עם הפלאות, עם ישראל

אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים, הרוגים פצועים, נעדרים, שבויים, הם העניינים הגרועים ביותר שאנו יכולים לעלות בדעתינו, בגורלו של האדם הפרטי ובגורלו של עם.

במהלך ההסטוריה של עמינו, עברנו דברים קשים, הלידה במצרים מתוך שעבוד ועינוי, ההתנחלות בארץ, המאבק כבר באותם ימים של הבית הראשון על קיומינו, הגלות ממנו החזרה, ושוב מאבקים חצוניים ופנימיים,
וגלות ארוכה של 2000 שנה, ולאחר מכן תחיה מופלאה, וחזרה לארצינו מתוך חשכת השואה והפוגרומים, לבניין מדינתינו, זהו גורלו של עמינו, עם הפלאות, עם ישראל.

המבט על המלחמה שאנו בעיצומה מוכרח להיות מתוך ראיית הגודל של עמינו בכלל ודורתינו בפרט, מתוך הבנת משמעות החיים האמיתית, כפי שרבונו של העולם, מסובב הסיבות מכוון אותנו.

לא עם ככל העמים אנחנו, כך מורה העבר המופלא שלנו לכל אדם ישר בנפשו ובשכלו המתבונן בה.

כך גם המתבונן בהווה בהתגייסות היוצאת דופן בנדבת הלב של הלוחמים והעורף כאחד, למרות המחלוקות הלא פשוטות שהתגלעו בשנה האחרונה, זו תופעה שאין לה אח ורע בין עמי תבל.

מסקנה זו כבר חקוקה בקביעה האלוקית וכלשון תורתינו הקדושה: דברים פרק ז פסוק ז (פרשת ואתחנן) - ח (פרשת ואתחנן) (ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְקֹוָ֛ק בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים: (ח) כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְקֹוָ֜ק אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם

המחשבה שאנו יכולים לחיות חיים רגילים ככל העמים, עם מטרות של מצליחנות הנוגעת לחומריות בלבד, כסף בילוי ותרבות של הבל היא בעוכרינו, ולכן כל הזמן אנחנו נאבקים על קיומינו. כמו כל יצור שחי בנגוד לטבעו שבודאי הוא יסבול בשל כך.

ככל שנבין זאת ונכוון את חיינו בהתאם למטרה העליונה האמיתית והנצחית שלהם, נוכל להווכח באמת עמוקה זו של חיינו, וכהבטחת התורה: (ג) אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:
(ו) וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם:
(ז) וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב:
(ח) וְרָדְפוּ֙ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֥ם לֶחָֽרֶב:

אין לנו ספק שבעזרת ה' צור ישראל וגואלו, נצח ישראל החפץ בחיים, יתגבר על כל שוללי החיים הסובבים אותנו, לעולם אור האמת ואפילו מקצתו מנצח הרבה מחושך השקר.

מתוך מחשבות אלו והרצונות הנובעים מהם ננצח את אויבינו, אנו בטוחים בחיילינו שעוז נצח ישראל מפעם בליבם, ובעז"ה יקויים בנו כלשון דוד מלכינו המלא באמונת ה' וישראל: אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁ֗וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם.

נשמע בשורות טובות, נחמות וישועות גדולות, בעזרת ה'

הכותב הוא רב העיר שדרות