ארון הספרים היהודי משופע באלפי ספרי מוסר ואמונה שמדריכים אותנו בנתיבי ההתמודדות עם אתגרי האדם המאמין המתחדשים בכל דור. עיון בספרות ענפה זו אינו מזיק אף פעם, אולם פעמים רבות דומה כי ספרי מוסר לגווניהם, שנועדו ליהודים שרובם חיו בתקופות של עוני ומצוקה, אינם נותנים בהכרח מענה לקיום היהודי במדינת ישראל של תשפ"ד.
אל החלל הפנוי בתחום נכנס ספרם של הרבנים דוקוב ונגן מישיבת עתניאל, אשר מנסים לתת מענה לאתגרי האדם המאמין שחי בחברת השפע של המאה העשרים ואחת. הספר משלב בהצלחה רבה, תוך הפגנת ידענות מרשימה, ניתוחים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים עדכניים ודוגמאות היסטוריות מישראל ומהעמים, יחד עם סקירה מעמיקה של המסרים העולים מחומשי התורה ובראשם ספר דברים, מספרות חז"ל לגווניה, ספרי תורת הנסתר והחסידות, סיפורי רבי נחמן ותורת הרב קוק, והכול כדי לנסות לתת מענה לאתגרי האמונה הייחודיים לתקופתנו, תקופת חברת השפע.
בראשית דבריהם מדגישים המחברים את חובת הכרת הטובה של כולנו לעובדה שאנו חיים, הן כתושבי העולם המערבי והן כבני העם היהודי, בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה האנושית כמעט מכל בחינה שהיא. הכרת טובה זו מתבססת על ניתוח מעמיק ומרתק בדבר יחסה החיובי של התורה לשפע החומרי, מאבות האומה דרך ספרות חז"ל, תוך התמודדות מעניינת עם תפיסת "יפה עניות לישראל" שהתפתחה בימי הגלות ויש לה עוד אחיזה לא קטנה בקרב חלק מהציבור המאמין בדורנו. המחברים עוסקים בחזון הגדול של חיבור הרוח והחומר לאור משנת הראי"ה, ומדגישים את ההזדמנות הנפלאה שניתנה לדורנו לממש את החזון הגדול מכולם, שהוא גם המאתגר מכולם, של כינון חברה שמצליחה לשמור על אמונתה וערכיה גם בתנאים של שפע כמעט בלתי מוגבל.
מתיאור החזון וההזדמנויות המופלאות העומדות בפני בני חברת השפע עוברים המחברים לתיאור מפורט של אתגריה של חברה זו, כמו גם של הסיבות שהביאו להסתאבותן ושקיעתן של חברות שנהנו מהצלחה ושפע במהלך ההיסטוריה עולמית והיהודית. לכל אורך הספר מלווה את הקורא נאומו של משה רבנו בספר דברים, נאום שמדריך את דור נוחלי הארץ של אז כמו גם את נוחליה כיום כיצד לשמר את הברכה ולמנוע את הפיכתה לקללה.
החידוש הגדול והיפה שבספר הוא התמקדותם של המחברים בהצעת פתרונות לכל אחד מאתגרים אלו על בסיס שלושה צירים: בין אדם לעצמו, בין האדם לזולתו ובין האדם לבוראו. כדרכם של הצגת פתרונות לבעיות קשות ומורכבות, תכופות השאלה טובה יותר מהתשובה והפתרונות דורשים עוד עיבוד והרחבה, אולם קריאת הכיוון בנושא חיונית מאין כמותה לתלמידי חכמים, למחנכים ולמעשה לכל יהודי בדורנו.
חסר גלגל? צריך לחשוב על זה
האתגר הראשון המוצג בפני הקוראים הוא תרבות הצריכה. הספר מנתח בהרחבה ולעומק את הנסיבות הכלכליות־חברתיות ואת הפסיכולוגיה שמאחורי עולם הפרסום המודרני, שהצליח ליצור קישור מלאכותי בין מוצרי מותרות לתשוקות האנושיות ולהפוך את חווית הקנייה האין־סופית מסיפוק צרכים נורמלי לאובססיה המשעבדת את האדם והחברה. נזקיה של תרבות זו מוצגים אף הם בהרחבה ובפירוט ובראשם פירוק האתוסים הקהילתיים, בוז לתחושות של איפוק וחסכנות, תחרות חברתית הרסנית, פגיעה בסדרי העדיפויות האנושיים הנורמליים ונזק אקולוגי.
הפתרונות שמציעים המחברים אינם בשום אופן חזרה לאתוס נזירי, אלא דרכים שונות לבניית אישיות וחברה המשלבות בין צמצום מודע של תרבות הצריכה ובין הבנת היתרונות שבשפע והשימוש בו לטובה. כך מציעים המחברים לאמץ תקנות ברוח הגבלת המותרות שתיקנו חז"ל ולהעצים את דרכי יישומם של איסורי בל תשחית במשמעותם המודרנית. בד בבד מוצעת שיטה מעניינת של חינוך ליצירת עולם דימויים של שאיפה להישגים רוחניים (רעיון מרתק שאולי היה כדאי להמחיש אותו מעט יותר). ברוח ספר דברים מודגשת החשיבות העצומה של מצוות הצדקה והאחריות החברתית, וחובת ההודיה לבורא על השפע, הודיה שבחברה לא חקלאית באה לידי ביטוי בברכות הנהנין, שעל חשיבותן ומשמעותן מרחיבים המחברים גם במקומות נוספים בספר.
