השבוע, התקיים בגן הלאומי עבדת אירוע היסטורי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בהן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה.
הגפנים שוחזרו מזרעים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בעבדת ובמחקר DNA פורץ דרך בהובלת פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות. מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון ומעבר לו במהלך האלף הראשון לספירה. השבת הגפנים האבודים אל הנגב מחזקת את הזהות של הנגב כאזור יין מדברי עם שורשים היסטוריים עמוקים.
הפרויקט נוצר בשיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה יחד עם רשות העתיקות, קרן מיראז' ישראל ומועצה אזורית רמת הנגב. גן לאומי עבדת הוא הרבה יותר מעוד תחנה על דרך היין של הנגב, מדובר בעיר שהייתה בעבר מרכז ייצור וייצוא של יין בעולם העתיק, וכיום מהווה גן לאומי ואתר מורשת עולמי. פרויקט נטיעת כרם הגפנים המסורתי לאורך שביל גתות היין כולל שחזור של שלוש חלקות כרם בסמוך לגת התחתונה, שהיא אחת מתוך חמש גתות שנחשפו במקום. בחלקות אלו ניטעו צאצאי הגפנים שגודלו בעבר, בעיקר במאות רביעית-שביעית לספירה, כאשר האזור נודע בכל רחבי העולם הביזנטי כמקור לגידול יין איכותי. זני מורשת שהתגלו במחקר הגנטי שנערך על חרצני ענבים שהתגלו בחפירה בעבדת כוללים שני זנים מקומיים סריקי ובאר, שני זנים ייחודיים לנגב.
כרם מורשת זה הוקם על בסיס המבנה המסורתי של כרמים שהיה נפוץ בין חקלאי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. הכרם הותאם למודל של מערכת חקלאית היסטורית וכולל ידע שנאסף על ידי אגרונומים וארכיאולוגים ישראלים במהלך שנות דור של מחקר חלוצי בנגב. הכרם ממחיש את עקרונות הקיימות המאפיינים כרם מדברי, מנחיל את סיפורם ההיסטורי של יינות הנגב, ומחבר בין מסורת עתיקה של גידול גפנים ותעשיית יין חלוצית-מודרנית באופן המחזק את הנרטיב של הנגב כאזור יין עתיק שקם לתחייה בימנו.
פרויקט השבת הגפנים המסורתיות לנגב הוא חלק מסיפור היין בנגב שהתפתח מאוד בשנים האחרונות ובמסגרתו, בין היתר, הקימה קרן מיראז' ישראל את מועדון יקבי וכרמי הנגב בו חברים כבר למעלה מ-40 יקבים מצפון הנגב ועד לאילת.
המועדון הינו פלטפורמה לשיתוף פעולה של קהילת היקבים והכרמים, הפועל לשיפור המקצועיות וחווית הביקור בהם, ולמיתוג הנגב כאזור יין ייחודי. הקרן פועלת מול משרד המשפטים להגדרת הנגב כאזור יין בעל סימן מקור גיאוגרפי "אפילסיון" שנראה כי בקרוב יקבל גם הכרה בינלאומית כדרך יין המחברת בין דרך היין ההיסטורית לדרך היין המודרנית, בין המורשת העתיקה של יין הנגב לתעשיית היין החלוצית של היום. בעתיד, חלק מהזנים האנדמיים העתיקים ייטעו גם בכרמים החברים במועדון ופרוסים ברחבי הנגב, ויתווספו לאלפי הדונמים של כרמי גפן הנטועים כיום במרחב ועל בסיסם מיוצר יין מהמדבר.
פרופ' גיא בר עוז אוניברסיטת חיפה: "מדינת ישראל היא חלוצה בקנה מידה עולמי בחקר המדבר. הכרם המחקרי מתוכנן לשלב עבר-הווה-עתיד, ולגלם באופן מוחשי את המשקל הסגולי הטמון בפיתוח חקלאי בר קיימא והשפעתו על התוצרת המקומית. בעקבות זני הגפן המסורתיים וההתייחסות הסביבתית כלפי גידולם, הכרם יסייע בהצגת תנאי הקיום של המערכת החקלאית העתיקה, ויחשוף עבור המבקר את פוטנציאל התושייה האנושית מול מגבלות אזור צחיח, והתרומה הייחודית של המדבר למאפייני ענבי היין הנגבי. מעבר לנכסי המורשת של יין הנגב בעבר ובהווה, אנו משוכנעים כי בעולם ההולך ונעשה מודע לשינויי אקלים יש ערך אוניברסלי בהיכרות מקרוב עם חקלאות היסטורית שמותאמת לתנאי המדבר."
רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים: "נטיעת כרם בגן לאומי עבדת הוא פרויקט מורשת במיטבה מצית את הדמיון וחלוצי לכל דבר ועניין ועל זה נאמר להחזיר עטרה ליושנה. כשבן גוריון דיבר על חזון הפרחת השממה וישוב הנגב וחשיבותו למדינת ישראל מניחה שלא עלתה בדעתו האפשרות לטעת כרם מזני גפנים מסורתיים למרות שהיה חקלאי. זו סגירת מעגל של 1500 שנה. אנו מודים לשותפינו בפרויקט רשות העתיקות, קרן מיראז', אוניברסיטת חיפה והמועצה האזורית רמת נגב. רשות הטבע והגנים תמשיך להנגיש את אתרי המורשת בישראל לכלל הציבור ולספר את סיפורה של ארץ ישראל בכלל וסיפורו הייחודי של הנגב בפרט. אנו מברכים את המטיילים ומעודדים אותם ללכת בשבילי העבר בלב המדבר."
ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל: "הנגב הופך להיות שחקן בינלאומי בתחום היין- הן בגידול גפנים בתנאים הקשים של המדבר, והן בעשיית יין בעל מאפיינים ייחודיים. לפני מספר שנים זיהינו את הפוטנציאל שיש לתחום בנגב והחלטנו להשקיע ולמסד את מועדון יקבי הנגב. אנו פועלים במישורים המקומיים והבינלאומיים לקידום הנגב כיעד בינלאומי לתיירות יין, כחלק מפעילות הקרן לפיתוח הנגב."