבודה הפנימית ולא מהשפה ולחוץ".
וכפי שהזכרנו וקנין נמצא בימים אלה במרכזה של סערה ורק אתמול (חמישי) דן בג"ץ בעתירה נגד הדחתו על ידי השרים דודי אמסלם ושלמה קרעי. וקנין, בהתייחסות נדירה לנושא, מאמין שהצדק יצא לאור. "אני שם את יהבי על השופטים. יש שופטים בירושלים".
לשאלה מדוע לדעתו פועלים כדי להדיח אותו ענה: "כנראה שלא מצאתי חן בעיניהם. אני חושב שהייתי שותף לניקיון מאוד גדול שנעשה בחברת הדואר, וזה היה לצנינים בעיני גורמים פוליטיים שמקורבים לליכוד שקצת הזזתי להם את הגבינה והם ביקשו נקמה".
"באתי כדי להשלים משימה של הבראה והפרטה. עד לפני שישה חודשים במשך שלוש שנים החברה הפסידה קרוב לשני מיליארד שקל מכספו של הציבור, ברוך ה' בשני הרבעונים האחרונים החברה עברה לרווח. המשימה השנייה היא ההפרטה ואנחנו רוצים להשלים את המשימה הזו", סיכם.