גיל ברינגר, הפרוייקטור הישראלי שקידם את הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מויזה לארה"ב, שוחח מוושינגטון עם ערוץ 7 לאחר ההודעה ההיסטורית של הממשל על מתן הפטור.

ברינגר הוזמן לארה"ב כדי להיות חלק מהחתימה על ההחלטה. "הגעתי לוודא שהם חותמים על הפטור מוויזה. אנחנו מגיעים לקו הסיום - ומוודאים שזה קורה".

הוא מתאר את ההליכים מול האמריקנים בנושא שנמשכו שנים ארוכות. "הייתה הרבה מאוד עבודה שנמשכה שנים. חשוב להגיד, אנחנו מגיעים לקו הגמר של הדבר הזה, אבל האמת שבמהלך עשור ניסו להגיע על היעד. אנחנו זכינו להיות בקו הסיום. זאת בגלל הדרישות האמריקניות לתוכנית הפטור שכוללות עשרות רבות של משימות כשכל משימה מתפצלת ומחולקת למספר תתי משימות".

"המשימות האלו כללו דרישות ביחס למשטרת ישראל, רשות המיסים, השב"כ, המתפ"ש והסייבר. האמריקנים רואים בהסכם הזה קודם כל הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני ולהעצמת הביטחון בשתי המדינות. כדי להגיע לתוצאות האלה, היינו צריכים גם להעביר חקיקה מסוימת שתסמיך אותנו לעשות את הצעדים האלה, גם לשפר את המערכות הטכנולוגיות, גם לנהל את כח האדם בישראל בצורה שונה. זה פרוייקט אדיר", הוא מוסיף.

ברינגר מונה את ההישגים. "אנחנו תמיד מדברים על התור ברחוב הירקון של אלו שמוציאים את הוויזות לארה"ב בתור מה שאנחנו משיגים פה, שהתקצר, שהעלויות הוזלו. עבור מדינת ישראל אני רואה שהתשתיות שודרגו מאוד. עשינו פה עבודה של למעלה מעשור בדרך כלל בפחות משנתיים".

לשאלה על המחיר הביטחוני שישראל משלמת על ההסדר ענה: "הדרג המדיני קבע את העיקרון כבר בהתחלה, והממשלה הנוכחית וגם הקודמת פעלו בצורה דומה. לא היה מילימטר של פער בין הממשלות. הממשלה תלך עד לנקודה שהשב"כ סבור שיש איתה בעיה. כלומר, אנחנו נועצנו בשב"כ כדי לאשר את הפרוייקט. הרי יש 20 אלף פועלים עזתים שנכנסים לישראל, האם השב"כ לא יכול להתמודד עם 20 אלף ורבע?".

"התפיסה שאחרי ההסכם הזה פלסטינים יכולים להיכנס לישראל באופן חופשי אינה לא נכונה", הוא מדגיש. "לצורך העניין אם נדבר על פלסטינים מיו"ש, כולם עוברים באופן פרטני אישורים, הכל נבדק עד דק. שינינו את השלילה הקטגורית, שזה אומר, שאותו אמריקני שנמצא גם במרשם הפלסטיני לא יוכל להיכנס בכל מקרה. הבדיקות הביטחוניות והפליליות מבוצעות למי שנכנס למדינת ישראל - פלסטיני, אמריקני או כל אחד אחר".

בזווית המדינית אמר ברינגר כי "מדובר בהישג. לחתוך רגולציה, זאת אחת המטרות של ממשלה טובה. כשאנחנו חוסכים לכל אזרח שרוצה להגיע לארה"ב את אותם 150 דולר, ואת אותה עמידה ברחוב הירקון, אנחנו משפרים את רווחתו. עכשיו כל אזרח שרוצה להיכנס לארצות הברית לא רק במסלול הוויזה אלא במסלול הפטור יכול לעשות את זה בצורה מאוד קלה ונוחה מהבית בעלות נמוכה בהרבה".

"ברמה השנייה, הקהילות העסקיות. תדמיין לעצמך, ואני שומע את הסיפורים האלה לאורך השנתיים האחרונות שאני מטפל באירוע הזה, תדמיין לעצמך בתור מנכ"ל של סטראט-אפ שמראה את העסק שלו בזום, כמו שאנחנו מדברים עכשיו, למשקיע פוטנציאלי בארה"ב והמשקיע אומר לו, 'תשמע מאוד התלהבתי, אני רוצה שתבוא בשבוע הבא לדירקטוריון להציע את זה, אנחנו רוצים לשים השקעה מאוד גדולה לעסק', והמנכ"ל נזכר שאין לו ויזה. לעיכובים היתה השפעה והשלכה על הכלכלה וכעת העיכובים מצטמצמים משמעותית".

"שכבה שלישית, שבעיקר האמריקנים רואים דרכה, היא שיתוף פעולה ביטחוני. זה אומר שהסטנדרטים הישראלים מאוד הוגבהו, מעכשיו למשל כל אדם שעובר בגבולותינו, ייבדק מול מאגרי האינטרפול, האם מדובר בפדופיל, בפושע אחר, אולי מידע מודיעיני שכדאי לנו לדעת. כל העניינים האלה הם חלק משיתוף הפעולה הביטחוני. גם הישראלים כמובן מחויבים כלפי האמריקנים בדברים האלה".

בסיום נשאל ברינגר על ההתנגדות של מספר חברי קונגרס בעבר למתן הפטור ואם ההתנגדות השפיעה. "אני כמובן לא אתייחס לנושאים המדיניים, אני עושה פה עבודה שהיא מקצועית, אני חושב שבסופו של דבר גורמי המקצוע בארה"ב השתכנעו, גם הדרגים הפוליטיים".