ראש המועצה יוסי דגן ואברהם שבות בחשיפת התוכנית 'מיליון בשומרון'
ראש המועצה יוסי דגן ואברהם שבות בחשיפת התוכנית 'מיליון בשומרון'צילום: מועצה אזורית שומרון

במסיבת הניצחון שקיים ראש מועצת שומרון יוסי דגן אחרי שנבחר לכהונה שנייה בתפקידו בשנת 2018, הוא עלה לבמה לאחר נאומים של שרים ורבנים, ונשא את ההצהרה המרכזית שלו: "משימתנו המשותפת היא מיליון יהודים בשומרון, ואנחנו בעזרת ה' נגיע אליה. כדי להגיע להתיישבות של מיליון יהודים יש צורך בארבע רגליים: האפשרות לבנות, הסדרת המאחזים, שימור אדמות המדינה, והבאת תוכניות מיתאר להקמת יישובים חדשים". מאז חלפו כמעט חמש שנים, ולאחרונה, לפני תום הכהונה הנוכחית, פרסמה המועצה את תוכנית 'מיליון בשומרון', שהופכת את הצהרתו של דגן למסמך סדור ולתוכנית פעולה שמטרתה לפעול באופן מעשי, תוך רתימת משרדי הממשלה, כדי להגיע אל היעד - שאולי ייראה מופרך בעיני כמה מהקוראים, אבל במועצה מאמינים בו באופן מלא ואף מסבירים בצורה מפורטת כיצד ניתן להגיע אליו.

תשתית להגעה למיליון תושבים

במשך למעלה משנה, תחת מעטה חשאיות, הפעילה המועצה האזורית שומרון צוות נרחב של מהנדסים, אדריכלים, גאוגרפים ויועצים מקצועיים. את התוכנית הוביל ראש המועצה, יחד עם אברהם ושומרון שבות מחברת ענ"ף. אברהם שבות בן ה־81 היה ממתכנני ההתיישבות בשומרון עוד בשנות ה־70, ואך טבעי היה שייקח חלק גם בפרויקט הנוכחי. שבות, שריכז את התוכנית הראשונה להתיישבות בשומרון שהגה גוש אמונים, ובעבר שימש מנהל אגף ההנדסה במועצה האזורית שומרון, היה חלק בלתי נפרד מבניית התוכנית הנוכחית, שהייתה סגירת מעגל מרגשת עבורו. הוא ובנו שומרון ריכזו את רוב הצוותים התכנוניים של התוכנית.

קווי היסוד להגעה למיליון תושבים גובשו בדיון נרחב בכנס המרכזי השנתי של הנהגות היישובים שקיימה המועצה לפני כשנה. התוכנית כוללת הגדלת חלק מהיישובים, אשר יהיו מעוניינים בכך, לערים, בניית ערים חדשות, הנחת קווי רכבת למרכז הארץ ולצפונה, הרחבת הכבישים, הקמת מרכז רפואי במרכז השומרון, הקמת שדה תעופה, בניית אזורי תעשייה, הקמת מבני תרבות ועוד. התוכנית מפורטת ברמת דיוק מקצועית ביותר וכוללת היתכנות תכנונית להגדלת היישובים הקיימים ולהקמת ערים ויישובים חדשים, וכן מביאה בחשבון את הקמת התשתיות הנדרשות בשביל להגיע למיליון תושבים בשומרון.

התכנון מתמקד באדמות מדינה מוכרזות, תוך מחשבה על שילוב בין יישובים קיימים לאתרים, הבנה מעמיקה של השטח מבחינת הגודל והטופוגרפיה, מבחינת קרבה ליישובים הקיימים ושמירה על מרחבים פתוחים בין היישובים ובתוכם, ושימת דגש על תכנון דרכי הגישה.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן מתאר את הרציונל שעומד מאחורי הוצאת התוכנית לפועל: "במשך למעלה משנה עמלנו רבות על התוכנית להגדלת השומרון למיליון תושבים. בשנת 2023 מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים לאומיים בתחומי הביטחון והדיור. השומרון, הנמצא בלב הארץ, הוא בעל חשיבות היסטורית ולאומית, ערש התנ"ך והתרבות הישראלית. האזור הזה בעל חשיבות מכרעת לקיומה הביטחוני של מדינת ישראל בשל מיקומו האסטרטגי בלב הארץ, על רכסי ההרים השולטים על לב המדינה. רכסי השומרון הם עתודות הקרקע האחרונות של המדינה באזור המרכז, וטומנים בחובם פתרון ציוני לבעיית הדיור ומענה לצורך בפיזור אוכלוסייה.

