על דרכי ההתמודדות עם המשך הירי מהכפר ג'לבון לעבר הקיבוץ מירב שבגלבוע שוחחנו עם סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מי שהיה בעברו קצין המבצעים של אוגדת איו"ש וכיום מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים.
"אם בוחרים להתמודד נכון ניתן להתמודד", קובע בוסקילה ועוד בטרם הוא מתייחס לפתרונות האפשריים והנדרשים לאתגר הביטחוני הוא מציין את ההשלכות המסוכנות של עצם תחושת חוסר האונים של התושבים שחשים שישנו ואקום ביטחוני ואיש במנהיגות אינו לוקח אחריות על המתרחש.
לדבריו המציאות בה תחושות קשות שכאלה גורמות לתושבים ממירב לחצות את הגדר ולפעול בכפר ג'ילבון על מנת לדאוג לביטחונם, יכולה לייצר תקדים מסוכן בגזרות אחרות שגם בהן יכולות לצוץ תחושות דומות ואחת הדוגמאות היא הכיכרות בדרום הר חברון שהפכו למוקדי חיכוך, לשם עשויים להגיע מתיישבים שחשים שאינם מקבלים מענה ביטחוני וליטול את האחריות הביטחונית לידיהם.
החשש הזה הוא אחת הסיבות, ולא היחידה כמובן, שמחייבת כניסה משמעותית של גורמי הביטחון לעובי הקורה ולמציאת פתרון של ממש לירי לעבר הקיבוץ מירב. וכאן, אומר בוסקילה, קיימות שתי אפשרויות של מענה. האפשרות הראשונה, שבה, כך הוא מעריך, צפויה המערכת לבחור, היא הקמת קיר גבוה שיבודד בין ג'ילבון למירב. בכך יהיה אולי מענה לבעיית הירי המקומי והנוכחי, אבל לא תהיה התמודדות עם היורים.
משמעות הדבר היא שהמוטיבציה להמשך ירי והמשך פיגועים עודנה קיימת, ובמידה ויחושו המחבלים שאין באפשרותם לפגע מנקודה זו הם יעשו זאת מנקודה אחרת, במידה ויחושו שירי בכינון ישיר אינו צולח הם יעברו לירי תלול מסלול וכיוצא באלה.
עוד מציין בוסקילה כי בניית קירות שכאלה מגבילה את יכולתם של חיילי צה"ל להגיב לירי כאשר הוא קורה למרות הקיר המדובר. זאת מאחר ועל מנת לעבור אל צידה האחר של הגדר עליהם לעשות שימוש במעברים הכרחיים הידועים היטב לצד השני שנערך גם לכך. הזמן שחולף עד ההגעה לאותם מעברים ופתיחתם, גם הם משפיעים על הירידה ביכולת המבצעית של צה"ל להגיב באופן אפקטיבי.
לעומת זאת, סבור בוסקילה, המענה הנכון הוא מתן מענה במקום בו מתרחשת הבעיה ולא בנקודת החיכוך והפיגוע, כלומר לא בכיכרות ובצירי התנועה, אלא בערים ובכפרים פנימה. "כדי לפתור את הבעיה חייבים להיכנס ללב הערים. עשינו את זה בעבר וראינו תוצאות", הוא אומר ומזכיר את הסכם הכניעה של המחבלים בשנת 2007, הסכם עליו חתם זכרייה זביידי, מנהיג מחבלי ג'נין שהפך מאז למנהל תיאטרון ילדים. "זה קרה אחרי פעילות מאומצת בתוך הערים".
"יש אפשרות לעשות את זה, אבל צריך לקבל החלטה שפועלים פעילות ממושכת בתוך הערים, מה שימנע מחוליות שמגיעות מג'נין להגיע לג'ילבון", אומר בוסקילה ומציין כי מענה שכזה אינו ממוקד במקום אחד אלא מתפרס על כלל ערי יהודה ושומרון שביניהן לא מעט ערים מרכזיות בהן אין שליטה מבצעית של הצבא. "צה"ל עדיין לא מסוגל להיכנס לכל מקום כפי שהיה בעבר, כי ארגוני הטרור מבוססים שם הרבה יותר".
"אחד ממפקדי היחידות סיפר בראיון על הכניסה לג'נין ועל הפגיעה המשמעותית בטרור למשך שבועיים, אבל ציין שאחרי שבועיים המחבלים הבינו שצה"ל לא חוזר להמשך המבצע, והם משתקמים. הפעולות צריכות להיות פעולות עמוקות ארוכות וממושכות. חומות רק יזמינו ירי במקום אחר או ירי תלול מסלול. הם ישקיעו יותר במקומות שבהם הם יצליחו".
לטעמו של בוסקילה העם בישראל מבין את הצורך בהכרעות מסוג זה ויעניק להן גיבוי ותמיכה אם יזהה שהדרג המדיני בוחן שיקולים ארוכי טווח ואינו מחפש את הפלסטר שייתן שקט מקומי וזמני.