בפרק נוסף של שיחות סביב 50 שנה למלחמת יום הכיפורים מביא סא"ל במיל' גדעון מיטשניק את סיפורו של מוצב ארבל, שם שכנה יחידת האזנה שעל אף ההפגזות וסכנת החיים המשיכה במלאכת העברת המודיעין לכוחות הלוחמים.
הפרשה עליה מספר ומרחיב עוסקת בגיבורים מחיל המודיעין ומיטשניק מדגיש כי אמנם המודיעין כשל וכך גם ראש אמ"ן, אך אנשי השטח של חיל המודיעין ידעו לספק חומרים נדרשים שהיוו התראות וניסיונות לשנות את ההערכות המודיעין ברגעי האמת, גם אם בפועל הדבר לא צלח בידם.
הסיפור הוא "סיפורו של בסיס האזנה שישב בתל אביטל קרוב מאוד לגבול. הסיפור שלו הוא גם הסיפור של מפקד הבסיס, צור שפי, אז סגן, ואנשיו שגם בדרך למלחמה וגם במלחמה עצמה מפגינים שילוב של מנהיגות, נחישות וגבורה כשהם מספקים מודיעין לצה"ל במלחמה ובדרך אליה".
בשנה שלפני המלחמה נכנס לבסיס כמפקד חדש צור שפי, יוצא יחידה 154 וסיירת מטכ"ל שכמפקד בסיס הוא הופך להיות מעורב ממש בחומר, ולא עוסק רק במנהלות כפי שהיה מקובל אצל כמה מפקדי בסיסים. "בשבוע שלפני השישה באוקטובר הוא ואנשיו בבסיס ההאזנה חשים יותר ויותר על פי החומר שעובר דרכם שהסורים נערכים למהלכים חריגים, גם אם לא ברור להם שמדובר במלחמה. בנקודת הזמן הזו של שבוע לפני המלחמה הוא מקבל החלטה חריגה. הוא יודע שקמ"ן צפון, חגי מן, לא מקבל חומרים של יחידה 848, כיום 8200, בגלל המידור הקפדני עד כדי כך שגם קצין המודיעין של פיקוד צפון לא מקבל חומרים שנוגעים למלחמה".
"סגן צור שפי מקבל החלטה שהוא חייב לעדכן את קמ"ן צפון במידע ההתראתי שבידיו. הוא מזמן אליו את חגי מן ומציג לו חומרים שהוא לא הכיר. הוא מכניס אותו לקודש הקודשים של בסיס ההאזנה בניגוד להוראות לפקודות ולנהלים כדי לראות את החומרים. בבסיס יודעים על כך אבל לא המפקדים שמעליו שאינם יודעים על כך. כך לדעתו צריך לנהוג בחירום. חגי מן מגיע לבסיס, עובר על החומר ומבין שהכיוון שהוא הולך אליו עוד הרבה קודם לכן, כלומר התרעה לקראת מלחמה, הכיוון הזה מקבל חיזוק מהחומר שנחשף לפניו. הוא חוזר למפקדו ומדגיש שכל ההערכות שלו הולכות ותקפות, וכך גוברת הדריכות שהחלה בערב ראש השנה, מה שהביא גם אישור התגבורת שמגיעה אליו לבקשתו".
למעשה, מספר מיטשניק, "חגי מן קיבל עד כה דיווחים בתצפיות וממקורות שונים, אבל עכשיו הוא רואה את הדברים דרך יחידת ההאזנה בעוצמות ומתחזקת בו ההערכה שצריך להיערך. סגן צור שפי נוקט בעוד כמה מהלכים. הוא מבין שיש סוג של התרחשות חריגה מול הסורים והוא מקבל החלטה להשמיש את הבונקר שקיים אצלו בבסיס ולא הושמש עד כה, וכך משמישים באופן מיידי את הבונקר ואנשי המוצב עוברים בערב יום הכיפורים מהמבנים העליים שעל ההר מול החזית הסורית לעבודה בבונקר, כך שלמחרת, אחרי פינוי החיילות ומתחילות לקראת השעה שתיים הפצצות המטוסים והפגזות הארטילריה הסורים אנשי הבסיס כבר מבוטנים בבונקר בגלל מנהיגותו, תעוזתו וחכמתו של סגן צור שפי שנערך לקראת מלחמה".
מוסיף מיטשניק ומעיר כי "באותו שבוע יורדת הנחיה של יואל בן פורת, מפקד יחידת ההאזנה 848, לימים 8200, לכוננות ספיגה ודריכות בבסיסים בעיקר בצפון הקרוב לחזית. לכן מהלכי צור שפי תואמים גם את ההנחיה הזו, למרות שאיש לא הנח אותו להשמיש את הבונקר. לתחושתו זה היה הצעד הנכון וכך כשפורצת המלחמה הבסיס מוכן".
"לאחר שמתחילה המלחמה נשלח לבסיס ארבל מג"ד 12 של גולני. הוא מגיע עם נגמ"שים ריקים ופקודה של מפקד פיקוד צפון לפינוי אנשי הבסיס כי סורים עוברים במקום וכעת המשימה היא להציל את חיילי המוצב. סגן צור שפי אומר למג"ד 12 של גולני 'לי יש מפקדים אחרים ואני לא מקבל הנחיות ממפקד פיקוד צפון, אבל אם תרצה אתה יכול להישאר כאן בבסיס כדי לאבטח אותנו', וכך אכן היה. גדוד 12 נותר לאבטחת הבסיס לצד אנשי נ"מ שיורים על המטוסים הסוריים".
"כך בראיה המערכתית של סגן שפי, בהיכרות שלו עם החומר, הראיה המערכתית שלו והאחריות הלאומית שלו הוא הופך את הבסיס לכזה שממשיך לתפקד לאורך כל ימי המלחמה למרות ההפגזות ההפצצות, הטנקים שמסתובבים בסמוך והנחיית מפקד פיקוד צפון. הוא ממשיך לייצר לאורך כל ימי הלחימה חומרי מודיעין קריטיים. זה כרוך גם בגבורה של אנשים, כי האנטנות שעל ההר מופגזות שוב ושוב וצריך לתקן אותן. סגן צור שפי ואנשיו, בדגש על הקצין הטכני אמיר, יוצאים שוב ושוב אל ההפגזות ומחרפים את נפשם לתיקון האנטנות ומאפשרים לבסיס להמשיך לייצר ידיעות".
מיטשניק מעיר כי צור שפי לא קיבל צל"ש על אף שלטעמו של מיטשניק הוא ראוי לכך, אך עם זאת לפני כשנה וחצי בהמלצת מנכ"ל המרכז למודיעין, תא"ל דודו צור, ואחרים הוא קיבל תעודת הוקרה ממפקד 8200 הנוכחי.
על החובה להעריך את תרומתם המבצעית של אנשי המודיעין במלחמות ומעבר להן מזכיר מיטשניק את קביעתו של הרמטכ"ל לסקוב ולפיה 'המודיעין הוא קו ההגנה הראשון של ישראל'. הסיפור הספציפי הזה מקבל משנה חשיבות דווקא כשהוא בא על רקע הביקורת המוכרת והידועה כלפי אגף המודיעין והעומד בראשו בימים שלפני המלחמה על הערכותיהם השגויות.