"בראייה שלי, התוכנית הזו היא אחד הדברים החשובים ביותר שיש. אני לא חלמתי אף פעם להיות ראש מועצה אזורית שומרון או בכלל להיות ראש רשות", משתף דגן, "זה לא עניין אותי וגם האופי שלי אינו של פוליטיקאי. אני בוגר הגירוש מהבית שלי בצפון השומרון, גירוש שהיה בשבילי האוניברסיטה של החיים, ומאז אני מקדיש את חיי לתיקון העוול. כשזרקו אותנו לאוטובוסים וראינו את הבתים של שא־נור הולכים ומתרחקים מאיתנו, נשבעתי להקדיש את החיים שלי לשני דברים: לתקן את העוול ולחזור ליישובים שנעקרו, ולדאוג שלעולם לא יהיה גירוש נוסף", אומר דגן בהדגשה. "הצלחנו במאבק לחזרה לחומש וביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, וזו רק ההתחלה. התשובה למניעת גירוש נוסף היא התוכנית הזו, שפורסמה בדיוק בציון 18 שנים לגירוש. היא לא מציגה חלומות, מדובר בתוכנית ריאלית ואפילו שמרנית, שמוכיחה כיצד אפשר בצורה תכנונית מסודרת ליישב מיליון ומאה וחמישים אלף אזרחים באזור השומרון", הוא מוסיף.

מה הציפייה שלך כעת לגבי קידום התוכנית?

"זו תוכנית העבודה לעשרות השנים הבאות. מדובר בחזון מעשי, אידאולוגי וציוני שישנה את המפה. הראיתי את התוכנית לראש הממשלה ולשרים נוספים, ואני קורא להם: אמצו את התוכנית הזאת בשתי ידיים, כי היא תוריד את מחירי הדיור בכל אזור גוש דן. התוכנית מוכיחה באופן מקצועי שהשומרון הוא מזרח גוש דן ועתודת ההתפתחות של מרכז הארץ. כל דירה שתיבנה בשומרון זו פחות דירה ברוטשילד, וכל כביש חדש ומסילת רכבת חדשה יגרמו לפחות פקקים בנתיבי איילון. זה מהלך שגם יוריד את מחירי הדיור, גם יביא ביטחון לאומי למדינת ישראל וגם ימנע הקמת מדינת טרור - שראינו את תוצאותיה גם באחרונה, כולל בירי הרקטות באזור צפון השומרון", מציין דגן. "דווקא בימים אלה, כשגורמים בשמאל הקיצוני מפיצים שנאה ומנסים להנמיך את רוח העם שוב ושוב - התוכנית הזו מציעה משהו רענן, ערכי, ציוני ויהודי. לדעתי רוב העם יהיה מאחורי התוכנית הזאת, זה רעיון שמאחד, וגם מפלגות מחוץ לקואליציה יתמכו בכך".

פתרון ציוני לבעיית הדיור

בחיבור לתוכנית, שמבקשת ליצור פתרון ברמה הכלל־ישראלית למצוקת הדיור, בכנס ירושלים האחרון של 'בשבע' הציגה תנועת הריבונות מחקר שהזמינה מהכלכלן ד"ר אמציה סמקאי, שיחד עם צוות חוקרים בחן את נתוני השלכות הבנייה ביהודה ושומרון על מחירי הדיור בגוש דן. ממחקרו של ד"ר סמקאי עלה כי מחירי הדיור בתל אביב עלו בעשור האחרון במאה אחוזים בשל הפער בין היצע לביקוש. לצד חשיבות הבנייה בנגב ובגליל, המציאות היא שהציבור הישראלי מעוניין להתגורר בשטח שבין חדרה לגדרה, ואם כך הרי ש"נדרשות קרקעות, ואפשר כבר כעת להתחיל לבנות במערב השומרון, שמספק מאה קמ"ר זמינים לבנייה, בעוד גוש דן הוא 52 קמ"ר מרובע, ועם כל התוספות מגיעים למאה קמ"ר. פיתוח ושיווק קרקעות בהיקף של 25 אלף יחידות דיור בשנה יוזילו את מחירי הדיור באזור המרכז ב־35 עד 45 אחוזים".

