התחלה// נולד וגדל בזכרון יעקב. "גדלנו בשכונת חזון איש, שהייתה שמורה ביותר". בן הזקונים מתוך תריסר ילדים. "משפחה גדולה עם הרבה שמחה". לאח שלפניו קוראים אלדד, כך שהשם מידד היה מתבקש.
אבא// רחמים. לאורך השנים עבד כמשגיח כשרות בבית האריזה פריאור בנתניה. בנוסף לכך הוא סופר סת"ם. "בעל מידות טובות וכוח נתינה נדיר – כמעט ללא גבולות".
אמא// ורדינה. שנים רבות עובדת בתור מורה בבית הספר הממלכתי־דתי לבנים כנפי רוח בחריש. "אומנית בעלת יצירות נחשבות ומוזיקאית מוכשרת שמנגנת באקורדיון. מובילה את הצד המוזיקלי במשפחה. השפיעה רבות גם עליי וגם על האחיות שלי".
תריסר פחות אחד// לפני כ־11 שנים נפטר אחיו אביאל שהיה בן 25, לאחר שטבע במקווה בבני ברק. "לא ידוע מהי סיבת הטביעה. הוא היה צדיק גדול, כנראה הקב"ה רצה אותו. במשך תשעה ימים הוא היה מורדם ומונשם, ובחצות היום של ערב ראש השנה הוא נפטר. אין לנו הבנה בזה".
ספסל הלימודים// עד כיתה ח' למד בבית הספר חורב בפרדס חנה. "איתי בכיתה למד הזמר עדן חסון". לאחר מכן עלה לירושלים אל ישיבת אור החיים של הרב ראובן אלבז, בתזמון מושלם של תחילת הקריירה המוזיקלית שלו כזמר.
ילד פלא// "תמיד שרתי, כולם ראו את זה. גם באירועים המשפחתיים הייתי לוקח את המיקרופון. אמא שלי ראתה את הכישרון שלי וקידמה אותי מאוד, וכשהייתי בכיתה ז' היא רצתה שהקריירה שלי תפרוץ מעבר לאירועים המשפחתיים. באחת השמחות שבהן ניגן המוזיקאי ליאור גריידי, היא ביקשה ממנו להפיק לי אלבום". לפני כ־15 שנה יצא אלבום הבכורה 'מול שלהבת', שהכיל בעיקר גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, יחד עם שני שירים מקוריים.
פורץ// בכיתה ח', לקראת המעבר לישיבה גדולה, ראה אותו באחד האירועים המשפחתיים המפיק אביעד גיל. הוא זיהה את הפוטנציאל שטרם מומש, וביקש לקחת אותו תחת חסותו ולהפיק לו אלבום מקורי. "התוצאה הייתה האלבום 'על נהרות בבל' יחד עם הלהיט שנושא את שם האלבום. באותו זמן דורון אלימלך ושרון אבילחק, שני מוזיקאים שעבדו עם טובי הזמרים החילונים, בדיוק התחילו תהליך של חזרה בתשובה. שניהם כתבו, הלחינו ועיבדו את האלבום, יחד עם האלבום 'בן של מלך' שהגיע אחריו. שני האלבומים נחלו הצלחה גדולה".
מתנגדים// השילוב של ילד פלא עם מעטפת מוזיקלית שטרם נשמעה במגזר החרדי הפך לסצנה של ממש. "בגלל שזה היה קו מוזיקלי חדש שבא לעולם, קמו לו לא מעט מתנגדים. זה נשמע יותר מדי טוב. בחנויות המוזיקה בירושלים היו אנשים שמרוב שהקול שלי היה יפה, חשבו שזאת בת ששרה וביקשו מהמוכרים לכבות את המוזיקה בגלל שירת נשים". במהלך השנים הוציא תשעה אלבומים.
