בנצי גופשטיין
בנצי גופשטייןצילום: Yonatan Sindel/Flash90.

"שפלותן של ישראל חילול שמו הוא" כך קובע רש"י בספר יחזקאל, זה הקו שהנחה את מו"ר הרב כהנא הי"ד. ברגע שעם ישראל מושפל גם אלוקיו מושפל, כשאפשר לרצוח לשחוט ולאנוס את בניו ובנותיו של הקב"ה אין חילול ה' גדול מזה.

השואה הייתה שיא החילול ה', יהודים הושפלו ונרצחו, היינו לעג וקלס בגוים וכולם שאלו: איה אלוקיכם?

לכן קמה מדינת ישראל, לא בזכותינו, לא בגלל שהיינו צדיקים, אלא למחוק את החילול ה' הנורא כדברי הנביא יחזקאל בפרק ל"ו הפרק שמלמד אותנו על הקמת מדינת ישראל:
לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל ... לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה'"

זאת הייתה המטרה של הקמת מדינת ישראל, להראות שה' הוא האלוקים ובניו של הקב"ה אינם הפקר. וכאן הוטלה עלינו המשימה לקדש שם שמים, לא להשפיל שוב את הכבוד של אלוקי ישראל, לא לפחד מהגוי, לא לשים לב לאלה מבית ומחוץ המרפים את ידינו, להודיע לכל העולם ארץ ישראל כולה שלנו ורק שלנו. להחזיק אותה בשתי ידים ולהכריז "כולה שלי" להוציא מהארץ את כל האויבים, לנער מהר הבית את כל הזדים ולהניף עליו את דגל ישראל בגאון.

ואנחנו פחדנו, היססנו והזדנו, נתנו לגוים להשפיל ולרמוס, הכלנו את האבנים והרציחות, ריחמנו על האכזרים והתאכזרנו על הרחמנים.

***

אכן יש הרבה מה לבכות על העבר אבל פנינו לעתיד לתקן.

לאחר שנספו שאול ובניו, ועם ישראל ספג תבוסה קשה דוד קונן ואמר: " וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" כי החיסרון שהיה אז לעם ישראל היה שלא היו מספיק כאלה שיודעים לירות בקשת. החיסרון הגדול של ימינו הוא לא חוסר הידע שלנו בהפעלת כלי נשק וגם לא חוסר בכלי נשק.

הבעיה הגדולה והיסודית שלנו היא הרוח שנעלמה מאיתנו, רוח הלחימה, ההקרבה, המסירות, ההבנה שאנחנו נמצאים בלחימה על החים שלנו. שכחנו שיש לנו אויב, החיילים שלנו נהפכו להיות חיילי או"ם, המטרה שלהם נהפכה להשכין שלום, לדאוג שיהיה שקט, להכיל, לספוג, רק שלא יהיו יהודים שיגיבו.

במקום לקום כל בוקר ולהכריז בבתי הספר "כמה טוב שאנחנו יהודים" מחנכים את הילדים שלנו לאוניברסליות, כולם שווים, כולם צודקים, חייבים להבין גם את הצד השני, אין אמת אחת, וכך אנחנו גדלים ומגדלים דור מבולבל ושבע, השואף לכיף, הנאות ומסיבות טבע. שמכיל ומבין את הצד השני, בהרצאות שלי במכינות קדם צבאיות (לא הרבה, שהרי הצבא לא מרשה להביא קיצונים) אני בא אחרי נציג שוברים שתיקה שמלמד את הנערים על הנכבה וערביי חברון המסכנים.

איבדנו את הרצון לנצח, לזהות את האויב, אסור להגיד מיהו אויב, אין לנו שאיפה לחסל את האויב. וזה הדבר שחייבים לתקן, לאויבים שלנו ימ"ש יש הבנה מי האויב, הם חיים וקיימים במטרה להשמיד את האויב והם מוכנים למסור נפש על כך. ואצלינו...

הגיע הזמן לחנך את הדור הצעיר לאהבת ישראל, לשנאת האויב, לגאווה יהודית לצדקת הדרך. וכך ובעזרת ה' נוכל למנוע את הטבח הבא.