בתוך כך, במסגרת התוכנית מועלה חזון שמדבר על הקמת ערים חדשות בשומרון עם עשרות אלפי תושבים. באיתמר מדובר על 63 אלף תושבים עד שנת 2050, באבני חפץ על 46 אלף, באזור גנים וכדים גם כן 46 אלף, בהר ברכה 26 אלף ובאזור סלעית 23 אלף.

אפשר באמת להקים ערים כאלה בשומרון? התושבים יהיו מעוניינים בכך?

"את הר ברכה אנחנו כבר מתכננים כעיר יחד עם שר הפנים. השטח של אבני חפץ מאפשר הקמת עיר של 46 אלף תושבים, וברכס איתמר יש מקום אפילו לשתי ערים - אחת עם 63 אלף תושבים, ושנייה בשטח שבין גבעת ארנון עד בקעת הירדן עם 61 אלף תושבים. בחרתי לקרוא למקום הזה 'רחבעם', משום שבני קצובר סיפר לי שכדי לשכנע בדבר הצורך בהתיישבות הם ישבו באזור עם אלוף הפיקוד רחבעם זאבי והוא הראה להם תכנון דומה לבניית עיר, כך שקריאתה על שמו תהיה צדק היסטורי", אומר דגן. "יש כאן אפשרות להקים שני שדות תעופה שיחליפו את שדה דב ואת שדה התעופה בהרצליה. מלווה אותנו בתחום הזה אל"מ צ'יטה כהן, טייס קרב שהיה מנכ"ל נתב"ג. בכל תחום אנחנו מלווים על ידי אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה", הוא מוסיף.

"אנחנו כל הזמן עוסקים במה שדחוף ולא במה שחשוב, ועכשיו אנחנו מחליפים דיסקט. הקב"ה נתן לנו את הזכות ליישב את ארץ ישראל, וחובתנו היא גם לשמור על המקומות ההיסטוריים לעם היהודי, גם לשמור על האדמות - אבל אין די במאבק נקודתי. צריך ליישם תוכנית התפתחות ולהציב חזון ברור מול הממשלה והמדינה".

אתה מדבר על חזון, אבל אנחנו לא חיים במציאות אוטופית, והמצב הביטחוני באזור לא פשוט - בלשון המעטה. איזו תשובה אתה נותן לבעיה הזו?

"היום בשומרון יש 170 אלף תושבים, ובכל יהודה ושומרון יש כ־520 אלף. אנחנו רוצים לגדול ביותר מפי חמישה. היום, אחרי אוסלו ואחרי הגירוש, ברור לכל בר־דעת שהיכן שיש התיישבות יהיה גם ביטחון. בעזה צה"ל יצא ושמעון פרס ז"ל דיבר על 'סינגפור של המזרח התיכון', וכולנו ראינו מה יש שם. בשומרון צה"ל יצא והמשיך לשהות באזור, אבל לאט לאט הטרור חלחל והתחיל להתגבר דווקא מצפון השומרון, והוכיח שוב שהיכן שאין התיישבות - יש טרור. ברור שהתיישבות גדולה תמנע פיגועים ותשמור על ביטחון המדינה. אנחנו בונים גם מהסיבות האלה, אבל בעיקר כדי להצהיר שזו הארץ שלנו ונבנה בה בכל הכוח".

יש גם יעדי ביניים לתוכנית, בשנת 2030 או 2040? איך תימדד ההתקדמות?

"את התוכנית השלמנו לפני כחודש והגשנו אותה לממשלה. מכאן נגזור יעדי עבודה, יעדים של תכנון מפורט, ונקדם כל חלק בתוכנית. זו תוכנית העבודה של המועצה האזורית שומרון, ומשימתנו היא לעבור לתכנון מפורט בכל תחום ולהפוך אותה כמה שיותר מהר להיות מעשית בפועל. בשטח זה עוזר לנו מול משרדי הממשלה, כי הם כבר רואים חזון, ויש לזה השלכה אדירה בהתנהלות מולם".

