ראש השנה שלי הוא חג מיוחד במינו, חג של נשים, ואולי לכן הוא אהוב עליי כל כך. בכל שנה כל הגברים של הבית – הלוא הם בעלי והבנים - נוסעים לאומן, ובשבילי הסיפוק והאושר מכך עצומים.
הכרתי את בעלי בחודש מרחשוון לפני עשרים ושמונה שנים, וכבר בראש השנה שלפני כן אמרתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב שבעלי, שעדיין לא פגשתי, נמצא כעת באומן – ובאמת כך היה. הוא חזר בתשובה זמן קצר קודם לכן, וזו הייתה הנסיעה הראשונה בחייו. מאז בכל שנה ושנה הוא נוסע, ובכל פעם מתווסף אליו ילד אחד, ושני ושלישי.
בכל שנה זהו מסע רווי הרפתקאות, עלילות וסיפורים, כאשר ללא ספק שנת הקורונה שבה הוא בילה את כל החג שבור לב בבלארוס על גבול אוקראינה, שסגרה אז את שעריה באופן מוחלט, הייתה הקשה ביותר. אך גם כיום, כאשר הדרך לאומן מזכירה כמעט את מסעות החסידים בעגלות וברכבות מסיפורי העיירה של פעם, אין מקום אחר שהייתי רוצה בשבילו שהוא יהיה בו. וכך בכל שנה המסע המופלא הזה הוא הדרך היחידה בשבילנו לקבל את פניה של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
מפגן של אהבת ישראל
לא פעם שואלות אותי חברות אם קשה לי הנסיעה שלו, האם לא חסרה לי הנוכחות של בעלי והבנים בחג. ואני יודעת שיש נשים שזה קשה להן, אבל בשבילי עצם המחשבה שהוא לא ייסע – פשוט לא נתפסת. רבי נחמן, להבדיל מצדיקים אחרים, לא מתערב בכלל בחיים של החסידים שלו. בכל התורות שלו והדיבורים שלו אין הוראות מפורשות וציוויים ברורים, אין לו הנהגות ספציפיות שדורשות מעשים כאלה או אחרים, כמו בחסידויות רבות אחרות. זוהי דרך רוחנית לחיות חיים אחרים בעולם הזה, עצות מופלאות, ברורות ומאירות שמאפשרות לכל מי שירצה לאמץ אותן, יהיה אשר יהיה, לצאת במסע של גילוי עצמי עמוק ורווי אמת נדירה, ובעיניי זהו מסע אל האושר הייחודי ביותר הקיים בעולם.
אך הדבר היחיד שהוא דורש מכל מי שמקורב אליו באופן מפורש וחד משמעי הוא הציווי להתקבץ יחד בציון הקדוש באומן בראש השנה. הוא הודיע לחסידיו שראש השנה שלו עולה על הכול, וזהו זמן שבו הוא יכול לפעול פעולות אדירות בעולם, בעזרת האנשים שלו שמתאחדים יחדיו. אולי לכן הוא השווה את עצמו לקוקייה שמטילה את הביצים שלה בקינים של ציפורים אחרות, אך יום אחד היא משמיעה שריקה וקוראת לכל הבנים שלה, והם מזהים את השריקה וחוזרים כולם אליה.
כך נוצר המניין הגדול ביותר בעולם, שרק גדל והולך. מניין של אהבת ישראל נדירה שמתגלה שם, כאשר זה לצד זה מתפללים יחד חסידי ברסלב שורשיים ובעלי תשובה צבעוניים, דתיים לאומים וחסידי חב"ד, ספרדים ותימנים ומרוקאים לצד ליטאים, חסידי סאטמר, ויז'ניץ וגור. מגיעים לשם חובשי כיפות בכל הצבעים וכאלו שעדיין אין להם כיפה, ילדים וזקנים ובחורים – נהר אינסופי של אנשים שכל רצונם אחד: לקיים את הציווי של הרבי אהוב נפשם, ולנסוע אליו ממש כמו שאומר השיר - בלי לדעת שום דבר, בלי להבין כלום מכלום, לנסוע אל הצדיק בעל הלב שלא נדם. הידיעה שבעלי והבנים נמצאים שם בזמן כה גורלי ומשמעותי לחיינו, מתפללים, מתעלים, קורעים שערי שמיים בשבילנו ובשביל כל עם ישראל – נותנת לי תחושת שמחה וביטחון עצומה.
