הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיש את תגובתו לבג"ץ לקראת הדיון השני בעתירות נגד "חוק הנבצרות".
לדבריה, לתיקון אין השפעה על ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן אין לפסול אותו. עמדתה מנוגדת לזו של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שביקשה מבג"ץ לקבוע כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה. בעמדתה כתבה אפיק כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בתוכנם של חוקי היסוד, ואף קבעה כי ההסדר שחוקק עדיף על המצב העמום שהיה קודם.
"לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, ההסדר כפי שגובש עדיף על ההסדר החסר שהיה קיים ערב חקיקתו, ובהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד הביקורת השיפוטית צריכה להתבסס על תכלית החוק, ולא על המניעים שהובילו לחקיקתו. עוד צויין בתשובה כי לחוק היסוד המתקן אין השפעה על הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה ועל חובותיו על פיו", נכתב בתגובה.
התשובה המלאה של הייעוץ המשפטי לכנסת לבג"ץ
עוד צויין בה כי "באשר לסעד בדבר דחיית מועד תחולתו של חוק היסוד, עמדתה העקבית של היועצת המשפטית לכנסת היא כי כינון חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות ראוי שייעשה בתחולה נדחית ומאחורי מסך בערות. יחד עם זאת, משעה שבחר המחוקק מפורשות לכונן את החוק מושא ענייננו בתחולה מיידית, אין מקום להתערב בכך".
בייעוץ המשפטי לכנסת קובעים כי "החוק מאוזן, דומה במהותו ובפרטיו להסדרי נבצרות שנקבעו לנושאי משרה אחרים בישראל, דוגמת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, ודומה אף להסדרים שהוצעו בעבר בעניין זה. בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מיידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי".
"אשר על כן, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא כי בענייננו אין מקום לדחיית מועד תחילת חוק היסוד המתקן כפי שנקבע על ידי המחוקק, ובפרט שעה שמדובר בחקיקת יסוד, על כל המשמעויות הנובעות מכך", נאמר בתגובה.