חברות וחברים אהובים וכאובים. אני מאמין שתחושות של הלם, פחד, בושה, זעם וכאב מציפות את כולנו.
תחושה שתפסו אותנו לא מוכנים ולא מודעים לרוע ולאכזריות של אויבינו. הבנה שאנחנו לא יודעים ולא מבינים הכל, שהלב נשרט וכואב פיזית מרצח חברינו וחברותינו ולקיחה בשבי של אנשינו על ידי פורעים אכזריים, חסרי מוסר, שונאי אדם וחיים.
אחת הברכות שלא תמיד ברורה לי והיום ברורה לי לחלוטין היא ברכת הבדלה שנאמרת במוצאי השבת:
המבדיל בין: קודש לחול, אור לחושך, ישראל לעמים. מוזמנים כל אחת ואחד בדרכו להוסיף אור על החושך הנורא.
לחפש בעצמנו מה ניתן להשתפר, מה ניתן לתקן.
השנה לצערנו פרצה בתוכנו פנימה מחלוקת לאומית שהביאה עד כדי שנאה וקיטוב על דעות ואמונות.
בואו נקבל על עצמנו לדבר דברי שלום ואמת, לדבר מעומק הלב עם כבוד אמיתי לדעה אחרת ומבט שונה.
מי שכותב או משתף ברשתות שישתף רק חיזוק, אמון ואמונה. הם הורסים ואנחנו בונים ומחזקים!
כל אדם בוחר מהו "המנוע" ה"אנרגיה" שמפעילה אותו – בואו נפעל מתוך אכפתיות, אחריות, תקווה ועוצמה פנימית שמבדילה בין טוב לרע בין חושך לאור, ובוחרת להעצים את מה שטוב, וב"ה יש בתוך החושך הגדול הזה גם הרבה טוב!
אוהב, לוחם, ומתפלל שננצח ונכריע את אויבינו "ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".
הכותב הוא מפקד פלוגה במילואים