אף אם אנחנו לא נמצאים בקוו החזית כחיילי הצבא, לכולנו יש תפקיד חשוב של תמיכה בעם שלנו.
התורה מציינת לנו לקחים חשובים על אחריותם של אנשים שאינם בחזית דווקא בזמן כזה. בפרשת במדבר, פרק ל"א, פסוק ד', כאשר משה קרא לגיוס צבא בכדי להילחם במדיין, הוא הורה שאלף איש מכל שבט יישלחו לצבא, ואלף איש נוסף יישארו להתפלל על הצלחתם. מכך אנו למדים שגם אלה שאינם חיילים יכולים וחייבים לתת תרומה יקרה למאמץ המלחמתי על ידי תמיכה באנשים שנמצאים בקרב.
בפרשת השבוע, לאחר האירוע הטראגי בו קין הורג את הבל, שואל אלוקים את קין: "אי הבל אחיך?" (בראשית ד' ט'). רבי מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, מסביר שהתשובה של קין, "השמר אחי אנכי?" (בראשית ד' ט'), משקפת את התנועה האינדיבידואליסטית, המראה את האדם כנפרד ועצמאי מאחרים.
השאלה שנשאלה לקין, "אי הבל אחיך?" מציינת את האחריות שלנו לעשות את הנכון כאחים, לשמור זה על זה, ולסייע זה לזה. זהו עקרון מוסרי שמחייב את האדם להיות ער לצרכי האחר, ולכן אלוקים סימן את קין באות "ו" (ו) אות של קשר כדי ללמדו, וללמד אותנו שאנחנו כולנו מחוברים זה בזה, ולהדגיש את אחריותנו זה לזה.
יש לנו כולנו תפקיד בתמיכה בעם שלנו, במיוחד בזמני מלחמה. כפי שהחייל בחזית נותן את כל כולו, כך גם אנחנו צריכים להיות מחויבים כל כולנו במשימותינו, בתורה, עבודה, וגמילות חסדים. כשאנו חיים זה עבור זה, אנו מביאים ברכה לעצמנו.
התורה מתחילה באות בית, ולא באות אלף, האות הראשונה של הא"ב. המדרש מציין שזאת משום שא' מייצגת את המילה ארורה. הרעיון הוא שאם כולנו רואים את עצמנו כאנשים אלף (א), זו קללה. הלקח הראשון של התורה הוא שאנחנו צריכים לחיות זה עבור זה ב' בשיתוף.
פרשנות זו רלוונטית במיוחד היום, כאשר מדינת ישראל מעורבת בסכסוך עם אלה שמחפשים להשמיד להרוג ולאבד את עם ישראל. התורה מציינת לנו שאנחנו מחוברים זה בזה ונושאים באחריות משותפת זו לזו. עלינו לזכור תמיד את דברי חכמינו, כפי שנאמר בשיר השירים רבה, (פרשה א, סימן ל"ט), הקב"ה אינו חפץ במדברים השליליים על ישראל. הדברים האלו מעידים על חשיבות האחדות והתמיכה המשותפת בתוך הקהילה היהודית, במיוחד כאשר אנחנו נתקלים ביריבים חזקים מחוץ.
כמו שלמדנו מדברי רבי אבא בר כהנא (ירושלמי פאה פרק א'), "אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד כּוּלָּן צַדִּיקִים הָיוּ וְעַל יְדֵי שֶׁהָיָה לָהֶן דֵילָטוֹרִין (מלשינים -דברו לשון הרע אחד על השני ) הָיוּ יוֹצְאִין בַּמִּלְחָמָה וְהָיוּ נוֹפְלִין... אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ וְעַל יִדֵּי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דֵּילָטוֹרִיָּא (לא דברו אחד נגד השני) הָיוּ יוֹרְדִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין." הניצחון בא כיון שהיתה אחדות בעם. זהו הכוח לניצחון במלחמה .
נשמר נפשנו מלחפש טעויות בתוכנו. במקום זאת, נתמקד בטוב בשני, נעשה טוב דרך תורה, עבודה, וגמילות חסדים, ונדגיש תמיד את הטוב. נעביר את הלמידה הזו הלאה, נשתדל לקרב לאחדות, לתמיכה משותפת, ולחשיבה חיובית, ובעשייה כזו, נוכל להתמודד בצורה אפקטיבית עם האתגרים שאנחנו נתקלים בהם, יחד אנחנו חזקים יותר ובעזרת ה' נעשה ונצליח.