ערכי הדמוקרטיה, גרסת בלדנא

אין אדם בישראל שאינו מודע לחוסר השליטה של רשויות המדינה על הנעשה במגזר הערבי. מספר הנרצחים חסר התקדים של השנה האחרונה הוא רק הסימפטום הבולט של התופעה החמורה, אך היא רחבה הרבה יותר. גם המילה משילות, או יותר נכון חוסר משילות, שבה ועולה בכל פעם כשמדברים על השתלטות בלתי חוקית על קרקעות מדינה בנגב ובגליל. אך כפי שנראה בשורות הבאות, האקס־טריטוריה שנקראת החברה הערבית מגיעה לממדים אבסורדיים. הסיפור שנציג כאן הוא סיפורה של עמותה מבוססת למדי בתוך החברה הערבית, שבאופן רשמי מטרתה היא להעמיק את ערכי הדמוקרטיה במגזר. בפועל, מדובר בארגון שעוסק בתמיכה בטרור, ביצירת זהות לאומית פלשתינית אצל דרוזים וערבים נוצרים בישראל, וניהול קמפיינים לסירוב שירות בצה"ל ובשירות הלאומי.

שמו של הארגון הוא 'בלדנא'. רוב הישראלים לא שמעו על העמותה מעולם, אבל היא נמצאת בזירה כבר 20 שנה. בהגדרה שלה ברשם העמותות כתובים הפרטים הבאים כמטרות העמותה: "הגברת ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות בחברה הערבית בכלל ובקרב בני הנוער בפרט. קידום, עידוד ופיתוח כישרונות, יצירה ואומנות בקרב בני הנוער הערביים. טיפוח הזהות והתרבות הערבית אצל בני הנוער והצעירים".

בפועל, כבר משנת 2005 עוסק הארגון במטרה אחרת לגמרי, והיא עידוד אקטיבי לסרבנות בקרב צעירים מהמגזרים הדרוזי, הבדואי והנוצרי בישראל. לא מדובר במטרה מוסתרת, שכן היא נאמרה בגלוי על ידי ארגון 'פרופיל חדש', אחד הארגונים העיקריים שמקדמים את רעיון ביטול שירות החובה בצה"ל ומעודדים סרבנות: "בלדנא פועל לסיכול תוכניות המדינה להחיל שירות אזרחי חובה על אזרחים פלשתינים בישראל... הארגון מוטרד ממבצע הגיוס המגזרי ומן המעמד השונה שלו זוכים הדרוזים והבדואים, ומאחוזי הגיוס העולים ב'אוכלוסייה הערבית הנוצרית' להתגייס".

ה"מוטרדות" של בלדנא משיעורי ההתגייסות ההולכים ועולים במגזרים דוברי הערבית בישראל, לא נשארה במישור התיאורטי, אלא תורגמה למעשים בשטח. כבר בשנת 2007 החל הארגון לקיים קמפיינים נגד גיוס בחברות דוברות הערבית בישראל, והוא חוזר על כך שוב ושוב לאורך שנים. כחלק מהקמפיינים האלו מקיים הארגון כנסי עידוד סרבנות. באחד מהם, בשנת 2010, השתתף יושב ראש חד"ש חבר הכנסת איימן עודה, שהודיע לפני מספר חודשים כי זוהי הקדנציה האחרונה שלו בכנסת.

לעודה עצמו עבר עשיר למדי בעידוד סרבנות בישראל. במשך שנים עמד בראש גוף בשם "ועדת המאבק בכל צורות הגיוס", גוף שהוקם על ידי ועדת המעקב הערבית, ושמו לא מצריך הסבר נוסף. רק לפני כשנה וחצי קרא עודה לשוטרים המוסלמים "לזרוק את הנשק בפרצופם של היהודים" באמצע גל הטרור בתקופת הממשלה הקודמת, ולפי כחודש וחצי צייץ את הציוץ הבא, בתגובה לקריאות הסרבנות של מתנגדי הרפורמה המשפטית: "אני תומך בסרבנות כחלק מההתנגדות להפיכה המשטרית, יחד עם זאת בעיניי הסיבה המוסרית ביותר לסרב היא הכיבוש. אני תומך בכל מאבק נגד ההפיכה, אבל יש סוג של נקודת עיוורון בלהיאבק למען דמוקרטיה אבל לשלוט בעם אחר. לא יכולה להיות דמוקרטיה עם כיבוש. דמוקרטיה אמיתית היא שלום, שוויון וצדק חברתי".

