התקרית שבה התקרב כתב 'אל מנאר', ערוץ החיזבאללה, אל חיילי צה"ל והצטלם בסמוך אליהם תוך שהוא מדווח על הצלחת צבא לבנון לדחוק את רגלי "האויב" מחזירה לתשומת הלב את השימוש שעושים גורמים עוינים בפרובוקציות אזרחיות ולכך שלא תמיד ערוכים חיילי צה"ל להתמודדות עם התופעה.
עו"ד עדן זינו, מומחית לדיני צבא וזכויות חיילים, אומרת לערוץ 7 כי "התקרית בגבול לבנון מוכיחה שאויבינו מנסים את כוחות צה"ל כל הזמן, וגם כאשר מדובר בגורם לא מזיק לכאורה כמו איש עיתונות יש להיזהר, ולעיתים דווקא יש צורך בזהירות מוגברת משום שחיילים לא תמיד יודעים מה מותר ומה אסור במפגש עם אזרחים, בשונה מההוראות פתיחה באש שהן ברורות".
עו"ד זינו מציינת כי במפגשים הפרובוקטיביים הללו "תנועה אחת לא נכונה יכולה להתפתח לעימות צבאי ולהבעיר את השטח באופן שצה"ל וישראל לא מעוניינים". לדבריה "האחריות מוטלת על המפקדים לחדד את ההנחיות ולהבהיר מה מותר ומה אסור".
"נוהל אחד להתמודדות, שהוא לא תמיד מומלץ אבל בפעמים רבות מחויב המציאות ומקל על התמודדות מבחינת חיילים בשטח, הוא הכרזה על שטח צבאי סגור, ומכאן שהכניסה אליו אסורה ללא היתר מיוחד ממפקדו הצבאי של האזור. על פי חוק תקנות ההגנה לשעת חירום, מפקד צבאי שמונה ע"י הרמטכ"ל בהסכמת שר הביטחון, רשאי להכריז בצו על של שטח או מקום כלשהם כי הם שטח מסוגר לעניין זה".
זינו מזכירה כי שימוש בנוהל זה מהווה "דרך מקובלת למנוע מאמצעי תקשורת יכולת סיקור של אירועים צבאיים או כניסה והתרועעות מתועדת עם כוחות צה"ל".
עם זאת, מציינת זינו, "בעניין זה גם קבע בג"צ כי 'סגירת שטחים צריכה להיעשות באמצעות צו שהודעה עליו נמסרת למי שנפגע ממנו, ותוך מתן הזדמנות להשיג על תוקפו'. אמצעי של הכרזה על שטח צבאי סגור הינו פרקטיקה להתמודדות גם עם מפגינים אזרחי ישראל. כאן ההמלצה לצה"ל היא להשתמש באמצעי זה רק במידה ומדובר בהפגנה העלולה להיגרר להפרות סדר".
עוד מוסיפה עו"ד זינו ומציינת כי "בכל מקרה אחר, כאשר אין חשש להפרות סדר ולאיום ביטחוני, ההעדפה היא לטיפול על ידי כוחות אזרחיים כמו משטרת ישראל. זאת כדי לא להעמיד את חיילי צה"ל בסכנה של היגררות לפרובוקציה בסיטואציה אליהם אינם מתורגלים ומאומנים ולהימנע מצביעת צה"ל בצבע פוליטי כזה או אחר, מימין או משמאל".