תרגול ניסוך המים ושירת הלווים בירושלים סוכות התשפ"ד

כבר מרחוק היה ניתן לראות את ההתקהלות הגדולה של עם ישראל הצובאים על פתחי גן התקומה שבתוך החומות ורוצים להיכנס ולחזות בתרגול המפליא.

הרב ישראל אריאל, דמות מופלאה מאין כמוה שעם ישראל זכה בה, מה שדורות לפניו חלמו כבר 2000 שנים הוא ראה לפני 20 שנה, אבל ההבדל בינו לבין אחרים שהוא ראה ועשה!

היה לי ברור, שאפילו בתחבורה הציבורית אוטובוסים ורכבות, על הדגם הקטן של בית המקדש השלישי אני לא מוותר, ואביא אותו איתי למקום התרגול בירושלים, ואכן הוא עשה את פעולתו, נהניתי לספר לכל מי שהתעניין לשמוע עוד ועוד.

אך יותר נהנתי לשמוע חוויות מהעבר של אנשי מקדש ונשות מקדש מתקופות שונות, וראיתי איך הם מחייכים ומתרפקים על זכורונות העבר.

שמעתי על הקמתו של מכון המקדש, ממש מצעדיו הראשונים ונדהמתי לגלות שפשוט אספו אגודות אגודות של נשים בכל הארץ, התרימו מהן תכשיטי זהב אותם התיכו וככה הכינו את שולחן הפנים שנמצא כיום במכון! האם זה מה שנעשה לדלתות ההיכל? מדובר בכמות זהב אדירה, עוד חזון למועד.

לגן לא היה ניתן להיכנס, מעומס של אוהבי בית ה', אבל מעולם לא אמר אדם צר לי המקום. תפסתי זווית טובה ממתקן שעשועים ואפילו הנקודת ראות השתפרה.

ואז ראיתי אותם עומדים בשורות שורות על גבי 3 מדרגות, הדוכן, כמעט 40 לווים בבגדי ארגמן ופשתן לבושים כשלראשם מין מצנפת בוכרית, ומולם מנצח, שהכווין את כלי הנגינה בעוז ובגאון.

לידי עמד אברך מבית אל, שהתחיל להסביר על הנוכחים, "שם תראה זה הרב רוזנטל שמנהיג את החבורה והנה בנו ושם נכדו" ואז עלה הרב אלבוים והכריז בקול "מדוע אם עבודת הבנייה נעשתה מאליה שילמו משכורות 7 שנים ל-150אלף פועלים? והתשובה לא תאמינו הייתה כך: "כי כשמשלמים 7 שנים ל-150אלף פועלים משוכרת חודשית בסופו של דבר העבודה נעשית מאליה".

ואז עלה הרב ברוך כהנא לניסוך היין והמים על מזבח מאולתר, בירך ברכה ללא שם ומלכות על ניסוך המים והיין והמזבח התפאר וכולם קראו שלוש פעמים: "יופי לך מזבח".

הם נשאו כפיים לברכת כהנים, ידידי הרב אריה ליפו, התלבט אם מותר או אסור להסתכל בידיהם. אבל אז הקהל ענה תשובה מעצמו השפילו מבט וניגבו דמעה.

הדהדו בתוכי דברי הנביא ישעיהו, כאילו נאמרו באותו הרגע, על אותו הרגע: "קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון".