שמחת תורה בעיר שדרות היא שיא מיוחד של שמחה וחיבור.
כל שנה בעיקר בשעות הבוקר מתפזרים מאות הבחורים בבתי הכנסת ברחבי העיר, ומי שלא ראה שמחת שדרות מנער עד זקן לא ראה שמחת גבורים מימיו.. בכל השנים גם הקשות ביותר לא פסקה מסורת זו, השנה זה לא קרה.
בלילה רקדנו בהיכל הישיבה שעות בהתלהבות, בדבקות מיוחדת.
לא צפינו מה יחכה לנו בבוקר, הישיבה נוהגת להתפלל כותיקין, ולצאת להקפות שמחות במיוחד ברחבי העיר.
ב6:30 לערך נפתחה הרעשה, אזעקות צבע אדום, נפילות ורעשים לא רגילים.
לפתע נשמע קול ירי מוכר מהימים ההם בגוש קטיף, ירי נק"ל קלצניקוב.
עשרות מחבלים ברחבי העיר, שגם הגיעו לתחנת המשטרה.
נאלצנו להסתגר בהיכל הישיבה, לשעות ארוכות, הקפות, קריאת התורה חתני תורה ובראשית, כשבמקביל, תלמידים שיצאו להלחם בתחנת המשטרה, ופראמדיקים שיצאו להגיש עזרו ונחשפו לזוועה ברחובות העיר.
מעולם לא היו לנו הקפות כאלה, שעות ארוכות עם שירה תפילה זעקה ואזעקה, הקפות תחת התקפות, יותר משבע התקפות... אנחנו בבית המדרש, ונשינו וילדנו מסוגרות בבתים.
בקריאת התורה התכוונו להוציא ידי חובה את כל בני העיר, כמו גם בהקפות, בתי הכנסת היו שוממים, לא סוכריות ולא ריקודים, לא ילדים צוהלים ולא שקיות הפתעה שנשארו במאות ללא דורש.
בני הישיבה זעקו שמע ישראל, ואנא ה', שירי נשמה ואמונה תפילה לעני וכי לא יטוש..
ראינו את עם ישראל במיטבו, במקום לרקוד זה לצד זה, לחמו בני הישיבה לצד השוטרים, וטיפלו בפצועים ובחללים, זה ריקוד מסוג אחר לגמרי, פנימי נשמתי של ערבות הדדית של דמים בדמים נגעו..
ככל שחלף הזמן נחשפנו לגודל הזעוה, ולגודל הגבורה, בין הפצועים הרב חיים סאסי מרבני הישיבה שנתקל במחבל וחסלו.
גם במוצאי החג הקפות שניות שקטות מעורבבות בפרקי תהילים, ועד השעות הקטנות עדיין קרב בתחנת המשטרה..
מלחמה של רשעי עולם להשבית את שמחת האומה בשמחת התורה.
אנו יודעים שאירועים בסדר גודל כזה עם כל הזוועה שבהם מבשרים כי משהו גדול עומד להתרחש, הקב"ה הוא בעל מלחמות, ואם ראית מלחמות גדולות אמרו חז"ל, צפה רגלי משיח.
ברור שהמציאות הולכת להשתנות, מאות הנרצחים, גדולים וקדושים, הרוגי מלכות, שדמם שותת ומבעבע בליבנו הפצוע, עוד יבשרו תחיה, בדמייך חיי.
האויב לא מכיר את עמינו, אנחנו עם עתיק, נצחי, שאירועים כאלה מלכדים אותו ומחברים אותו לעצמו, הרשעים הללו הציתו את אש האחוה שבתוכנו במרעומי הרשע שלהם.
עתה עלינו לדבר טוב, לחבק את אחינו שבצרה ובשביה, ולא ללכת שבי אחרי חולשות רוח ודכאון, הכאב הוא נורא, אין מילים לבטא ולהכיל, מתינו לפנינו, הפצועים מדממים והחטופים ומשפחותיהם באי ודאות נוראית, נרבה בתפילה, נרבה באמונה, בדיבוק חברים ובאחוה.
אנו תפילה כי הממשלה תתחזק, ותפעל מרוח העם לכבוש את רצועת עזה ולמוטט לחלוטין את שלטון הרשע, החייתי, הפראי והלא אנושי שמאיים על שלום עמינו ועל שלום האנושות, הטרור הזה צריך להמחק מעל פני כדור הארץ.
התחזקו אחים, הרע יחלוף הטוב בסוף ינצח.