פיוטי הסליחות הפכו עם השנים לטקסטים מכוננים בתרבות היהודית ואמנים רבים מצאו עצמם יוצרים יצירות אישיות השואבות מהפיוטים ומבטאות את רוח הסליחות וההתבוננות הפנימית.
בשנים האחרונות אותן יצירות אישיות קיבלו את המקום המגיע להם בקדמת הבמה, ויחד עם פיוטי הסליחות המקוריים הם מהווים חלק בלתי נפרד ממופעי הסליחות השונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בכל רחבי הארץ.
בשבוע האחרונים הקדשנו את פינה זו לאותם מופעים ולאנשים ולנשים שעומדים מאחוריהם, והיום - דייאנה קליין ואיילת חשאי, שהחיבור המוזיקלי המפתיע ביניהם נולד דווקא אחרי שנים רבות שהשתיים שמו את השירה בצד והתפתחו באפיקים אחרים: דייאנה כפסיכולוגית ואיילת כמנצחת מקהלות ומורה למוסיקה.
"כשאנחנו מבקשות סליחה אז זה קודם כל מעצמנו, שאם קיבלנו מתנה יפה היא לא סתם נמצאת בתוכנו, צריך לטפח ולפתח אותה", מסבירה דייאנה, "וכך מצאנו עצמנו, מתפתחות יחד אל המקום הזה של לתת לעצמנו ביטוי דרך השירה".
"ואנחנו מרגישות שחלק מהשליחות שלנו, היא לעזור לנשים לסלוח לעצמן ולמצוא את היופי שבהן, לממש עצמן ולהביא את עצמן לידי ביטוי. המפגש עם המקומות האלו גם קורה בהופעות שלנו, אבל הוא גם מפעל החיים שלנו, כל אחת פועלת באפיקים הייחודיים לה".
המופע עליו מדברת דייאנה נקרא 'לשוב הביתה', והשתיים משלבות בו שיח מעורר מחבר ומקרב יחד עם שירה הרמונית וביצועים מרגשים. כשהשנה, בשל המצב הסוער בתוך עמנו, ערב הסליחות היה בסימן אחדות וקירוב לבבות.
"במהלך כתיבת המופע הנוכחי, איילת ואני הרגשנו שהטקסט של המופע בשנה שעברה, כבר לא מתאים כמות שהוא. עברנו תהליך עם הדברים והתפתחנו וכעת אנחנו במקום אחר. ניסינו לגבש רעיונות והרגשנו שאנחנו צריכות מרחב לחשוב" אומרת דייאנה.
"ישבתי עם עצמי בסלון ביתי וביקשתי מה' שישלח דרכי את המסרים שהוא רוצה, שיעשה אותי כלי לשליחותו. התחלתי להתפלל תפילת ערבית ופתאום הייתה לי הארה, המילים קפצו לי. הבנתי מה המסר החדש שראוי להעביר במופע".
היה מאוחר, אז חיכיתי לבוקר ואז הקלטתי לאיילת הודעה של מה שהיה. היא חוזרת אליי עם דמעות. 'דייאנה את לא מבינה, אני עכשיו ביער בהתבודדות, וביקשתי בדיוק את אותו הדבר, וקיבלתי בדיוק את אותו המסר'. הרגשתי צמרמורת."