מפילים את החומות

ובחזרה אל בלדנא. בכנסים שמקיים הארגון בשנים האחרונות לבני נוער מוזמנים לדבר סרבני גיוס מהמגזר, וניכרת השקעה מיוחדת בפעילות בקרב הציבור הדרוזי. כך למשל ארגנה העמותה סמינר שבו הוסבר לנערים על "שטיפת המוח הציונית שהרחיקה את הדרוזים מעמם האמיתי". במהלך סמינר נלקחו התלמידים ליישוב ערבי לשעבר הסמוך לדליית אל־כרמל, שם הוסבר להם על "מעשי הטבח הנוראיים שבוצעו כלפי תושבי היישוב העקורים". חשוב לציין את העובדה ההיסטורית כי תושביה של דליית אל־כרמל נלחמו יחד עם צה"ל מול הכוחות הערביים במלחמת השחרור, יחד עם רבים מבני העדה הדרוזית.

דוגמאות נוספות הן שורה של כנסים שקיימה העמותה משנת 2016 והלאה, ובהם הדרכות מפורטות כיצד להתנגד לשירות החובה או להתנדבות במסגרת השירות הלאומי. באחד הכנסים אמר רכז הפעילות של הארגון למשתתפים בצורה גלויה כי הארגון פועל בתוך בתי ספר לעודד סרבנות: "מ־2006 ועד היום אנחנו עובדים עם הנוער כל שנה בשני צירים. הציר הראשון הוא שאנחנו מגייסים לקורסי הדרכה מדריכים ומדריכות שייכנסו לבתי ספר ולתנועות נוער בכל מקום וידברו על הסכנות שבשירות הלאומי והצבאי בתור ערבים פלשתינים. הציר השני הוא אירועים שמגיעים למגזרים נוספים".

הודעתו של רכז הפעילות של הארגון חושפת נדבך מרכזי בפעילותו, נדבך שנמשך עד היום. העמותה אחראית על "סדנת משחקים" עבור בתי ספר ובה מועברים תכנים מסיתים המעודדים אלימות. לדוגמה, באחד המשחקים על השחקנים לגלם עצורים בחשד לזריקת אבנים, שמטרתם להשיג את "קלפי הסומוד" על מנת לברוח מכלא האסירים הביטחוניים. ויש גם משחק דומה למונופול בשם "ביתי עלא אלח'ריטה" (ביתי על המפה), שבו על השחקנים, ערביי 48', למנוע את הריסת בתיהם בידי "ממשלת הכיבוש", בין היתר באמצעות קלף "התקוממות עממית" או על ידי חסימת המשטרה בכניסה לכפר.

כמו כן, בקיץ שעבר ארגנה העמותה קייטנה לילדים ערבים יחד עם ארגון ברשות הפלשתינית בשם רואייא (חזון) ובתמיכה של "ועדת השירות של הידידים האמריקנים" – הקווייקרים. הקייטנה ארכה שלושה ימים והתקיימה בהר אל־נג'מה (כוכב השחר) ברמאללה, והשתתפו בה כ־100 צעירים וצעירות משטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, במטרה "לשבור את החסם הגאוגרפי והפוליטי ולחזק את הקשר בין הצעירים הפלשתינים". הקייטנה כללה בין היתר את הרפרטואר המלא של בלדנא, כשבין היתר שיחקו המשתתפים והמשתתפות במשחק "דגי עזה" וב"ביתי על המפה", שמטרתם העלאת המודעות סביב מציאות המצור על עזה וסוגיית האדמה והמגורים בפנים הפלשתיני. כמו כן נערך סיור שטח לביר נבאלה ובית חנינא במטרה להכיר את "הפיצול וגדר ההפרדה הגזעני שנמצא באזורים אלה ומדיניות ההפרדה הנמשכת".