שילוב ושליחות// "היה קשה לטפח קריירה מוזיקלית, להיות כל הזמן על הבמות – ובמקביל להמשיך ללמוד בישיבה. היו כמה דברים שוויתרתי עליהם באותם ימים, בלי להיות מודע להשלכות שלהם. רק היום אני מתחיל להבין. כל הילדים הלכו למקומות מסוימים ונהנו שם, ואני לא יכולתי. בעצם איבדתי את הילדות שיש לכל אחד. לכאורה נהניתי מדברים אחרים, אבל רק כשגדלתי הבנתי שלשמירה על מסגרת הלימודים ופחות לחיות חיים של ילד היה מחיר גבוה. זה לא שהייתי בישיבה ורק אחר כך הלכתי להיות זמר מוכר. התחלתי את הקריירה המוזיקלית בתקופת המעבר בין בית הספר לישיבה, כך שהמסגרת הלימודית לא הייתה כל כך הדוקה, כמו שצריכה להיות. הייתי שונה מכולם. הקריירה לקחה לי הרבה מסדרי הלימוד. אבל זאת הייתה שליחות גדולה".
איש פשוט// במהלך השנים הופיע על במות גדולות ונחשבות כמו אצטדיון טדי והיכל מנורה, ואף כיכב בקמפיינים של מפלגת ש"ס, אבל מאחורי הפרגוד הוא נותר מבולבל. "לא היה לי חלום להיות זמר. פשוט שרתי, זה היה בתוכי. נמשכתי לבמות, אבל לא הבנתי את גודל המעמד. גם כשהייתי מפורסם לא הצלחתי להתנהג כאומן מפורסם. הייתי ואני עדיין איש פשוט, ילד שאין לו רצון לקבל את התהילה הזאת, אלא רק להשפיע עם המוזיקה שלו. לא להיות במקום של מפורסם. מצד אחד היה כיף לשיר על הבמות וזרמתי עם זה. מצד שני, בחיי היומיום לא הרגשתי מחובר. לא הרגשתי מאושר מזה. המסגרת של הישיבה הצילה אותי".
כוח הרצון// לפני כשלוש וחצי שנים נפרד מהמפיק שניהל אותו ויצא לדרך חדשה. "השירה היא בנשמה שלי. לקח קצת זמן כדי לפרוץ החוצה עצמאית. הרבה זמן של חשיבה איך לרפא את מה שהיה, לעשות את זה הפעם מבחירה אמיתית, שארגיש שזה בא מאה אחוז מהרצון שלי, להיות מחובר לזה. אני עדיין מרגיש צורך להשלים את הילדות שנחסרה ממני. אני רוצה לעשות מוזיקה, רק בלי התהילה שכרוכה בכך".
שירי ריפוי// לבסוף בחר להפוך את הקונפליקטים הללו לשירים, שיצאו במסגרת אלבום EP חדש בשם 'רציתי לגדול'. "כשהתחלתי לכתוב לפני שלוש וחצי שנים, היו לי לא מעט שירים אישיים שכתבתי עם אחי אלדד, אבל לא הרגשתי שלם להוציא אותם. אחרי עבודה נפשית חזקה ופנימית הרגשתי יותר מחובר לעצמי ולמוזיקה שלי, ובשל כדי להוציא אותם לאוויר העולם. השירים האלה הם הריפוי שלי".
גשר מוזיקלי// המפיקים המוזיקליים שנבחרו הם הצמד גיא ויהל, בחירה פחות צפויה כשמדובר באומן חרדי. "המוזיקה צריכה להיות מקצועית, ומי שנותן את זה מביא ברכה. יש להם לב טוב ומרגישים את זה בשירים. רציתי לתת את השירים בעלי הערך עם מעטפת מוזיקלית עכשווית ברמה הכי טובה שאפשר".
ללא גבולות// "מידד הוא אותו מידד. הכיוון שלי לא השתנה, רק המוזיקה שלי השתדרגה. הפכתי להיות אומן שמביא את עצמו בצורה הכי טובה שיש. השירים שלי תמיד התקבלו יותר בציבור הכללי, גם לשיר 'על נהרות בבל' התחברו. אבל לפני כן לא הבאתי את עצמי במאה אחוז והשארתי את המוזיקה בתוך מסגרת. למוזיקה שלי כיום אין מסגרת, וכך כולם יכולים להתחבר אליה. אם אדם חילוני לא מתחבר למוזיקה שלי, למרות שהיא איכותית ובעלת מסרים טובים, אני צריך לעשות חשבון נפש".