נהנות מכל רגע
ובינתיים מה קורה אצלי? כל כך לא קשה לי! להפך, אצלי יש חגיגה נשית של פעם בשנה. הבנות שלי מגיעות מוקדם עם הנכדים המתוקים ועוזרות לי בהכנות. חוץ מהן אני מזמינה בכל שנה חברה טובה ואהובה שתבוא להתארח עם ילדיה - ואנחנו נהנות מכל רגע. ראש השנה שלי הוא חג נשי רווי צחוק, רוגע ושמחה. השולחן מקושט בצבעוניות עזה בכל קישוט שבחרה רחלי בתי, שזהו תפקידה האהוב ביותר. אנו יושבות בין קיפולי מפיות יפהפיים, רימונים ותפוחים וקעריות דבש קטנות וקערות מעוצבות עם כל הסימנים האהובים עלינו. זה הזמן להכין את כל מה שבעלי לא אוהב, ורק פעם בשנה הזמן של המנות האלה לככב. עם שיחות נפש ארוכות ומרתקות כמו שנשים כל כך אוהבות – כמעט עד אור הבוקר. עם בישולים משותפים והווי מיוחד שמלווה אותנו משנה לשנה. כמובן שיש גם קצת עצבים ועייפות וקשיים, אבל רק קצת, ורוב הזמן אנחנו בעיקר נהנות יחד, אומרות ב־12 בצהריים תיקון הכללי עם כל הגברים באומן וכל מי שזוכה להצטרף, מצטופפות יחד בעזרת הנשים בבתי כנסת לא מוכרים כי אין שום מניין של ברסלב באזור, אוכלות אוכל נפלא, ומדברות ומדברות.
וכמובן בעיקר - מתפללות. שנזכה לשנה של הארת פנים, של אהבת ישראל, של קרבת אלוקים וישועות גדולות. שנזכה לחזור בתשובה שלמה לכל המקומות שהתרחקנו מהם, שנלמד לשמוח ולראות כמה טוב יש בחיינו, שנדע להודות על המתנה הנפלאה שקיבלנו – הזכות להיות יהודים דווקא בזמן המטורף הזה. ושתתחדש עלינו שנה טובה, שמחה ומתוקה מדבש.
קציצות סימנים: קרא, כרתי וסילקא
ממש כמו החרוסת בפסח – זו המנה הראשונה שאני מכינה לכבוד החג. אנחנו מקפידים לאכול את כל הסימנים, ובפרס הסימנים האהובים זוכות הקציצות המופלאות הללו, שצריך להסתיר אותן היטב כשאני מכינה אותן, אחרת כולן יחטפו אותן חמות מהצלחת ולא יישאר כלום לחג.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן טיגון:
15-10 דקות
כ־30 קציצות סימנים קטנות
קישוא קרא אחד גדול או שניים־שלושה קטנים
חבילת עלי סלק
שני גבעולי כרישה
3 בצלים גדולים קצוצים דק
שמן זית לטיגון
6 שיני שום כתושות
3 ביצים
כוס וחצי פירורי לחם (ועוד קצת לפי הצורך)
מלח ופלפל
מעט פטרוזיליה קצוצה (לא חובה)
שמן לטיגון
מכינים את הקרא: קולפים את הקליפה הקשה, חוצים ומוציאים את החלק הפנימי עם הגרעינים, עד שמתקבל בשרו של הקרא ללא גרעינים או קליפה (למעשה נשאר מעט מאד מבשר הקרא, אבל זה בסדר, שאר החלקים לא אכילים). מגרדים בפומפייה גסה לתוך קערה.
שוטפים היטב וקוצצים דק את חבילת עלי הסלק עם הגבעולים. מעבירים לקערה שנייה. מסירים מהכרישה את העלים החיצוניים היבשים של הגבעול וחוצים לאורך, שוטפים היטב מתחת למים וקוצצים לרצועות בעובי חצי סנטימטר. מזהיבים את הכרישה על מחבת עם 2 כפות שמן זית במשך 5 דקות, עד שהיא מתרככת מעט. מעבירים לקערה שלישית.
