רס"ב מ', לוחם יחידת המסתערבים של מג"ב, שהציל את חיי חברו שנפצע באורח קשה בהתפוצצות רימון מהלך פעילות מבצעית בטול כרם שיחזר את האירוע בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות".
"היו לו דימומים בכל הגוף, מרסיסים בפה, בידיים, בבטן וברגליים. ידעתי בתוך תוכי שאני חייב לעצור דחוף את הדימומים, כי אם לא אני מאבד אותו תוך חמש דקות. וידעתי שהכי דחוף להגיע לשולחן הניתוחים. זה ההבדל בין חיים לבין מוות שם בשטח הקשה תחת אש. מזל שהפינוי היה מהיר וטוב", סיפר מ'.
הוא תיאר את הרגעים שבהם אירע פיצוץ הרימון. "הגענו לפנות בוקר למעצר יעד במחנה הפליטים טול כרם, ותוך שניות מרגע שפרקנו התחילה היתקלות. הכוח שלנו הגיב בירי, וגם הירי עלינו הפך מסיבי וכלל מטענים. אבל אנחנו היינו ממוקדי מטרה על היעד, שהחל להימלט אבל שמנו עליו יד. אחרי כחצי שעה הלוחמים התחילו לקפל לכלים הממוגנים, ואז אירע פיצוץ הרימון. דרך החלון של הרכב הממוגן ראיתי את הבזק הפיצוץ ושמעתי בקשר: 'יש פצועים'".
מ' גילה שאחד הפצועים הוא הפרמדיק של היחידה. "הוא אמר לי: 'תוציא אותי הכי מהר מפה'. שמתי לו חסם עורקים כדי לעצור את הדימום בידיים וברגליים. דימום בלתי נשלט זה מצב קשה. אין שום אפשרות לעזור חוץ מעצירת הדימום ולטוס לחדר ניתוח. תוך כדי הטיפול בו נמשך הירי על הכלי שלנו. הכוח שבקרקע הגיב, ומבחינתי הכדורים היו רק רעשי רקע. אשתי עוד שלחה לי תוך כדי הודעה: 'מה קורה? בוקר טוב', ואני עניתי לה 'הכל בסדר'".