נפשו של הציבור הדתי לאומי קשורה בצה"ל בקשר עמוק. הוא רואה בשירות הצבאי מצווה מהתורה של תשועת ישראל מיד צר. כשהוא מתגייס הוא מרגיש את הד הדורות של דוד המלך וגיבוריו. כשהוא עומד על מגרש המסדרים, ממתין במארב או חורק שיניים תחת האלונקה, הוא יודע שהוא במקום שמשה ואהרון לא זכו לו.
אבל לצד זה הוא זוכר ולא שוכח את ניסיון הדורות הכואב, את 'על מה אבדה הארץ - על עוזבם את תורתי'. הוא שומע את צהלות הפלישתים בגת כשארון האלוקים נלקח שלל. הוא שומע את הציווי והאזהרה: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, והיה מחנך קדוש!".
והציבור הדתי־לאומי כואב היום מאוד. הוא כואב את חולשתו של צה"ל מול הדורסנות של בג"ץ, שבאג'נדה של שוויון אוטופי דוחף באגרסיביות ובכפייה שילוב נשים בניגוד לרצון צה"ל. לצערנו, הרמטכ"ל לא הצליח לגלות את האומץ הנדרש בסוגיית הצבא־חברה החשובה ביותר שנדרש לה אי פעם. סוגיה שמולה כל הסרבנות משמאל מחווירה ומתגמדת.
צריך להבין, זו מלחמה בין ערכים: האם ערך השוויון גובר על ערך ביטחון המדינה? ביטחון המדינה מושתת על כשירותו של צה"ל. צה"ל הוא צבא העם, והעם הזה ברובו מסורתי ודתי, ורוח האמונה נושבת בו. ובעבור בג"ץ וארגוני השמאל מאמיני מדינת כל אזרחיה, זהו עוד פרק במאבקי דת ומדינה. הפעם באמצעות הדרת דתיים מצה"ל בשל אמונתם ואורח חייהם.
הלחץ של בג"ץ גרם לצה"ל להודיע על פתיחת השריון המתמרן, סיירת מטכ"ל, ויחידה באחת מחטיבות החי"ר. מדובר בלא פחות מקריסתו של סכר: הרמטכ"לים הקודמים - אייזנקוט, כוכבי וקודמיהם - חזרו והבטיחו לרבנים ובראשם הרב דרוקמן זצ"ל כי לא יהיו בנות בכוח המתמרן, נקודה. הרי הדתיים רוצים להיות בראש החץ, ושם לא יהיה עירוב לעולם. כל זה קרס השבוע. בעצם צה"ל אומר לציבור הדתי: בשריון יהיה מעתה עירוב בין המינים. ואתה, או שתוותר על אורח חייך הדתי ועל הצניעות, או שתוותר על חלומך, שאליו חונכת מילדות, לעשות את מצוות ה' בהידור היותר גדול, ובמקום להיות חייל קרבי בשריון או במטכ"ל - תסתפק ביעד איכותי פחות. קם הדבר ונהיה.
זאת יש לדעת, מבחינה הלכתית לדעת כלל פוסקי ההלכה וגם לפי פסק הרבנות הצבאית, שירות ביחידה קרבית מעורבת הוא איסור גמור וחמור. אין שום דרך למנוע חיכוך ומגע בין המינים. בתותחנים, שם שירתי, חיינו בתוך התותח בצפיפות, כמה אנשי צוות. היינו שם ימים ולילות. כולל הכול. אוכל, היגיינה אישית ועוד. העירוב אינו רק איסור הלכתי, אלא פגיעה בדרך ארץ בסיסית ובכבוד האדם.
היום, לאחר שחיל התותחנים הוא חיל מעורב לחלוטין, אין בו כמעט שומרי מצוות, מלבד עשרות בודדות, מצופה מצה"ל לעמוד ולהציב קו אדום, לומר לבג"ץ בקומה זקופה: אני הצבא של העם הזה, על יתרונותיו וחסרונותיו. על זהותו היהודית, שהיא חלק בלתי נפרד מניצחונותיו ומהעוצמה של ישראל. אינכם יכולים לכפות עליי פגיעה וקרע, שכן קרע בתוכי יקרע את החברה בישראל לגזרים ויפגע עמוקות בכשירות המבצעית וביכולתי להביא ניצחון וביטחון לאזרחי ישראל.
אנו מצפים מראשי הצבא לזהות נכונה את עומק קו השבר שלפניו הם ניצבים, לבצר ולחזק את ביטחון ישראל וחוסן האומה. ובטוחים אנו כי נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, ועם ישראל ימצא את הכוחות לצמוח מהמשברים והאתגרים העומדים בדרכו, אל עבר העתיד המזהיר הנכון לו.
הכותב הוא ראש הישיבה הגבוהה מצפה יריחו
***