גולשי ערוץ 7 מכירים אותו כמי שפרסם מאמרים רבים בנושאי חינוך, התראיין רבות ויעץ להורים המתמודדים עם ילדים בעלי הפרעות קשב.
כעת הוא ומשפחתו ממתינים לכל שבב מידע שיגלה להם מה עלה בגורל בנו, איתן, שהיה בצוות האבטחה של מסיבת הטבע ברעים ומאז אבדו עקבותיו. המאמן ההתנהגותי צביקה מור מספר בראיון לערוץ 7 על הימים הקשים העוברים עליו ועל משפחתו ועל הרוח הגדולה שמחזיקה אותם.
איתן היה אז יחד עם חברו מילדות אליקים ליבמן, בנו של ראש מועצת קרית ארבע, וחבר נוסף, רום ברסלבסקי, בצוות האבטחה של מסיבת הטבע. השלושה נראו לאחרונה בשעה שתיים וחצי בשבת בה פרצה המלחמה.
"יצירת הקשר האחרונה הייתה בשעה תשע בבוקר, בשיחת טלפון שאיתן התקשר לאח שלי, ממגורשי גוש קטיף, וסיפר לו על מה שקורה. אחר כך לא ידוע על שיחות נוספות", מספר צביקה ומוסיף כי "אתמול קיבלנו תמונה שבה רואים אותם מסתתרים ורואים את איתן עם הטלפון. הם מסתתרים מאחורי קפל קרקע, שוכבים. זיהינו אותו בקלות. אין אפשרות לדעת באיזו שעה זה היה. ביום שני בלילה, חייל שסרק באזור מצא את הטלפון. הוא הטעין אותו כשהגיע למקום שאפשר היה ואז התקשרו אלינו", הוא אומר ומציין כי על מנת שלא להקשות יותר על המשפחה, את השיחה עשה החייל מטלפון אחר.
על השעות האחרונות בהן פעל איתן בשטח יחד עם חבריו להצלת מי שרק יכלו, מספר צביקה מור: "אנחנו מכירים את הבן שלנו כאדם עם ראש גדול, יצירתי ונחוש, אדם חזק מנטאלית ופיזית, ולכן הוא היה שם באבטחה. אין לנו ספק שהוא קלט מיד את התמונה. הוא עסקו בפינוי נפגעים. הם עלו על טרקטורון העמיסו פצועים. בשעה שתיים וחצי, תוך כדי המנוסה הם ראו שתי בנות גוססות או מתות והחליטו שלא משאירים אותן כך. הם לקחו אחת, החביאו אחת בבור, וחזרו לקחת את האחרת, זה מרחק של כמה מאות מטרים, ומאז הם נעלמו".
את המידע על המעשה האחרון שביצעו שלושת החברים מסר בחור בשם משה שהיה במקום וניסה לשכנע אותם להמשיך לברוח, להציל את חייהם ולא לחזור ולאסוף את הבחורה שנותרה הרוגה בשטח, אך "הם התעקשו להביא את הבחורה כדי שלא יחטפו אותה".
"אותה בחורה נמצאה ביום שלישי בסיור שאליהו ליבמן עשה בנקודה עם כוח צבאי על פי איכון של טלפונים. הם הלכו לפי תומם וראו אותה בבור הזה, ובזכות זה היא תבוא לקבר ישראל", אומר צביקה וכשהוא נשאל על התחושות מאז אבדו עקבות השלושה הוא אומר: "זה קשה וכואב לנו ואנחנו בוכים, אבל אמרתי למשפחה שאנחנו נבכה אבל לא נתבכיין, אנחנו כואבים אבל לא פוחדים ונשדר חוסן".
