איש התקשורת מנחם טוקר מספר בראיון לערוץ 7 על המפגש הראשון שלו עם המוסיקאי והאמן דדי גראוכר שהלך אמש לעולמו, ומסתבר שהמפגש הראשון היה בימיו של טוקר כשדר בערוץ 7 לפני כשלושים שנה.
"הפעם הראשונה הייתה כששידרתי בערוץ 7, מוצאי שבת לפני קרוב לשלושים שנה. התקשר אליי או יואל צור או כצל'ה, ממנהלי הערוץ, ואמר לי שדדי גראוכר הכוכב האזין ל'מוצ"ש' ורוצה לדעת מי זה הילד הזה שמראיין ואם אפשר לחבר לו אותו", נזכר טוקר.
בעקבות אותה שיחת טלפון התקשר טוקר לגראוכר שסיפר לו שבקניון מלחה פותחים כעת סניף של 'נאמן' והוא מבקש שכל המאזינים, בחורי הישיבה, יגיעו לשידור 'מלווה מלכה' משם והוא יממן סטייקים לכולם. "ואכן עשינו שידור משם. הוא מימן כחמש מאות מנות לכל מי שהגיעו, חבר'ה דתיים וחרדים. היה כיף".
בעקבות הערב ההוא נוצר קשר ארוך שנים של שיחות טלפון, ראיונות ועוד בין השניים. באחד הימים הציע גראוכר לטוקר להצטרף אליו להופעה גדולה בארה"ב. טוקר שהיה אז בתחילת הקריירה הופתע מההצעה, אבל גראוכר הציע, מימן וקיים. "הוא אפילו לא רצה שאסקר את האירוע. סתם כך רצה לעשות טוב ומימן את הטיסה, המלון והשהות שם. הוא כל הזמן רצה רק להשפריץ טוב על אחרים. כך הגעתי בפעם הראשונה להופעה גדולה שכזו".
מאז העלה בפניו גראוכר ז"ל עוד ועוד רעיונות פעילויות משותפות, בין השאר הציע להקים "כולל" למען נתניהו בבלפור. "תמיד היו לו מיזמים ענקיים כמו שידור משותף עם 'עזר מציון'. כל פעם היה לו רעיון חדש של חסד, ותמיד הכול התחיל בבדיחה ובצחוקים".
"החיבור שלי אליו היה מכך שהוא הראשון שהצליח להיכנס למשבצת של מרדכי בן דוד ואברהם פריד. פתאום הגיע נער ישראלי, דתי לאומי, שהתחיל לכבוש. הוא כבש את החרדים ואת הדתיים והצליח. הוא הגיע לאמריקה. הוא היה הזמר החסידי הכי מצליח שיצא מישראל בכל הזמנים", קובע טוקר ומציין כי גראוכר הוסיף לשירה אנרגיה ונשמה מיוחדת. "השילוב שלו בין שירים שקטים כמו 'אחינו' לבין שירי רוק קצביים, את זה היה רק לו כי הייתה לו נשמה ענקים שרק חיפשה לתת ולעזור ומצד שני הוא היה אדם שמח, אדם שבכל שיחה איתו בתוך שתי דקות כואבת לך הבטן מצחוק. לכן כולם התאהבו בו, גם הפוליטיקאים, נתניהו, ג'וליאני, אריה דרעי ורבים אחרים. הוא ידע מה לומר ואיך לומר".
טוקר מוסיף ומספר כי גראוכר ידע לנצל את קשריו כדי להגיע לאנשי הון מהעולם וכך לחבר אותם לפרויקטים של חסד. "הוא היה יכול להיות מולטי מיליונר, אבל לא היה לו כסף. הוא העדיף תמיד להעביר עוד מיליון ל'עזר מציון' או לכל פרויקט אחר. בכל החיבורים שהוא ידע לעשות הוא השתמש למטרות נעלות".
"בחתונה שלי זכיתי שהיו הרבה זמרים. הוא שם נתן את הדם שלו, ואני לא אומר את זה בבחינת 'אחרי מות קדושים אמור', אלא כי לא היה שחקן נשמה כמוהו במוסיקה החסידית. הוא היה איש מדהים, תמיד עם חסד מתוך חיבוק וחיוך".