החצי השני// אליה בת ציון, מחנכת בבית הספר דרכי נעם בנות בפתח תקווה. "היא משפיעה עליהן עם המידות הטובות שלה ועושה חיל. השדכנים בינינו היו אחותי ובעלה. היא הייתה הבייביסיטר אצלם בתל ציון, וכבר בגיל מוקדם יחסית הם עדכנו אותי שהם שומרים אותה בשבילי. במשך תקופה ארוכה הברכה הייתה סמויה מן העין. כשהגיע הזמן, בגיל 23, שבו החלטתי שאני מוכן להקמת בית – הקב"ה נתן את ברכתו".
הנחת// שני ילדים, בן ובת. איתי – ראשי התיבות של "ארץ ישראל, תורת ישראל", בן שלוש וחצי, ומוריה, בת שמונה חודשים.
אם זה לא היה המסלול// "אברך לומד תורה שמחזק את הרבים. זאת אהבת חיי. אני מתחבר מאוד לנוער, מבין את הצרכים שלהם. זה גם החלום שלי, בתוך העולם המוזיקלי, להחזיר נערים בתשובה".
במגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בסביבות שבע בבוקר. "אני לוקח את הילדים לגן ולמעון והולך לתפילת שחרית. אחרי התפילה הולך ללמוד בכולל 'אור לישרים', שהקים תלמיד של הרב אלבז, בגני תקווה. באחת בצהריים הולך הביתה להפסקת צהריים. לאחר מכן מתפנה לעיסוקים מוזיקליים, הקלטות, הופעות וכדומה. וכמובן, מקדיש זמן לבית. עם כל הכבוד לעבודה, צריך להשקיע בבית, בילדים".
פלייליסט// "אברהם פריד, חיים ישראל, ישי ריבו וחנן בן ארי".
השבת שלי// "מנוחה, זמן של רפואת הנפש. אדם שרוצה לצלוח את העולם הזה חייב את מנוחת השבת. זמן איכות עם האישה והילדים, וכמובן שירה. כשאני שר בשולחן שבת – אני יודע שאני נמצא במצב טוב. כשילדים שרים בשולחן שבת – זה מעיד על כך שטוב להם. אחרת זה מעיד על משהו שרובץ עליהם. זמן לבחון את המצב בבית".
דמויות מופת// הרב ראובן אלבז. "בכל פעם אני מתפעל ממנו מחדש. גם בגיל מבוגר לא נס ליחו. הוא עסוק בעשייה ורץ ממקום למקום. מודל שאני לוקח איתי לכל החיים".
מפחיד אותי// "שאנשים מסתכלים עליי בתור צדיק וגורמים לי להתמכר לזה. הרגשתי שזה מפיל אותי. זה גרם לי להרשות לעצמי רפיון רוחני, כי אם אני מחזק אנשים, זה כביכול מתיר לי להבריז מהישיבה פה ושם. אנשים היו מלמדים עליי זכות שיש לי קשיים, אבל אני צדיק ולכן לא צריך לדרוש ממני. 'הקב"ה יוותר לו'. כך אולי הרגשתי בסדר, אבל לא בניתי את עצמי. אם היו מתייחסים אל המוזיקה כמשהו חיצוני, הייתי עושה את החשבון לבד, אם לא קמתי לישיבה או לכולל. בפועל, הם גרמו לי להרגיש צדיק בכל מצב וזה לא נכון. זה בירור שאני עושה בזמן האחרון".
משאלה// "שיבוא משיח ויגלה לנו במה אנחנו יכולים להתקדם בעולם ומה מעכב אותנו בהתקדמות שלנו בחיים".
כשאהיה גדול// "אני מנסה להיות גדול כבר עכשיו".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***