בעיה אחרת של חברת השפע היא עליית התפיסה האינדיבידואליסטית, שמגיעה לעיתים קרובות לכדי אגואיזם ונרקיסיזם. המחברים סוקרים את ההתפתחויות החברתיות, התרבותיות והכלכליות שהביאו למציאות הזאת ועומדים גם על הברכה שבתפיסה המאפשרת לרבים להשתחרר מעריצות חברתית ולבטא את דרכם הייחודית. עם זאת, העלאת היחיד על נס וקידוש עקרון המימוש העצמי מביאים לפרימת המרקם החברתי והלאומי, להימנעות מקשרים הדורשים מחויבות והקרבה ובראשם קשרי הזוגיות והקמת המשפחה, ומשבר המשפחה והילודה אשר מאיים במידה רבה על עתיד העולם המערבי יוכיח.
גם כאן לא מוצג הפתרון כחזרה אל ימי "חסר גלגל - אני גלגל" ברוח טרומפלדור או לתפיסת זוגיות ללא אהבה והנאה, אלא כהבנה שחברת השפע מאפשרת מבט בוגר יותר ומעמיק יותר על יחסי היחיד והחברה. תוך שהם נעזרים במדרשי חז"ל על בריאת האדם ובמאמריו של רבי שמעון שקאפ, מדגישים הכותבים את הצורך ב"הרחבת האני" באמצעות מעבר לזוגיות מעמיקה, פיתוח ערך הנתינה וחינוך לשמירה קפדנית על יושר וצדק גם במחיר ויתור אישי, ההצטרפות לקהילה מתוך בחירה ומעבר מברית גורל לברית ייעוד במישור הלאומי.
עליית הוולגריות
גם עודף הבחירה הכמעט בלתי אפשרי העומד בפני בני חברת השפע, אשר מעלים על נס את חשיבות החירות, מוצג בספר על מכלול בעיותיו. בין בעיות אלו ניתן למנות את הצורך בריגושים בלתי פוסקים, חוסר הסיפוק העצמי ו"חובת" הבחירה בכל תחום ובכל מחיר, שמגיעה אף למחוזות הכואבים של תעשיית ההמתה מרצון של מי שמאס בחייו. לנוכח אתגר זה מוצבת החלופה היהודית, אשר מעודדת בחירה אך ממליצה מראש על צמצום היצע הפיתויים ומחנכת לעמל, מאמץ ואיפוק שבא לידי ביטוי בשמירת השבת, שחשיבותה עלתה לאין ערוך לנוכח החיים האינטנסיביים בחברה המודרנית.
האתגר האחרון של חברת השפע שעימו מתמודד הספר הוא הפיכת ההנאה לערך עליון, ובעיקר המתירנות המינית שהפכה להיות אחד מדגליה של החברה המערבית העכשווית. המחברים יוצרים הבחנה בין סוגי ההנאה השונים ומצביעים על הבעיות הנובעות מהפיכתה לערך בפני עצמו, מדיכאון ותסכול ועד לתופעת ההתמכרויות. בספר נסקרת בהרחבה האידאולוגיה העומדת מאחורי המתירנות המינית ומכלול נזקיה, מעליית הוולגריות והניתוק בין הרגש להנאה ועד משבר המשפחה, שנידון בהרחבה במקומות רבים נוספים בספר. לנוכח אתגרים אלו מציעים המחברים את תפיסת "רצוא ושוב" הרואה את החיובי והטוב בכך שהאדם נהנה מחייו, אך מנחה אותו להנאות עומק ברוח הדרכותיו של ספר משלי, ולתיקון הברית המדגישה את הכוח הנפלא שבמיניות, כולל ההנאה הכרוכה בה, יחד עם הבנת ההקשר של מחויבות וקדושה.
הספר נגמר בסקירה מעניינת ומעמיקה של משמעות גן עדן וימות המשיח והבנת החיים בחברת השפע כתחנה חשובה בדרכה של האנושות למקומות טובים יותר ואופטימיים יותר, אם תשכיל להתעלות מחסרונות ומאתגרי התקופה ולמנף את הברכה לתנועה לעבר עולם טוב יותר השואף לשלמות.
הספר המלא והגדוש ברעיונות ובתובנות הדורשות קריאה מעמיקה של יותר מפעם אחת, הוא בשורה גדולה לכל המבקשים לצורך עצמם ולצורך סביבתם להתמודד עם אתגרי התקופה. טוב יעשו המחברים או מי מטעמם אם יעבדו את הניתוחים והרעיונות השונים המופיעים בספר ליחידות הוראה ולחומרי לימוד שינגישו למחנכים ולרבנים את המידע והרעיונות הרבים והיפים הטמונים בו.
בחג הסוכות, חג השמחה וההודאה על ברכת הבורא לעמו, אנו קוראים בהפטרות על ימי אחרית הימים, ימים של תשועה וגאולה. דומה שעיון בספר דווקא בימי החג, וההבנה כיצד אנו זוכים עין בעין להתקרב לימים טובים וגדולים, יכול להיות ברכה גדולה. ולברכה ולא לקללה.
ד"ר יוסי לונדין הוא ראש החוג להיסטוריה במכללת אורות ישראל ברחובות ורכז היסטוריה בישיבת דרכי נעם בפתח תקווה
***
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: [email protected]
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
***