במשך השנים אלפי תלמידי תיכון שמעו את הרצאותיהם של אנשי בלדנא, כשלעיתים גם חברי כנסת מכהנים מהמפלגות הערביות לוקחים חלק בימי העיון. אחד האירועים הבולטים מסוג זה התרחש בשנת 2017, כששורה של חברי כנסת ממה שהייתה אז הרשימה המשותפת השתתפו ביום עיון בכפר כנא. בראש הדוברים היה חבר הכנסת עודה, ואחריו הרצו שורה של חברי כנסת מבל"ד.

בימים אלה מתמקדת העמותה בארגון כנסים והרצאות על הכפר הבלתי חוקי ראס ג'בארה שליד דימונה, ובהרצאות על "תוכניות ציוניות ופינוי בכפייה בדיאר באר אל־סבא". בין המרצים השונים בסמינרים הללו יהיו גם אנשי הרשות הפלשתינית, ובראשם יושב ראש מינהל הקרקעות הפלשתיני.

"מעמדה הרם של זכות ההתאגדות"

בשנים האחרונות עבר הארגון לענפי פעילות נוספים, שהם בפועל תמיכה בטרור. לפני כשבוע וחצי פרסמה העמותה בדף הפייסבוק שלה על אירוע התרמה מיוחד עבור העצורים והנאשמים בפרעות שומר החומות. מדובר בשני אירועים שייערכו באום אל־פחם ובחיפה בשבועות הקרובים. האירוע ממותג על ידי העמותה תחת הכותרת "ביחד עומדים למען עצורי הכבוד" – השם שניתן בקרב הקבוצות הערביות הבדלניות לאירועי שומר החומות.

בחודש מאי האחרון קיים הארגון בחיפה עצרת תמיכה במחבל שובת הרעב שנפטר, ח'אדר עדנאן. במודעה לקראת העצרת נכתב: "להנציח זכר הטהורים והנקיים בינינו, הנס החי, ושיח'נא האמיץ, הכבוד לכיתה הלוחמת שימשיך להוביל אותה, ח'אדר עדנאן". לפני שנתיים קיימו פעילי בלדנא אירוע הנצחה מיוחד באום אל־פחם: ציור קיר של ארבעת המחבלים שביצעו את הפיגוע בהר הבית בשנת 2017 שבו נרצחו שני שוטרים דרוזים.

למותר לציין שפעילויות הארגון עוברות על החוק הישראלי. בחוק גם נאמר במפורש שבמקרים מעין אלו על רשם העמותות לסגור את העמותה הפועלת להסתה לטרור ולעידוד סרבנות. אלא שזה לא נעשה. כפי שנראה בשורות הבאות, הסיבה לכך אינה חוסר היכרות של רשם העמותות עם הבעיות הקשות של העמותה, שכן הוא עצמו כתב שורה של דוחות ומכתבי אזהרה לעמותה בשלל נושאים, שרובם עסקו במקורות המימון של העמותה.

בחוק הישראלי קיימת חובת דיווח על קבלת תרומות מישויות מדיניות זרות, אם לארגון המקבל יש תקציב שנתי של מעל 300 אלף ש"ח, וגובה התרומה עולה על 20 אלף ש"ח. עמותת בלדנא הגישה בשנים 2019, 2020 ו־2021 דוח מילולי שנתי שבו צוין כי העמותה לא קיבלה במהלך השנה אף תרומה מישות מדינית זרה. אומנם, במסווה, באותו הדוח מציינת העמותה כי היא קיבלה תרומות מסוימות במהלך השנה - תרומות שלאחר בדיקה התברר כי הגיעו מישויות מדיניות זרות.

