אמיר וייטמן, יו"ר הליבראלים בליכוד, כבר חושב על היום שאחרי בתכנית סדורה שערך הוא מנתח את האפשרות להעתיק את כל תושבי רצועת עזה במרוכז ובתמיכה בינלאומית למצרים. שוחחנו אתו על הריאליות שמאחורי הרעיון ועל היתכנותו של המהלך.
"סוף מעשה במחשבה תחילה", אומר וייטמן ומזכיר את דבריו של התיאורטיקן הצבאי הגדול קלאוזוביץ' שקבע כי המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים, כלומרש על ההנהגה בישראל להציב לעצמה יעד מדיני ולראות גם במלחמה כלי לקידומו.
לדבריו הוא מבין את המקום ממנו נשמעות הקריאות להשמדת עזה, אך בפועל אין בקריאות אלה מענה רציני ארוך טווח שישנה את המציאות לטובה עבורנו. לעומת זאת בחינה של המציאות מלמדת ש"אנחנו בנסיבות חריגות שמאפשרות לנו לרוקן את רצועת עזה, לבטל את הרצועה, להעביר את התושבים למצרים ולהפוך את הרצועה לחלק מישראל".
"בשיתוף פעולה עם הכלכלן הישראלי ממוצא איטלקי מרסלו דל מונטה, בחנו את הדברים בצורה קרה. אנחנו לא נאיביים ומבינים את המורכבויות", הוא אומר וקובע בראש ובראשונה כי "ברמה הטכנית זה לא כל כך קשה לעשות", והתקדימים הרוסיים משנות התשעים ואף מהשנים האחרונות ידועים ומפורסמים.
לשם כך, הוא אומר, יש לבצע "שיטוח של כל המבנים ברצועה, כמו שהאלוף איילנד הציע". את אותו שיטוח לבצע באופן שיטתי מצפון לדרום ובכך לדחוק את התושבים דרומה עד שייווצר משבר הומניטארי ממנו לא תוכל מצרים להתעלם. בהמשך הדברים מסביר וייטמן כי חשוב שהדברים ייראו כאילו הם נכפים על המצרים מאחר ומצרים לא תוכל לשתף פעולה בגלוי עם מהלך שכזה, גם אם בסופו של חשבון הוא יהיה טוב לה, וזאת בשל דעת הקהל האיסלאמית.
לחוששים מביקורת בינלאומית אומר וייטמן כי "אנחנו חיים בעבר, אבל מה שקורה כאן כבר לא מעניין אף אחד. בעבר ישראל הייתה מוקד לכתבים זרים מכל העולם. כבר עשור זה לא נכון. מה שקורה כאן לא מעניין אף אחד".
וייטמן ודל מונטה משרטטים במסמך שהכינו קווים עיקריים לתכנית ולדבריו מוכח מהמסמך שלכל הצדדים יש אינטרס לקדם מהלך דרמטי שכזה. "מצרים קרובה מאוד לפשיטת רגל. בשבוע שעבר מודי'ז הורידה את דירוג האשראי של מצרים, שגם כך היה נמוך, לדירוג קרוב מאוד לפשיטת רגל. מצב כזה מסכן את משטר א-סיסי". מהלך העברת האוכלוסייה למצרים, אם יתבצע בליווי כלכלי גדול, יוכל לסייע גם לכלכלה המצרית ומסתבר שלא מדובר בסכומי עתק.
ולשאלתנו אם שני מיליון עזתית לא אמורים להוות צרה למשטרו של אסיסי, מזכיר וייטמן את פרופורציות האוכלוסייה במצרים. "במצרים יש מעט יותר ממאה מיליון, וברצועת עזה קצת פחות משני מיליון, פחות משני אחוז מהאוכלוסייה המצרית. כבר כעת יש שם תשעה מיליון פליטים, כלומר שהכמות לא מבהילה בממדים מצריים".