מטגנים את הבצל על אש בינונית כרבע שעה, מערבבים מדי פעם עד שהבצל מתרכך ומזהיב. מוסיפים שליש ממנו לקרא, שליש לעלי הסלק ושליש לכרישה. מוסיפים לכל קערה שליש מהשום הכתוש, ביצה אחת, חצי כוס פירורי לחם, מלח ופלפל ופטרוזיליה אם רוצים. מערבבים היטב את כל אחת מהקערות. במידה והתערובת דביקה מדי אפשר להוסיף עוד פירורי לחם עד לקבלת תערובת שניתן ליצור ממנה קציצות.
יוצרים צורת קציצות עגולות קטנות בקוטר סנטימטר וחצי, ומטגנים במחבת עם שמן, 3 דקות מכל צד, עד שהקציצות מזהיבות. מעבירים לנייר סופג. אפשר גם לאפות בתנור, על תבנית משומנת בחום של 200 מעלות במשך כ־15 דקות עד שהקציצות מזהיבות.
דג שלם ברוטב כוסברה, חוויאג' ועגבניות שרי
איזה דג מופלא! קל להכנה, עם טעם מושלם ומראה יפהפה. הרוטב משתלב באופן נפלא עם הדג והעגבניות, אפילו הבשר של הראש טעים כל כך! וזה הדג של ראש השנה שלי. הבן של חברתי שהתארחה אצלי כל כך אהב אותו, עד שברגע שהוא נכנס בדלת הוא מיד ניגש אליי כדי לשאול אם אני מבטיחה שגם השנה אכין את הדג הזה, ובכל כמה דקות ניגש להזכיר לי את הדג. היום הוא כבר גדול ונוסע לאומן במקום לבוא אלינו, אך חברתי סיפרה לי שמדי פעם הוא מזכיר את המתכון הזה בגעגועים.
דרגת קושי:
קלה
זמן אפייה:
20 דקות
2 דגים שלמים
2 דגי ים שלמים (דניס, לברק, מוסר ים, באס, אינטיאס ועוד)
2 כוסות עגבניות שרי בכל הצבעים
8 שיני שום קלופות
חבילת כוסברה שטופה
כף גדושה של חוויאג' למרק
שליש כוס שמן זית
מלח ופלפל
לימון להגשה
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. שוטפים את הדגים, חורצים חריצים אלכסוניים לאורך הדג ומניחים אותו על תבנית בינונית מרופדת בנייר אפייה.
טוחנים במעבד מזון או בבלנדר איכותי את השום, הכוסברה, החוויאג', שמן הזית, מלח ופלפל עד לקבלת רוטב ירקרק אחיד. יוצקים על הדגים מכל הכיוונים ומעסים אותם ברוטב. מוסיפים עוד מעט מלח ופלפל לדג. חוצים את עגבניות השרי ומכניסים אותן לתוך בטן הדג, ואפשר גם להניח כמה עגבניות שלמות מסביב. מכניסים לתנור ואופים ללא כיסוי, 20-15 דקות, עד שהדג מזהיב. מגישים חם יחד עם הרוטב הנפלא שהצטבר בתבנית.
עוף בשזיפים
מנה מהסוג שלעולם לא הייתי מגישה לבעלי. הוא לא אוהב עוף, לא אוהב "פירות באוכל" ובקיצור המנה הטעימה בצורה לא רגילה הזאת היא מנה מושלמת לשולחן ראש השנה וחוגגת אצלי פעם בשנה.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן אפייה:
שעה ורבע
6 מנות
6 מנות עוף (כרעיים) או עוף מחולק
3 כפות שמן זית
2 כפות סילאן
3 שיני שום פרוסות
16-10 שזיפים מגולענים וחצויים, הכי מתאים מזן שגיב
חצי כוס יין לבן
כפית פפריקה מתוקה
מלח או פלפל שחור
להגשה:
8-6 שזיפים בכל מיני צבעים
מעט שמן
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. שמים את העוף בתבנית בינונית או בסיר חסין חום. מערבבים את הסילאן, השמן, היין והתבלינים בקערה. מסדרים בין חלקי העוף את השום והשזיפים ויוצקים על הכול את הרוטב. מכניסים לתנור, מצפים בנייר כסף ואופים 45 דקות. מסירים את הנייר ואופים עוד כחצי שעה או עד להזהבה. לפני ההגשה חותכים את השזיפים הטריים לרבעים, מקפיצים אותם מעט במחבת עם קצת שמן שתיים־שלוש דקות, מסדרים יפה בצלחת עם העוף והרוטב ומגישים.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***