יוחנן: טוב חברים, התכנסנו כאן תודות לגדליה שהביא את הרעיון המצוין הזה של אושפיזין. בוא ספר קצת גדליה מאיפה זה הגיע.
גדליה: תודה יוחנן, אז ככה. אתם יודעים, מאז שהתחלנו לקיים את חגי ישראל אנחנו מנסים לחשוב על דרכים להעיף אותם קדימה. לגבי סוכות חשבתי שאולי בכל יום נביא אורח אחר לסוכה וזה ידחוף את החג הזה מבחינה מיתוגית.
יוחנן: באמת זה אחלה רעיון, אני מאוד אהבתי. לכן התכנסנו כאן כדי לבחור מי יהיו שבעת האושפיזין. קדימה גדליה, תגיד מה חשבת.
גדליה: אוקיי, אז נראה לי שאפשר להסכים שאברהם יצחק ויעקב זה אובייס.
יוחנן: בוודאי.
עמרם: בטח.
גדליה: מצוין.
דרורה: מה לגבי שרה?
יוחנן: סליחה?
דרורה: מה לגבי שרה אמנו?
יוחנן: נהדרת, מה השאלה.
גדליה: מצוינת אפילו.
עמרם: אמא של יצחק.
דרורה: לאושפיזין. למה שהיא לא תהיה אחת מהאושפיזין?
יוחנן: נו, מה נראה לך אברהם לא יביא איתו את שרה? דרורה בחייך, תחשבי בהיגיון.
דרורה: אז אולי ששרה תהיה האושפיזין והיא תביא איתה את אברהם.
יוחנן: היינו מאוד רוצים.
גדליה: מאוד.
יוחנן: אבל זה לפי סדר אלפביתי, דרורה.
גדליה: אין מה לעשות, זה לפי סדר אלפביתי.
יוחנן: אברהם לפני שרה, יצחק לפני רבקה, יעקב לפני לאה ורחל.
גדליה: אלפביתי.
יוחנן: ככה יצא, ידינו קשורות.
גדליה: טוב, אז חזרה לאיפה שהיינו. יש לנו שלושה אושפיזין, מה הלאה?
יוחנן: משה רבנו.
גדליה: מצוין.
עמרם: פגז.
גדליה: אהרן?
עמרם: בטח.
יוחנן: רשמתי.
גדליה: מצוין.
דרורה: מרים.
גדליה: מרים?
דרורה: מרים.
יוחנן: מרים רעיון מעולה, אבל זה כבר שלוש מאותה משפחה, זה לא נעים.
דרורה: אבל יוחנן, אמרנו שזה אלפביתי! מרים לפני משה.
יוחנן: מושה זה עם וי"ו.
גדליה: זה חולם מלא, דרורה.
דרורה: לא זה לא אמיתי.
יוחנן: יפה! אז יש לנו כבר חמישה, מה עוד?
עמרם: חושים בן דן.
יוחנן: מה?
עמרם: תפתחו את הראש חבר'ה, אל תלכו על האובייס, חושים בן דן.
גדליה: ומה הקטע שלו?
עמרם: למה מה הקטע שלך גדליה?
יוחנן: אה, חברים. בבקשה אל תביאו את המשקעים שלכם לפה עכשיו. עמרם, למה חושים בן דן?
עמרם: הוא הרג את עשיו!
יוחנן: זה מאוד יפה עמרם, אבל אני לא יודע אם זה מספיק.
דרורה: יהודית הרגה את סיסרא.
גדליה:
עמרם:
יוחנן: אוקיי, אני רושם חושים בן דן.
גדליה: יאללה, נשאר עוד מקום אחד.
דרורה: מה לגבי בנות צלופחד?
יוחנן: או! רעיון מצוין!
דרורה: תודה לא־ל.
יוחנן: צלופחד! אני רושם.
גדליה: קצת לא שגרתי אבל זה דווקא מעניין, כל הכבוד דרורה.
דרורה: אני התכוונתי לבנות צלופחד!
עמרם: נכון, הוא הביא המון בנות, זה גם יפה, מגיע לו אושפיזין.
דרורה: שהבנות יהיו האושפיזין! צלופחד חילל שבת, הוא היה המקושש!
יוחנן: דרורה, אני לא יכול שלא להרגיש שאת הגעת לפגישה הזאת עם אג'נדה.
דרורה: מה אתה אומר...
גדליה: אבל את צריכה לשפוט לגופו של אדם, לא מכניסים מישהו לאושפיזין בגלל מגדר, צריך שהמועמד יהיה מתאים.
יוחנן: ומחויב במצוות שהזמן גרמן.
דרורה: אפשר אישה אחת להכניס???
יוחנן: ברור שאפשר, אבל לצערי אין מקום אחרי שהכנסנו את חושים וצלופחד.
דרורה: אז תוציאו את צלופחד.
גדליה: דרורה, אי אפשר ככה. רגע אחד את אומרת להכניס צלופחד, שנייה אחרי זה להוציא, שיגעת את המוח.
דרורה: להוציא את צלופחד, להכניס את חנה.
יוחנן: מי זו חנה?
דרורה: אם שמואל.
גדליה: שלמה?
דרורה: שמואל.
גדליה: וואלה, שלמה זה אחלה.
יוחנן: ודוד!
גדליה: אני רושם!
עמרם: אבל מה עם חושים?
דרורה: וחנה!
יוחנן: הנה את רואה דרורה, פסלנו גם את חושים וגם את חנה, שלא תגידי זה קטע של שוביניזם.
דרורה: אז שבעת האושפיזין הם גברים.
יוחנן: ככה יצא, מה נעשה, זה קרה אורגני.
גדליה: אורגני לגמרי.
דרורה: טוב, אז להגדה של פסח אני עושה משהו אחר ונכניס שם את הנשים.
יוחנן: בשמחה רבה, על מה חשבת?
דרורה: ארבע הבנות!
יוחנן: הממממ... נדבר על זה.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***