כך למשל הצהירה העמותה כי בשנת 2019 קיבלה סכומי כסף נכבדים משני ארגונים, Broederlijk Delen מבלגיה ו־EMHRF מדנמרק. שני הארגונים הם ארגונים שמוגדרים בחוק הישראלי כישויות מדיניות זרות, לאור העובדה שלמעלה מחצי מתקציבם מגיע מגורמים מדינתיים. ב־2020 דיווחה העמותה כי לא קיבלה כסף מארגון מדיני זר, וזאת למרות שקיבלה כספים מארגון בשם CCFD, ארגון שהוגדר באותה שנה בדוח של שוברים שתיקה כישות מדינית זרה, הפעם ישות צרפתית. ב־2021 קיבלה העמותה כספים מ־European Endowment For Democracy, ארגון שהוקם על ידי האו"ם וממומן על ידי שורה של מדינות.

הפרקטיקה המוצגת בשורות האחרונות אינה אירוע של השנים האחרונות. רשם העמותות דרש עוד ב־2017 את הדוחות של העמותה, אלא שהיא לא העבירה את הנתונים כנדרש בחוק. למעשה, כבר משנת 2018 העמותה אינה מספקת לרשם אף דוח רבעוני, למרות חובתה לעשות זאת. חרף כל העובדות הללו, רשם העמותות החליט להניח לעמותה, ולא להמשיך לדרוש ממנה את הנתונים, או לחלופין להשתמש בסמכותו בחוק להודיע על פירוקה, הן לאור העובדה שאין לה ניהול תקין לפי החוק, והן, ובעיקר, כי ישנו חוסר התאמה מובהק בין מטרות העמותה הרשמיות ובין פעילותה המוצהרת לכול ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט. כמו כן, גם תמיכתה בטרור היא עילה שבגינה ניתן להודיע על פירוקה.

מי שכבר שנים ארוכות מנהלים מעקב ארוך כנגד בלדנא הם אנשי 'אם תרצו', שאף הגישו בקשה לרשם העמותות לפירוק בלדנא. בתגובה של רשם העמותות נאמר כי "מטרות העמותה רחבות דיין על מנת להכיל את הפעילות הנזכרת". ולגבי הדרישה לפרק את העמותה בגין תמיכה בטרור, אמר רשם העמותות בתגובתו ל'אם תרצו': "בכל הנוגע לקיומה לכאורה של עילת פירוק כתוצאה מפעילות בניגוד לחוק נציין כי, ככלל, רק שיקולים כבדי משקל עשויים להצדיק פירוק עמותה, וזאת לאור מעמדה הרם של זכות ההתאגדות".

"הסיפור של בלדנא הוא אירוע שמספר יותר מכול את הבעיה שיש לרשויות הישראליות מול החברה הערבית. בלדנא לא פועלים מתחת לרדאר. החומרים שאספנו לאורך השנים הם חומרים גלויים, שכל אחד יכול להגיע אליהם, ושם הרשויות אינן עושות דבר כדי למנוע מארגון לאומני פלשתיני לפעול בתוך ישראל ולהמריד נגדה", אומר אלון שוורצר, ראש תחום המחקר בתנועת 'אם תרצו'.

כמה שנים הסיפור של בלדנא מוכר?

"תראה, רשם העמותות שלח דוחות עליהם כבר לפני שש שנים. אנחנו ביצענו את הפנייה הראשונה כבר בשנת 2015. נחשפנו אליהם כשסייענו למיעוטים בישראל, במיוחד לעדה הנוצרית, כשבלדנא עושה ככל יכולתו כדי למנוע גיוס לצה"ל של בני העדה. שם נדלקו לנו נורות אדומות, והבנו שיש פה אירוע שישראל מתעלמת ממנו".

