על דרכי ההתגייסות של בני המגזר החרדי לסיוע ותמיכה בלוחמים ובתושבי עוטף עזה שוחחנו עם ד"ר נחומי יפה, חוקרת המגזר החרדי מאוניברסיטת תל אביב שהקימה במוצאי השבת האחרונה חמ"ל חרדי לתיאום וארגון התרומות והסיוע של המגזר לכוחות ולתושבים.
ד"ר יפה מספרת על ההתארגנות שהובילה עם קבוצת נשים כעשר דקות אחרי צאת חג שמחת תורה. מדובר בקבוצת נשים שהובילה יחד מספר פרויקטים בעבר וכעת התארגנו על בסיס התשתית הארגונית של ד"ר יפה ובמשרדה החלו "לחשוב בגדול", כהגדרתה.
ביום ראשון, עוד טרם התברר ממדי האסון ושמות החללים, כבר היה ברור שתצטרך להיות התגייסות לטובת סיוע למשפחות החללים בארגון הלוויות, ימי השבעה, חפירת קברים, מניינים לקדיש וכיוצא באלה, וכבר החל הצוות של ד"ר יפה בשיבוץ מתנדבים למשימות הללו. מאוחר יותר נוצר קשר עם הרשויות השונות והרבנות הצבאית על מנת לתאם את הפעילות.
בנוסף, מספרת יפה, הוקם צוות שתכליתו שינוע וקנייה של מצרכים, ולא מדובר דווקא במזון. "מדובר בציוד במיליוני דולרים שהגיעו גם מתורמים בחו"ל, כולל אפודים קסדות לדרמנים ועוד". אם לא די בכך הקים הצוות של יפה מערך התארגנויות של מעין משמר העם הכולל "הכשרה מהירה של חרדים שיוכלו לעבות את השיטור העירוני".
מאחורי ההתארגנות כולה עומדת המחשבה של שילוב בנות סימנרים ובני ישיבות במערכת האזרחית, וזאת תוך הקפדה על גדרי ההלכה וההפרדה בין המינים.
ד"ר יפה מספרת על התגייסות נלהבת של אלפים רבים במגזר החרדי ליוזמה. עם הקמת קבוצות הווטסאפ שדרכן מנוהלת ההתארגנות קרסו המספרים כאשר אלפים ניסו להיכנס יחד. ומה באשר להנהגת המגזר? האם היא תומכת? "ההנהגה מברכת את ההתגייסות האזרחית, כמו קניית אוכל ואפילו ציוד לצה"ל, אבל מאוד זהירים שם במה שעלול לערער על הזהות החרדית, כך רואים בהנהגה את ההתארגנות של משמרים אזרחיים וביטחוניים על אף שהם מנוהלים בידי חרדים ומתבצעים על ידי חרדים בלבד".
את ההיסוס והזהירות בהנהגה החרדית מול התופעה רואה ד"ר יפה כמהלך טבעי של קבלת השינויים הדרמטיים שמתחוללים בתוך זמן קצר בחברה הישראלית כולה ובתוכה במגזר החרדי. "אנשים צריכים דקה להסס ולחשוב לפני שדברים קורים. יש כאן אירוע חסר תקדים. מעולם לא ראינו מראות כאלה ומעולם הצבא והאזרחים לא הותקפו כך", היא אומרת.
באשר להשלכות הימים האלה על המעורבות החרדית בחברה הישראלית בעתיד, אומרת ד"ר יפה כי ההבנה של משמעות הצורך להיכנס מתחת לאלונקה, לא כהתנדבות אלא כצורך, והבנת משמעות האזרחות חודרות גם למקומות מאוד שמרניים בחברה החרדית.
עם זאת ניתן לזהות גם בשלבים אלה את רמת השמרנות בתוך המגזר על פי אופן קבלת המעורבות והשותפות המעשית במיזמי ההתנדבות והסיוע גם לחיילים בשטח. הסיוע, היא מציינת, זוכה לגיבוי חברתי מלא גם מקרב אותם שאינם מבצעים את הדברים בעצמם, אך ההתארגנות להתחמשות ואימון זוכה לגיבוי פחות לפי שעה.
כוח האדם שחובר לד"ר יפה וצוותה מגיע דרך מספר מקורות, ובהקשר זה היא מציינת את הרשתות החברתיות והפוסטים המתפרסמים בה, רכזים שנמצאים במערכות שונות וקשורים בהכשרת ההייטק את בנות הסמינרים ובשיחת טלפון אחת יכולים לגייס צעירות למשימה ובמקביל גם חבירה לארגונים חרדיים גדולים שמשתפים פעולה עם ההתארגנות כולה.