עמירם סיוון, אשר כיהן יותר מ-15 כמנכ"ל בנק הפועלים, נפטר אתמול בערב ממחלה קשה. בן 65 היה במותו. נמסר כי הלוויתו תערך ביום שני, אך המקום והמועד שטרם נמסרו.
סיוון מונה בשנת 1986 לתפקיד יו"ר הנהלת בנק הפועלים, תפקיד בו כיהן ברציפות עד שנת 2002. בעבר כיהן סיוון גם כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ומנכ"ל משרד האוצר.
עמירם סיוון נולד בשנת 1938 בתל אביב.
הוא שרת כקצין בצה"ל בשנים 1956-1960. סיוון הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים כלכלה וסטטיסטיקה.
יש לציין כי באוניברסיטה היה בין פעילי תא הסטודנטים של העבודה, שם פגש רבים ממי שהיה ידידיו הקרובים עד יום מותו.
בתקופת לימודיו הוא נישא לעליזה, ותוך כדי לימודיו עבד כעוזר חשמלאי באתר בנייה.
בשנים 1962-1965 במקביל ללימודיו באוניברסיטה החל סיוון לעבוד כעובד זוטר במשרד האוצר. תחילה מילא תפקיד במחלקת המחקר הכלכלי של מינהל הכנסות המדינה, בהמשך עבד ככלכלן בלשכת היועץ הכלכלי לשר האוצר ומשם עבר לאגף התקציבים במשרד וכן ריכז את הטיפול בנושא חברה ורווחה במשרד האוצר.
בתקופה זו התקדם והיה לאחד מ"נערי ספיר", כלכלנים צעירים שנהנו מהקרבה לשר.
ב-1974 מונה סיוון לתפקיד המוסד לביטוח לאומי, תפקיד אותה מילא במשך שנתיים.
ב-1976 שב למשרד האוצר ומונה לתפקיד המנהל הכללי.
ב-1980 עזב את שירות המדינה ומונה ליו"ר חברת "תיעוש איזורי פיתוח בע"מ", שבבעלותם מפעלי תעשייה בישראל.
בחודש יוני 1986 מונה עמירם סיוון לתפקיד יו"ר בנק הפועלים וכיהן בתפקיד למעלה מ-15 שנה, במהלכם הפך הבנק לגדול והרווחי בישראל. סיוון זכה להסכם העסקה נדיב במיוחד, שהעניק לו בחמש השנים האחרונות בתפקידו שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל. בסוף שנותיו כמנכ"ל בנק הפועלים, הוא נשאל אם איננו מבין את הנזק שביצירת פער חברתי, והשיב כי "הדעה הזאת איננה אינטיליגנטית במיוחד. במה אני אקדם את נושא הפער החברתי אם אני אוותר על חצי משכורת?" הוא טען כי חינוך טוב מסייע לפריצת המעגל החברתי, אך לא הזכיר אז כי נזקק לשם כך לחבריו הטובים מהמפלגה, במיוחד לקשריו עם עוזי ברעם.
סיוון המשיך בתפקידו גם לאחר שהבנק נרכש על-ידי קבוצת תד אריסון ב-1997 ובתחילת שנת 2002 פרש לגימלאות, כשנה וחצי לפני שהיה אמור להסתיים חוזה העסקתו, בשל חיכוכים בינו לבין בעלי השליטה בבנק. במקומו נכנס לתפקיד אלי יונס, בעבר החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל בנק כללי.
אתמול, כאמור, הוא נפטר לאחר שהיה חולה במחלה קשה.
סיוון מונה בשנת 1986 לתפקיד יו"ר הנהלת בנק הפועלים, תפקיד בו כיהן ברציפות עד שנת 2002. בעבר כיהן סיוון גם כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ומנכ"ל משרד האוצר.
עמירם סיוון נולד בשנת 1938 בתל אביב.
הוא שרת כקצין בצה"ל בשנים 1956-1960. סיוון הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים כלכלה וסטטיסטיקה.
יש לציין כי באוניברסיטה היה בין פעילי תא הסטודנטים של העבודה, שם פגש רבים ממי שהיה ידידיו הקרובים עד יום מותו.
בתקופת לימודיו הוא נישא לעליזה, ותוך כדי לימודיו עבד כעוזר חשמלאי באתר בנייה.
בשנים 1962-1965 במקביל ללימודיו באוניברסיטה החל סיוון לעבוד כעובד זוטר במשרד האוצר. תחילה מילא תפקיד במחלקת המחקר הכלכלי של מינהל הכנסות המדינה, בהמשך עבד ככלכלן בלשכת היועץ הכלכלי לשר האוצר ומשם עבר לאגף התקציבים במשרד וכן ריכז את הטיפול בנושא חברה ורווחה במשרד האוצר.
בתקופה זו התקדם והיה לאחד מ"נערי ספיר", כלכלנים צעירים שנהנו מהקרבה לשר.
ב-1974 מונה סיוון לתפקיד המוסד לביטוח לאומי, תפקיד אותה מילא במשך שנתיים.
ב-1976 שב למשרד האוצר ומונה לתפקיד המנהל הכללי.
ב-1980 עזב את שירות המדינה ומונה ליו"ר חברת "תיעוש איזורי פיתוח בע"מ", שבבעלותם מפעלי תעשייה בישראל.
בחודש יוני 1986 מונה עמירם סיוון לתפקיד יו"ר בנק הפועלים וכיהן בתפקיד למעלה מ-15 שנה, במהלכם הפך הבנק לגדול והרווחי בישראל. סיוון זכה להסכם העסקה נדיב במיוחד, שהעניק לו בחמש השנים האחרונות בתפקידו שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל. בסוף שנותיו כמנכ"ל בנק הפועלים, הוא נשאל אם איננו מבין את הנזק שביצירת פער חברתי, והשיב כי "הדעה הזאת איננה אינטיליגנטית במיוחד. במה אני אקדם את נושא הפער החברתי אם אני אוותר על חצי משכורת?" הוא טען כי חינוך טוב מסייע לפריצת המעגל החברתי, אך לא הזכיר אז כי נזקק לשם כך לחבריו הטובים מהמפלגה, במיוחד לקשריו עם עוזי ברעם.
סיוון המשיך בתפקידו גם לאחר שהבנק נרכש על-ידי קבוצת תד אריסון ב-1997 ובתחילת שנת 2002 פרש לגימלאות, כשנה וחצי לפני שהיה אמור להסתיים חוזה העסקתו, בשל חיכוכים בינו לבין בעלי השליטה בבנק. במקומו נכנס לתפקיד אלי יונס, בעבר החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל בנק כללי.
אתמול, כאמור, הוא נפטר לאחר שהיה חולה במחלה קשה.