הארגון הזה פועל לעידוד סרבנות, לפי הצהרתו שלו, כבר מ־2006. כלומר כבר 17 שנה של עיסוק. יש איזה גורם רשמי שמטפל באירוע הזה?

"לא, וזאת הבעיה. רשם העמותות עסק עד 2017 בחוסר ניהול תקין. בכנסת היו שני דיונים לפני שש שנים בוועדת החוץ והביטחון בהקשר של עידוד סרבנות בקרב הנוצרים, אבל חוץ מזה כלום. ואנחנו מדברים פה על הפרה בוטה של החוק".

ובכל זאת, רשם העמותות הודיע שכל הפעילות שלהם לא מצדיקה את סגירתו של הארגון, שכן זה חוסה תחת חופש הביטוי.

"רק שהסתה לטרור זו עבירה שדינה בחוק הישראלי מאסר, כמו גם עידוד לסרבנות בקרב אוכלוסיות שחייבות בגיוס, ובני העדה הדרוזית חייבים בגיוס בישראל. מדובר בארגון שבפעילויות שלו קורא למחיקת מדינת ישראל. בהודעותיו הוא מסרב לקרוא למדינה 'ישראל', ומגדיר את כל חלקי הארץ, לא רק יהודה ושומרון אלא גם תל אביב ובאר שבע, כ'פלשתין', מארגן כנסי התרמה למחבלים ועוד שלל דברים. החוק קובע במפורש שמדובר בעילה לסגירת העמותה, אך רשם העמותות מסרב לעשות זאת".

מה מטרת־העל של בלדנא?

"לקדם פלשתיניזציה של כל המגזרים דוברי הערבית בישראל. זאת אמירה גלויה שלהם והם בכלל לא מנסים להסוות אותה. לרשם העמותות הם כתבו שלל מילים יפות על קידום הדמוקרטיה בחברה הערבית, אבל בין זה ובין המציאות אין טיפת קשר. מדובר בארגון לאומני פלשתיני שלא זוכה לשום מענה מצד הרשויות בישראל, ואף קיבל תמיכה של חברי כנסת ערבים בכנסת".

כמה השפעה יש להם? כי לצורך העניין, אחוזי הגיוס בעדה הדרוזית לא ירדו בשנים האחרונות, ואפילו עלו במקצת.

"קודם כול - וזה לכבודה של העדה הדרוזית - מדובר בעדה עם שיעור ההתגייסות הגבוה ביותר לצה"ל. דמויות מרכזיות בעדה שאנחנו מדברים איתם סולדים מהפעילות של בלדנא ופועלים נגד הכנסים והסמינרים שלהם. בציבור הנוצרי יש להם הצלחה הרבה יותר גבוהה. אבל ההשפעה של בלדנא חצתה כבר מזמן את סוגיית הגיוס לצבא. באירועים הלאומניים בתוך שטחי ישראל יש לארגון השפעה רבה. הם אחד הגורמים העיקריים בהתססה בקרב צעירים ערבים כנגד המדינה".

בתגובה לתחקיר 'בשבע', מודיע יושב ראש ועדת החוקה כי יקיים דיון מיוחד בתחילת כנס החורף הקרוב בנוגע לעמותה ויברר מדוע לא ננקטו הצעדים הקבועים בחוק נגד פעילותה.

ממשרד החינוך נמסר: "במשרד החינוך התקבל דוח איסוף מידע מאגף אכיפה, שממנו עלה חשד לפעילות לאומנית אסורה של העמותה בשני מוסדות חינוך רשמיים.

הדוח הועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים במשרד ומחוצה לו, באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, תוך הבהרת עמדתו התקיפה של המשרד מול התנהלויות מסיתות אילו. למען הסר ספק, העמותה הנ"ל אינה מתוקצבת על ידי משרד החינוך ואינה קשורה למשרד בשום צורה.

בכל מקרה, המשרד לא יאפשר פגיעה אנטי־ציונית במוסדות חינוך, והמקרה ייאכף ויטופל באופן נחרץ".

***