'דדו אמר לי, הסתירו ממני מודיעין קריטי'

ההיסטוריון אריה יצחקי זומן בשנת 75' על ידי הרמטכ"ל מוטה גור לתיחקור כשלי המודיעין שקדמו למלחמת יום הכיפורים.

בין המרואיינים הרבים עימם שוחח היה גם רמטכ"ל המלחמה שהודח, דוד אלעזר, דדו, שסיפר לו על תחושותיו הקשות ועל המידע המודיעיני שהיה מי שדאג שלא יגיע לידיעתו בימים שלפני המלחמה.

בראיון לערוץ 7 מספר יצחקי על השיחות ההן: "השתחררתי ממערכת הביטחון ב-72' בעקבות התערבות דיין, שלא מצאה חן בעיניו הביקורת ששיגרתי הרבה פעמים בהרצאות בפו"מ ובפני קציני חיל האוויר. קצינים דיווחו לשר הביטחון שאני משמיץ אותו, וכשהסתיים החוזה שלי פרשתי ועברתי לדירקטריון החברה להגנת הטבע, אבל במקביל המשכתי להיות בקשר עם מכרים מהעבר הצבאי".

"במלחמת יום הכיפורים לחמתי במובלעת הסורית וברמה. חזרתי מהמלחמה והתחלתי בחקר פרטי של המלחמה. ב-1974, חודשים אחרי המלחמה, הודח הרמטכ"ל דדו ובמקומו התמנה לרמטכ"ל מוטה גור שהיה חבר שלי עוד מימי מלחמת ששת הימים", מספר יצחקי. מוטה גור נפגש עם יצחקי וביקש ממנו לחתום קבע לשנת מחקר על קהיליית המודיעין, וזאת לנוכח תחושותיו שגם אמ"ן וגם המוסד מעבירים לו מידע לא הגיוני אודות התקופה שקדמה למלחמה.

יצחקי שמח על ההזדמנות שנקרתה בדרכו להיחשף למסמכים, מידע ועדויות והחל במחקרו. "במסגרת המחקר נחשפתי למסמכים רבים. נקבעו לי ראיונות, ובמסגרת זו בינואר 75' ראיינתי את דדו בשתי פגישות ושמעתי ממנו דברים מזעזעים", הוא אומר וקובע "דדו מודר מהמידע על ידי שר הביטחון משה דיין וראש אמ"ן אלי זעירא".

"לא אכנס לכל ההתרעות שהוא לא קיבל, אבל אספר על שני מקרים. באחרונה פורסמו מסמכים של המוסד ואמ"ן על המלחמה. המוסד פרסם ספר תחת הכותרת 'כאשר יהיה מותר לספר' ואמ"ן פרסם ספר משלו על הגרסה של אמ"ן. בדקתי את שני הספרים וראיתי שהם אכן מגלים דברים חדשים, אבל הם מוטים מהיסוד. המחקר של המוסד מוטה לטובת המוסד וזה של אמ"ן לטובת אמ"ן וראש אמ"ן אלי זעירא".

יצחקי מתייחס להתראה הנחשבת לחשובה מכול, זו שהועברה לראש המוסד מהסוכן או הוא מגדיר כסוכן-על מרואן אשראף. כזכור אשראף נקט במילת הקוד המלמדת על מלחמה מתקרבת ונקבעה פגישה בלונדון בינו לבין ראש המוסד, צביקה זמיר. "זמיר טלפן מלונדון לרל"ש שלו שאמור היה להעביר את ההודעה בטלפון לכל המכובדים", מספר יצחקי. "זמיר העביר את ההודעה בשעה 02:40. הרל"ש שלו העביר את ההודעה לתא"ל ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של גולדה, אחרי חמש דקות, לאלי זעירא כעבור רבע שעה ולמזכיר הצבאי של דיין בשלוש ועשרה". מרשימת מקבלי ההודעה נעדר אדם אחד, הרמטכ"ל דוד אלעזר "וזה אומר דרשני", הוא אומר.

"דדו אמר לי 'לא קיבלתי את ההודעה במועד אלא רק אחרי השעה ארבע, ובחמש וחצי כינסתי דיון מיוחד כדי לפעול. אם הייתי מקבל את הדבר הזה הייתה מתקשר מיד לגולדה ודורש לגייס את כל כוחות המילואים ולהכריז על כוננות למלחמה'", מספר יצחקי ומצטט מדבריו של דדו באותה ישיבה בהולה כאשר קבע ש'הסתיימו הלבטים. זו מלחמה'. יצחקי קובע כי דיין ואלי זעירא הם שמידרו את דדו מהמידע הקריטי ולהבנתו הסיבה לכך הייתה החשש שלהם מתפיסת עולמו של דדו ולפיה סוג כזה של מידע מחייב היערכות מיידית למלחמה על כלל ההשלכות שיש להיערכות שכזו.

"דדו אמר שלא מדובר רק בהתרעה הזו. אחרי המלחמה הוא בדק את כל ההתרעות של אמ"ן מאז הראשון ועד השישי באוקטובר, וכל ההתרעות המודיעיניות על מלחמה שעומדת לפרוץ עברו לשר הביטחון, לראש אמ"ן, לעוזר ראש אמ"ן למחקר ולסגן הרמטכ"ל האלוף טל, אבל הוא, הרמטכ"ל, לא היה מכותב למידע הזה".

מוסיף יצחקי ומספר כי "בין כל ההתראות שהגיעו בשבוע שלפני מלחמה היו גם שתי התראות קריטיות ממקור שלא ניתן לפרט מהו. ההתראות הללו הגיעו לרמטכ"ל רק שבועיים אחרי שנפתחה המלחמה".

בהתאם להבנתו זו של דדו שאכן מדובר במלחמה הוחלט באותה ישיבת מטכ"ל לנקוט בשלושה צעדים דרמטיים, גיוס כוחות מילואים בצורה המהירה ביותר, בחינת האפשרות להנחתת מכה מקדימה של חיל האוויר ופינוי הילדים והאוכלוסיה הבלתי לוחמת מישובי הגולן. "בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר דדו טלפן מהבית שלו למפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, והודיע לו שתהיה מלחמה בלילה הקרוב, והסיכום הוא שיש להימנע מלחימה בשתי חזיתות ולכן יש לתקוף בהתחלה את סוריה ואחר כך את מצרים. בעקבות ההוראות האלה התחיל חימוש מטוסי חיל האוויר".

אם כן, אנחנו שואלים, מדוע לא אמר דדו את הדברים לועדת אגרנט שחקרה את כשלי המודיעין והביאה בסופו של יום להדחתו? יצחקי משיב כי דדו דווקא אמר את הדברים לחברי הוועדה, אבל החיסיון שהוטל על הפרוטוקולים של הוועדה נותר תקף עד לפני מספר שנים.

ובאשר לאופן בו התייחס מוטה גור לדו"ח של יצחקי, מספר יצחקי: "מוטה גור אמר לי 'קראתי את המחקר הוא עילאי ויוצא מהכלל, אבל בנסיבות האלה אני לא יכול לפרסם אותו, אבל אדאג לפרסם אותו בעתיד'. הוא לא פרסם אותו ואולי הוא יפורסם במלאת שישים למלחמה, כי יש אפשרות להאריך את החיסיון של חמישים שנה בעוד עשור ולאחר מכן בעוד עשור".

יצחקי משוכנע שבסופו של יום, גם אם הדבר ייקח עוד כמה שנים "הדברים יתגלו. אין מצב שיסתירו אותם. נחכה עוד כמה שנים עד לפרסום המלא. נקווה שהוא לא ייגרס עד אז".