יפעת בן שושן, תושבת נתיב העשרה ששרדה את מתקפת הטרור של חמאס, שוחחה עם ערוץ 7 ממעלה החמישה לשם פונתה עם משפחתה.
להיא סיפרה כי מתקפת חמאס הפתיעה את מערכת הביטחון - אבל התושבים באזור ידעו שארגון הטרור עסוק בתכנון רציחת יהודים.
"אנחנו ראינו וידענו שזה עלול לקרות. הכל היה מולנו. בארבע או חמש השנים האחרונות ראינו כאן אימונים, תמרוני ענק כולל ירי חי, שיגור רקטות לים. בשבוע שעבר היה תימרון עצום בשעה שמונה וחצי בבוקר ועל כל זה אנחנו מקבלים הודעות הרגעה שמדובר ב'פיצוצים שנובעים מאימון חמאס'. עם זה היינו צריכים לחיות".
לדבריה אנשי העוטף הרגישו שהאימונים נועדו להכשרת מתקפה על יישובים ספציפיים. "כשהם עושים את האימונים שלהם אנחנו מאזינים. הרבה פעמים הם מתאמנים באופן ספציפי על נתיב העשרה. מתרגלים ירי לתוך בתים. אני מניחה שיש להם מפות ושרטוטים שעזרו להם להגיע בשבת בבוקר ולדעת בדיוק לאן ללכת. הם לא היו צריכים לחפש - הם התאמנו על היישובים וידעו הכל".
"הקונספציה השגויה של 'אנחנו ניתן לחמאס כלכלה בעזה והם יתנו לנו שקט' קרסה. מכניסים פועלים מעזה - רובם הולכים לעבוד - חלקם נכנסים במסווה ובאים ומצלמים והם שתולים של חמאס בלי שאף אחד אצלנו עולה על הדבר הזה. הם היו פשוט בינינו. לנו אין מושג מה חמאס מכריח את האנשים שיוצאים לעבוד בישראל לעשות. אף אחד לא בודק את זה. לפעמים מערכת הביטחון עולה על שיחה כזו או אחרת ושולל אישור. אבל יש מי שבמסווה נכנסים ליישובים ומצלמים וזה משמש נגדנו. לא יכול להיות שהם ידעו בדיוק לאן לנחות, לאיזה בתים להיכנס, איפה יש בתי עץ והיכן בתי אבן. הם קיבלו מידע לאילו בתים להיכנס, היכן יש נושאי נשק שלבתים שלהם לא נכנסו", היא מוסיפה.
לבן שושן חשוב שהמחדלים שהובילו לטבח של חמאס ייחקרו לעומק ושגם קול התושבים יישמע. "אני מצפה מהמדינה שתיקח אחריות על המחדל המאוד גדול ושתחקור אותו. אני מצפה מהמדינה לחקור את המחדל, לתת לנו תושבי העוטף לדבר על איך אנחנו רואים את המחדל ושהדיון לא יתקיים רק בין הדרג המדיני לצבאי. אנחנו רוצים להיות שותפים לדיון, לזעוק את זעקתנו ואת זעקת אלה שנטבחו בשבת בבוקר ולא יכולים לדבר".
היא מודה שאין לה מושג מה הצעד הבא שלה. "אנחנו עכשיו מכלכלים את צעדינו. איך חוזרים הביתה בשלום - איך אני נכנסת הביתה. אני את הילדים שלי, אפילו שהם בני נוער גדולים, הם לא יסעו או ילכו לחברים לבד. זה יהיה מבית לבית וחיילים ילוו אותם".
"הראיון הזה הוא חלק מהבריחה שלי מכל מה שאני לא רוצה להתמודד איתו", מוסיפה בן שושן. "אני נזכרת בשניה הראשונה שהודיעו לנו שיש מחבלים ואזל לי הדם מהגוף. אני נזכרת בישיבה בממ"ד של 11 שעות כשהילד שלי בן ה-16 אומר שהוא נשבר ואני מחזיקה לו את הידיים ומתרגלת איתו נשימות. אומרת לו בוא נגיד יחד 'אנחנו חזקים' כדי שיבין שלמלים יש משמעות וכוח. ואני במקביל מתה מפחד, מפורקת מפחד, אבל לא יכולה לשדר לבן שלי פחד אלא שליטה בסיטואציה. מישהו חייב להראות מנהיגות".
"מה שעזר לי באופן אישי היה הרבה מאוד תפילות. היה הרבה זמן לדבר בממ"ד וסיפרתי לילדים שלי למה לוקח לי הרבה זמן להדליק נרות שבת ושאני מדליקה לא רק עבור המשפחה אלא גם עבור הסבים והסבתות שהיו צדיקים גדולים וכדי שזכותם תגן עלינו. גם בממ"ד התפללתי שזכותם תגן עלינו ושיפסחו על הממ"ד שלנו", היא מסכמת.