בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קבע כי האיסור של עיריית תל אביב על הצבת מחיצות בתפילת "נעילה" המתוכננת להתקיים השנה בכיכר דיזנגוף - עומד בעינו.
"מצוות התפילה לא תפגע אם העותרים לא יתפללו באופן המבוקש על ידם תוך הפרדה במרחב הציבורי", נאמר בהחלטת השופטת.
"אין מחלוקת בין הצדדים על כי בפועלה של העירייה כבעלת המרחב הציבורי בתחומה המוניציפאלי ומחזיקתו, כרגולטור המסדיר את פעולתם של גורמים פרטיים בתחומה, ובפועלה בהתאם לנוהל לשימוש במרחב הציבורי, עליה לפעול בגבולות סמכותה השלטונית. סמכות זו ככלל, אינה מתירה לה לנקוט בעצמה או להתיר לאחרים לפעול תוך הפרדה במתן שירות במרחב הציבורי על בסיס דת, גזע ומין, המהווה הפלייה אסורה, ובכלל זה הדרת נשים במרחב הציבורי. אלה הם מושכלות ראשונים ואין לומר כי מדובר בתלם בלתי חרוש".
מנכ"ל עמותת "ראש יהודי" ישראל זעירא הביע צער על פסק הדין, "היום נפל דבר בישראל. מסורת נפלאה של כבוד הדדי בין אלפי תושבי העיר מכל המגזרים הופסקה. בית המשפט של מדינת ישראל פסק שתפילה בהפרדה על פי המסורת היהודית אסורה על פי החוק. המחיצה בכיכר דיזינגוף הייתה מינימלית, ליד החזן ואך ורק באזור זה, ולא הפריעה כלל לעוברים ולשבים. להיפך, אלפים התקבצו סביב המניין הזה ללא מחיצה והתרגשו ביחד, באחדות. אבל בית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה שלנו נגד ההחלטה, והחליט לאסור עלינו לקיים את התפילה ביום הקדוש בכיכר דיזנגוף".
"בנימוקיה לדחיית העתירה טענה השופטת הדס עובדיה כך: הפרדה מגדרית נתפסת על פי ההלכה כביטוי של 'הדרת נשים'. צר לנו שהשופטת הבינה באופן מסולף את ההלכה היהודית ששומרת על כבוד האשה הרבה יותר מבית המשפט, שבהחלטה זו מנע מנשים רבות ומגברים רבים את החוויה המשותפת שציפו לה. כמובן שבכוונתנו לשמור על החוק. לדעתנו הפסיקה תחייב שינוי תקנות או חקיקה בעתיד. אנו בהתייעצות פנימית, גם עם רבנים, ונעדכן על ההתפתחויות בקרוב. בתפילה לאחדות ולכבוד אמיתי בינינו".
עורכת הדין צפנת נורדמן שייצגה את העותרים נגד איסור ההפרדה כתבה בפייסבוק: "בית המשפט במדינת היהודים אוסר מחיצה בתפילה יהודית. איסור ראשון על מחיצה בארץ ישראל הריבונית, מאז הבריטים והמופתי. סיימתי לקרוא את פסק הדין עם לחלוחית בעיניים וגולה בגרון. איזה עלבון. קודם כל כיהודיה, אחר כך כאזרחית מדינת ישראל, בסוף כמשפטנית".
"פסק הדין רומס מושכלות יסוד של המשפט המנהלי והחוקתי, של השיטה הליברלית, ופוגע פגיעה קשה, צורבת, בכל יהודי שעוד לא מנוכר לגמרי לכור מחצבתו. אעצור כאן", דברי נורדמן.
חברת הכנסת טלי גוטליב הגיבה "אלוקים בשמיים. למי כואבת ומפריעה הצבת מחיצה בתפילת נעילה ביום הכיפורים? עד בית משפט זה צריך להגיע? בשם מה אתם נאבקים? מדינת תל אביב המקבלת את כולם רק לא את הדתיים. דגל אשף כן, מצעד גאווה כן, מחיצה לתפילה חלילה. כל מי שלא מסוגל לראות תפילה יהודית כהלכתה הוא אוטואנטישמי".
בארגון רבני צהר הגיבו "חופש הדת הוא נשמת אפה של דמוקרטיה. נכון היה עושה בית המשפט אם היה מוצא את הדרך לאפשר לציבור הרחב להתפלל לפי אמונתו".
מנגד מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר בירך על פסיקת בית המשפט, "הפרדה מגדרית לא יכולה להתקיים במרחב הציבורי, ובזכות ההתעוררות הגדולה של הציבור הליברלי ההתרחבות שלה לכל מרחבי חיינו נבלמת בימים אלה".
ממכון הרטמן נמסר: "ככלל, מובן שאין כל בעיה שכל קבוצה של גברים או נשים הרוצה בכך תשב או תעמוד יחד או לחוד לצורך תפילה. הבעיה מתחילה כאשר בעקבות זאת המרחב הציבורי נחסם לבני מגדר זה או אחר. בימים של סובלנות ואחווה בין חלקיה השונים של החברה הישראלית, ההגבלה הזמנית התקבלה בהבנה, אולם בתקופה של מחלוקת עזה, שבה מבקשים להחיל נורמות של בית כנסת אורתודוקסי במרחב הציבורי התל-אביבי, אין פלא שמתעוררת התנגדות בקרב הציבור הליברלי בעיר.
נזכור שלא מדובר חלילה באיסור על תפילה בהפרדה בבתי הכנסת ובקהילות שמעוניינות בכך, אלא אך ורק בהשארת המרחב הציבורי פתוח לכל".