"העלות הישירה של יישוב הערבים במצרים היא כשמונה מיליארד דולר, הוצאה ראשונית. יש אחר כך עלות נוספת כדי שיוכלו לחיות אבל העלות הישירה נמוכה. אפשר לתת 20-25 אלף דולר לכל משפחה פלשתינית שתוכל להתקיים מכך כמה שנים ביוקר המחיה המצרי", אומר וייטמן ומעיר כי אין ספק ש"יהיה צורך להעביר סכומים נאותים לחשבונות אישיים של בכירים בממשל המצרי ולהעביר כסף רב לחשבונות של המדינה המצרית, אבל המשמעות היא של עוד כעשרים מיליארד דולר. כלומר שב-40-50 מיליארד דולר אפשר להשלים את העניין. בקורונה ישראל הוציאה 200 מיליארד שקל, כלומר 50 מיליארד דולר. המשמעות היא שאלו סכומים שישראל לבדה יכולה לעמוד בהם, ובוודאי אם הקהילייה הבינלאומית תצטרף".
וייטמן מציין שכוח האדם העזתי יוכל להוות חיזוק עבור הכלכלה המצרית ואף יוכל לשמש את הסעודים הבונים בתקופה זו את עיר העתיד וזקוקים גם הם לידיים עובדות. על מנת למנוע תסיסה פלשתינית במצרים "הם יפוזרו בתוך מצרים. הם יתבוללו באוכלוסיה המצרית. מדובר במוסלמים סונים, בדיוק כמו המצרים", הוא אומר ומזכיר כי תוצאות הבחירות במצרים לימדו שכשני שליש תומכים בעמדות האחים המוסלמים ברמה כזו או אחרת, כך שגם אידיאולוגית יהיה קל לעזתים להתערות בחברה המצרית.
את הפרטים הללו ועוד רבים ערכו וסידרו וייטמן ושותפו במסמך מסודר, אך אנחנו שואלים אם כחבר ליכוד הוא הציג את המסמך והתכנית למישהו ממקבלי ההחלטות, ובעיקר האם מישהו הביע התעניינות ברעיון. וייטמן מספר ששיגר את המסמך כמעט לכל חברי הכנסת של הליכוד אך יש להודות שעד כה איש מהם לא הגיב, "וגם אם היה מגיב לא הייתי מפרסם", הוא אומר. כעת, הוא סבור, יש לעורר את דעת הקהל סביב התכנית על מנת שהמנהיגות תשמע את קולו של העם הדורש את מחיקתה של עזה ומציאת פתרון ארוך טווח.
בשולי הדברים מעיר וייטמן ומציין כי מדובר גם באינטרס סעודי ואמריקאי. "ערב הסעודית היא האויב הגדול של איראן, ויש לה עניין גדול מאוד להיות ביחסים טובים עם ישראל, והסיפור של עזה מפריע בגלל הסולידריות הערבית. קבורת סוגיית עזה פעם אחת ולתמיד, תגרום אמנם לתסיסה בטווח הקצר, אבל תגביר את היציבות במזרח התיכון גם ביחס לשכונה כולה ולא רק מול הפלשתינים". השקט האזורי יסייע לסעודים לקדם את יחסיהם עם ישראל כחזית אחת מול האיראנים.
עוד הוא מעיר כי יכולה הייתה לבוא לכאורה התנגדות מהפן ההומניטארי "אבל אחרי מה שעברנו הטענות הללו יורדות. אני שומע קולות מהעולם שתומכים בנו ומקווים לניצחון שלנו. העולם הבין בבת אחת שיש לנו עסק עם נאצים שהמטרה שלהם היא השמדה פיזית של כל היהודים בארץ ישראל, וזה לא משהו שנוכל לחיות איתו".
"אנחנו בהזדמנות היסטורית. רק במלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות לרוקן את הרצועה, אבל בגלל שלומיאליות של האוחזים בהגה השלטון זה לא נעשה. אלה מהלכים שניתן לעשות רק בעיתות משבר ולא בעיתות שגרה. אם לא נעשה את זה בשבועות הקרובים נאבד את ההזדמנות ולא נוכל לעשות את זה. התוצאה תהיה שנסבול מהפשיסטים הנאצים צמאי הדם האלה לעשורים קדימה".