התוכנית הועברה גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרם הגיב לה, אבל שרים בליכוד כבר הביעו תמיכה במהלך. שר הכלכלה ניר ברקת אמר כי "השומרון היה ותמיד יהיה חלק חשוב ממדינת ישראל, וזכותם של יהודים לחיות בכל מקום בעולם שבו יחפצו, ובמיוחד בכל חבלי ארץ ישראל. לכן חובתה של המדינה להשקיע ולבנות ולפתח את השומרון למען יישוב הארץ לדורות הבאים, ואני מתכוון ללוות את העשייה מקרוב". עוד הוסיף ברקת: "אני מחזק את ראש המועצה, חברי יוסי דגן, על היוזמה החשובה שתבטיח את עתיד השומרון וצמיחתו. נמשיך לפעול יחד כדי להביא את יהודה ושומרון להצלחה כלכלית".

שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, כתב: "אני מברך על היוזמה החשובה והנכונה של יוסי דגן. הגיע הזמן שכולם יתייחסו לכל חלקי ארץ ישראל באופן שווה. בתקופה האחרונה ניכר שרבים מאזרחי ישראל מתחילים להבין שהמלחמה בטרור עוברת גם ביישוב הארץ ללא חשש ומורא".

גם שר התיירות חיים כץ הביע תמיכה בתוכנית: "אני מברך על התוכנית החשובה שמביאה בשורה גדולה לא רק למתיישבי השומרון, אלא למדינת ישראל כולה. השומרון תמיד היה ויהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אני מחזק את ידיו של ראש המועצה, חברי יוסי דגן, שפעל להביא תוכנית עם חזון פרקטי שתביא עד 2050 מיליון תושבים לשומרון, ותחזק את הציונות ואת אחיזתנו בישראל". שר העלייה והקליטה אופיר סופר התבטא: "יש כאן הצבה של חזון גדול להמשך יישובו של חבל ארץ נפלא וחשוב, שתחזק את המדינה כולה".

הממשלה הנוכחית רוצה מאוד לקדם את התוכנית - אבל אינך חושש מה יקרה אם תעלה לשלטון ממשלה אחרת, שההתיישבות אינה בראש מעייניה?

"ממשלות באות והולכות, אבל העובדות שנקבעות בשטח הן אלה שנשארות. התחלנו את התכנון עוד בתקופת הממשלה הקודמת, אבל ברור שממשלת ימין על מלא היא הזדמנות לקדם מהלכים היסטוריים, ולכן אני מצפה שהממשלה תאמץ את התוכנית ותתכנן לפיה. זה נכון גם כלכלית וגם מוסרית. עם ישראל מחכה לחזון - וכאן מדובר בחזון גדול שיביא רוח גדולה לעם".

מי שפחות התחבר לתוכנית וליעדיה הם כלי התקשורת של הרשות הפלשתינית, ובראשם העיתון הנפוץ המזוהה עם הרשות 'אל־קודס', אשר כתב בהרחבה על התוכנית. "ראשי המתנחלים של מה שמכונה 'מועצת התיישבות שומרון' בראשות יוסי דגן, אחד מהמתנחלים הפשיסטים והנאו־נאצים הקשוחים, יישמו תוכנית להגדלת מספר המתנחלים בצפון הגדה המערבית מכ־170,000 לכמיליון מתנחלים", נכתב בעיתון. דגן, מצידו, חש שמדובר דווקא באיתות לכך שהוא בכיוון הנכון. "החשש הגדול של מכחיש השואה המחבל אבו מאזן מפני 'מיליון בשומרון' - מוכיחה עד כמה התוכנית חשובה והכרחית לחיזוק ההתיישבות בשומרון", ובינתיים בשטח האיתות הראשון לכך שהתכנית הופנמה במשרדי הממשלה ניתן באחרונה, כששרת התחבורה מירי רגב הודיעה כי ברבעון הראשון של שנת 2024 יחל ביצוע הכפלת כביש 505 בין צומת אריאל לצומת תפוח, וכן בין צומת זה לצומת פצאל. "המבחן של כולנו יהיה בהשגת המטרה. סיפר לי בני קצובר שכאשר גוש אמונים הציגה תוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון לעגו להם - והיום כולם רואים שזה קרה בפועל", מסכם דגן.

***