עמנואל שילה
עמנואל שילהצילום: חיים טוויטו

נציג ציוני-דתי בקבינט המלחמה – זו לא דרישה קטנונית או אינטרסנטית. זה מרכיב חשוב להבטחת ההצלחה במערכה, מכמה היבטים.

ראשית, ממשלת החירום מורכבת מתוך רצון לבטא את אחדות העם בעת המערכה שנכפתה עלינו, ובכך לחזק את האחווה ולתרום למורל של הכוחות הלוחמים. כדי שתחושת האחדות תורגש באמת, אסור להרחיק ממוקד קבלת ההחלטות את נבחריו של פלח מאוד משמעותי מתוך לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים.

ככה לא מייצרים תחושת אחדות. כמו שבני גנץ צריך להיות בקבינט, לא משום שהוא רמטכ"ל בדימוס (גנרלים שאפשר להתייעץ איתם לא חסרים) אלא משום שהוא נבחר ציבור שמייצג ציבור רחב, כך גם 14 המנדטים שהצביעו לרשימת הציונות הדתית צריכים לקבל ייצוג.

שנית, חשוב שהגוף שמנהל את המלחמה יהיה מגוון רעיונית. שייכללו בו גם אנשים שלא היו שותפים לתפיסה המדינית-ביטחונית שהולידה את ההתנתקות, סבבי הלחימה מול עזה, האשליה שחמאס מורתע או שניתן לשחד אותו בכסף והיתרי עבודה, וההסתמכות שהייתה לרועץ על מכשול הגדר המשוכללת שהושקעו בו מיליארדים והתגלה כמשענת קנה רצוץ. אנשים שהם לא חלק מהחשיבה האחידה של הממסד הביטחוני שמעצב את האסטרטגיה שלנו עשרות שנים. כאלה שיכולים לחשוב מחוץ לקופסה.

ולבסוף, אנחנו זקוקים לנציגים בקבינט שנושאים באופן הכי חד את התפיסה המוסרית שחיי חיילינו קודמים לחיי אזרחי האויב. כאלה שלא יסתפקו בניצחון מוגבל וזמני שלא יפתור שום בעיה לטווח ארוך, אלא יחתרו למציאות שבה ישראל חוזרת לשלוט ברצועת עזה. מי שמנהל את המלחמה קובע גם את יעדיה, ואת מוסר הלחימה שלאורו תתנהל.

שילמנו מחיר נורא, וכניסה קרקעית עלולה לעלות במחיר נוסף. כדי לוודא שמחיר הדמים הזה לא יבוזבז – אסור לוותר על נציג ציוני-דתי בקבינט המלחמה.