במאמרי בגיליון הקודם קראתי לנצל את הכאוס במדינה לדיון רציני בחלופה חוקתית. לפני שנים הצעתי מודל חוקתי לפי המשפט העברי – 'דמוקרטיה קהילתית', שגם תואם את כללי הדמוקרטיה הליברלית. ייתכן שיש כרגע הזדמנות היסטורית לדון בחוקה ולאשרר אותה במשאל עם (אין הסכמה רחבה מזאת). אולי יהיה קל יותר להסכים על חוקה צודקת מאשר לחפש הסכמה על רפורמה משפטית שמעוררת חרדות מופרכות ואינה נוגעת בשורשי הבעיות.
שורש הרע הוא המשטר הריכוזי בישראל. דווקא הניסיון לשליטה ריכוזית מחליש את המשילות ומפלג את החברה. המגזרים השונים מתקוטטים על חלוקת משאבים ומחריפים את הקונפליקטים בין התרבויות שלהם. השיטה הריכוזית אפשרה למיעוט קטן להשתלט על מוקדי הכוח (ה"דיפ סטייט") ולנצל אותם לכפיית ערכים זרים על רוב העם. לפיכך, החוקה חייבת לבזר את עוצמת הממסד ולהאציל סמכויות ואחריות לאזרח מן השורה, למשפחתו ולקהילתו.
מדינות פדרליות משלבות את ערך אחדות האומה עם עיקרון החופש לקהילות המאוגדות בה. החוקה המוצעת תכריז על ישראל כמדינה פדרלית - כמו ארצות הברית, קנדה, שוויץ ועוד. המדינה תורכב מיחידות אוטונומיות, כשהממשל הפדרלי ינהל רק מדיניות לאומית כמו חוץ וביטחון, חוק וסדר, תשתיות ארציות, משק לאומי וכדומה. אך בניגוד לפדרליזם הישן, הדמוקרטיה הקהילתית תאגד גם מחוזות גאוגרפיים וגם קהילות אוטונומיות שאינן בהכרח טריטוריאליות.
נסביר. בישראל אין חפיפה מספקת בין מחוזות גאוגרפיים ובין אופי האוכלוסיות שחיות בהם. לא כל תושבי עמק חפר הם קיבוצניקים, ולא כל הקיבוצניקים חיים בעמק חפר. לכן נחוצה שם גם מועצה אזורית שמנהלת את השטח, וגם מוסדות קיבוציים עצמאיים. עיקרון האוטונומיה לקהילות שאינן גאוגרפיות מופיע כבר בתנ"ך - שבט לוי לא קיבל נחלה בארץ ובכל זאת היה שבט נבדל ואוטונומי. גם בימינו, חוקות דמוקרטיות מתקדמות, כמו בבלגיה למשל, מכירות באוטונומיות שאינן טריטוריאליות. האוטונומיה לקהילות על־טריטוריאליות תמנע קיפוח של אזרחים שאינם חיים באזורים הומוגניים, או לחילופין – את עקירתם לתוך גטאות חברתיים. פדרציה משולבת של מחוזות גאוגרפיים וקהילות וולונטריות מתאימה ביותר לחברה הישראלית.
עקרונות המודל הפדרלי
המודל מציע שלושה שינויים:
ביזור: העברת סמכויות השלטון המרכזי בנושאי פנים לממשלי המחוזות ולמוסדות הקהילות. רשויות המחוזות ייבחרו ויפעלו בשיטה דומה לרשויות המקומיות היום, ומוסדות הקהילות יתנהלו לפי כללים שכל קהילה תקבע לעצמה. פעילות הקהילות לא תוגבל, למעט מקרים קיצוניים שבהם יחליט רוב מיוחס בכנסת לאסור מנהגים שהם מגונים במידה שאין הדעת סובלתה. התפקדות אזרחים לקהילות תהיה וולונטרית לחלוטין, והחוקה תאסור הפעלת כפייה או פיתוי לא הוגן לכך. היסוד הוולונטרי - הבחירה החופשית - מבדיל בין הגישה הקהילתית ובין פוליטיקת הזהויות הפרוגרסיבית אשר מזהמת את הציבוריות בימינו. צמצום כוחו של הממשל המרכזי יתרום להקטנת הפיתוי לכפייה ולשחיתות.
ייצוג רב־ממדי: הרשות המחוקקת בממשל הפדרלי תחולק לשני בתים. הבית התחתון ייקרא "בית הנבחרים", וחבריו ייבחרו בשיטת הבחירות היחסיות כנהוג היום. בבית העליון, שייקרא "בית הנציגים", יובטח ייצוג שווה למחוזות ולקהילות. במחוזות תתקיים בחירה אישית לבית העליון, ובקהילות ייבחרו נציגים בדרך שכל קהילה תקבע לעצמה. כל אזרח יוכל לבחור נציג אחד לבית העליון - או במחוז מגוריו או בקהילתו.
והפרדת רשויות: הממשל המרכזי זקוק לתיקון עמוק שיחזק את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות הדמוקרטיות. לכן יונהג בישראל משטר נשיאותי עם בחירות אישיות לתפקידי ראש הרשות המבצעת וסגנו. הפרדת הבחירות לשתי הרשויות תחזק את האיזונים והבלמים ביניהן, ותאפשר כינון ממשלה יציבה בלי אילוצים קואליציוניים ובלי סיכון למבוי סתום ולבחירות חוזרות. הפרדת הרשויות תחזק גם את הממשלה וגם את הכנסת.
לשריין את זכויות עם ישראל
חוקת המדינה חייבת לשריין את זכויות עם ישראל, בלי קשר לרוב ומיעוט דמוגרפיים. עיקרון שלטון הרוב אינו יכול להבטיח את קיומנו הריבוני במזרח התיכון, שבו נהיה תמיד מיעוט לאומי. זכויותינו נשענות על ספר הספרים, על ההיסטוריה, על הצדק הטבעי ועל הדין הבינלאומי.
השיטה הרובית מבלבלת בין קבלת החלטות ברוב דעות ובין שלטון של רוב דמוגרפי, ופותחת את השער למדינת כל אזרחיה. הפתרון היחיד לכך הוא שינוי המשטר הרובי לדמוקרטיה ליברלית קלאסית. הגנה על זכויות המיעוט היא עיקרון ליברלי עליון. לפיכך, הפדרליזם העברי גם ישריין את אופייה היהודי של ישראל וגם יבטיח חירות לכל הקהילות במדינה.
לבסוף, הבה נזכור שהחינוך הוא העיקר. מודלים תיאורטיים אינם יוצרים אזרחים טובים - רק תהליכי עומק בונים אחריות אישית, אמינות, יוזמתיות, חריצות, הגינות, צניעות, יושר וערבות הדדית. מצד שני, קשה לחנך את הפרט במציאות של כפייה. נכון ששיטה חוקתית טובה לא תבטיח שלא יהיו אנשים רעים - אבל שיטה גרועה עלולה להשחית גם אנשים טובים.
והעיקר נזכיר: אם תרצו - אין זו אגדה!
הכותב הוא איש תקשורת, תסריטאי, סופר, יזם ואיש מחשבים, דור שביעי בארץ.
____________________________________________________________________________________________
הצעת החוקה כוללת עוד פרטים רבים, שעליהם ניתן לקרוא באתר:www.hopeways.org/new .
**************************************************************************