"את החוסן הזה אנחנו שואבים מכך שאנחנו מוכנים להקריב קרבן למען העם היקר שלנו. תודעת הכלל נתפסת כיום למרבה הצער כמשהו מאוד מוזר, משהו מאוד חריג בשיח הציבורי. פעם ראיתי סרט של נשיונל גאוגרפיק ובו נחיל נמלים ענק שצריך לחצות שלולית, וראו איך אוגדה של נמלים קוברת את עצמה במים קומה אחר קומה. הן מתות כדי לאפשר לאחרות לעבור עליהן ולחצות את השלולית. זה היה מדהים בעיניי. תודעת הכלל חרוטה בטבע, אבל כשהחינוך אינדבדואליסטי, חומרני וחותר תחת הדבר הזה, כך יותר קשה לחשוב על הכלל, כל אדם עסוק בשקו ובתעניתו ולא מתעלה אל הכלל".
"עכשיו צריך לשדר כוח לחיילים שלנו ולעם שבעורף כדי שננצח וכדי שהמנהיגים יהיו חזקים. אני מאוד חושש שתכף יבואו לכאן מתווכי שלום ואירופאים שירצו שקט, אבל לנו יש ערך חשוב יותר מהשקט והערך הזה הוא הערך של ארץ ישראל ועם ישראל, ערך תכליתו של עם ישראל. בשביל זה חזרנו לכאן. זה אולי פשוט למאזיני ערוץ 7 אבל עבור הציבור הכללי הדברים האלה לא פשוטים אבל הם האמת. חשבו להפוך אותנו לעם של מסיבות טבע וכזה שאכפת לו רק החיים הפרטיים ואיך לעשות כסף, אבל הנה מתברר שכשלוחצים אותנו יוצא מאיתנו כל הטוב, כמו שמן זית שכשכותשים אותו יוצא ממנו השמן הזך", אומר צביקה ומוסיף כי כל ציר הרוע העולמי צופה כדי לראות כיצד תנהג ישראל וכיצד תגיב. "ככל שהמכה שלנו תהיה חזקה כך ציר הרוע ייחלש".
"ככל שהמלחמה תימשך אנחנו צריכים להיות יותר חזקים. המשק לא עובד ואנשים סגורים בבית. אנחנו צריכים להמשיך בחיזוק החיילים, להמשיך עם החסד וההתנדבויות, לעזור לנשים שנשארו עם הילדים הקטנים. זה מה שלדעתי צריך לעשות".
ולמי שקשה לעכל את הרוח הגדולה הזו שעליה הוא מדבר, מוסיף צביקה ואומר: "הייתי רוצה להיות עכשיו עם חבריי הלוחמים בחטיבה 55 של הצנחנים, אבל בגלל הנסיבות אני בבית עם המשפחה. אני בקרית ארבע שהוא מקום עם חוסן גדול, אבל גם כאן אני הולך לסופר ולבית הכנסת ואנשים רואים אותי, נחנקים ובוכים, כך שגם כאן יש את מי לחזק. נולד לנו נכד לפני שלושה שבועות ונכנסה אישה להביא ארוחת בוקר ליולדת. היא נכנסה בבכי מאוד גדול, כך שגם כאן יש את מי לחזק ולעודד. אני בטוח שככל שנהיה יותר חזקים תהיינה אדוות לכל עם ישראל".
ובאשר לטענותיהן של משפחות הנעדרים על כך שאיש מהמערכת הרשמית לא פנה אליהן, לא עדכן אותן ואפילו לא התייצב לומר שהדברים עדיין לא ברורים, צביקה מור מספר כי גם משפחתו לא קיבלה מידע ולהערכתו מדובר בעוד אחד מסדרת הכשלים שהביאו אותנו עד הלום, מעבר לכשלי המלחמה והמודיעין. לזאת הוא מוסיף ומספר: "כשמסרנו את הפרטים בחמ"ל של גל הירש יש חוקרת בשם שקד שהתיק של איתן נמצא אצלה. שוחחנו איתה, אבל מעבר לזה אין משהו. אנחנו לא מתלוננים עכשיו ומבינים שזה חלק מהכאוס וחלק מהכאוס הגדול שקדם לכל מה שקורה עכשיו".