מיכל אושמן, ישראלית תושבת לונדון, יצאה במיזם הסברתי עצמאי להעלאת המודעות לחטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה. שוחחנו איתה על ההחלטה, על דרכי ההסברה ועל התגובות ברחוב הלונדוני.
כשהיא מתייחסת לרגעי ההחלטה לצאת במיזם ההסברה, מזכירה אושמן כי בעוד בישראל התבררה תמונת המצב הקשה כבר במהלך השבת, בלונדון ובמרכזים יהודיים ברחבי העולם המציאות הייתה אחרת לחלוטין. יום טוב שני של גלויות הותיר את היהודים שומרי המצוות מנותקים ממקורות ידע תקשורתיים, וכך "היינו במציאות הזויה שבה אנחנו הולכים ברחובות, יודעים על ההתרחשות ואנשים צועדים לבית הכנסת, צוחקים ולבושים יפה, והם לא יודעים את מה שאנחנו התחלנו לגלות".
מיד בצאת החג התחוור לאושמן וליאיר בעלה שאין בבריטניה דיווחים וסיפוריהם של החטופים המוחזקים בידי חמאס אינם מסופרים. "הרגשנו תסכול אדיר בנושא החטופים", היא אומרת ומציינת כי "כבר שנים אנחנו מתמודדים עם תקשורת מאתגרת, אבל הפעם ישבנו ואמרנו מה עושים".
"אנחנו לא מומחים לנושא הדיברור ולא עוסקים בתחום, אבל הבנו שזה הזמן לנצל את כל הקשרים שלנו בתקשורת ובעסקים כדי להביא את הסיפורים של משפחות החטופים לתקשורת הבריטית, הגרמנית, הצרפתית ומנסים גם בספרדית", אומרת אושמן.
בצעדיו הראשונים של החמ"ל התקשורתי שהקימו התברר כי "הבריטים רוצים לראיין בריטים, משפחות בריטיות שנפגעו או ישראלים שיש להם משפחות בריטיות, וכך גם הגרמנים רוצים לראיין גרמנים והצרפתים צרפתים. יצרנו קשר עם החמ"לים הישראלים וביקשנו בעדינות ובאסרטיביות קשר עם משפחות שיש להן קשר בריטי, צרפתי או גרמני. יצרנו קשר איתן וביקשנו אם מישהו מוכן להתראיין, והיו כבר עשרות ראיונות".
אושמן מציינת כי התכתבויות עם בכירי מערכות התקשורת הבריטיות לא הייתה מעולם בתכנון עבורה, אך כעת היא נמצאת בעיצומה של המלאכה הזו כמו גם הכנתן של משפחות החטופים לראיונות בכלי התקשורת המרכזיים בבריטניה.
במקביל מקדם בעלה של מיכל, יאיר, את קמפיין השלטים הנתלים בבירות אירופה. יחד עם מספר חברים בעלי ניסיון קריאטיבי הם מפיצים את סיפורם של החטופים מתך הבנה ש"צריך להגיע למצב שבו כל העולם מכיר רואה ומזדהה עם משפחות החטופים".
לאחר ששלטים שכאלה נתלו במנהטן שבארה"ב שאלה את מיכל אחותה מה קורה באירופה ו"בתוך חצי שעה הקבצים הגיעו לאירופה ותורגמו לכל השפות באירופה, והבירות שטופות בשלטים עם תמונות החטופים והגילאים שלהם".
תליית השלטים, היא מספרת, מצריכה היערכות מיוחדת שכן יש מי שדואג לעבור אחרי התולים ומסיר את השלטים, אלו תומכי הפלשתינים הרבים שברחובות אירופה. במענה בוחרים מובילי הקמפיין של אושמן שלא להתעמת פיזית או מילולית אלא פשוט לעבור שוב עם רכב מיוחד כעבור רבע שעה ולתלות שוב באותם מקומות את אותם שלטים.
הצוות מקפיד לתלות שלטים בהתאם לחוק, ולדבריה של מיכל "יותר קשה להשיג אישורים באנגליה כי יש חשש מוונדליזם. בעלי השלטים הדיגיטאליים חוששים". עם זאת "כל מי שיצא מההופעה של מדונה ראה את החטופים".
על היעד שהיא רואה לקמפיין כולו אומרת אושמן כי היא אינה זקוקה לדמעות של החברה האירופית, אך לאחר ששוב ושוב מצאו את עצמם יהודים חשופים במקומות עבודה, חשוב להם שהפעם כאשר הרוחות יתלהטו, והן צפויות להתלהט, יהיה גיבוי וגב לסיפור היהודי מול מחבלי החמאס. תקוותה היא שכמו ההתגייסות הבינלאומית למען השחורים והאוקראינים, כל אחד בתקופת מצוקתו, יהיה כך גם כלפי הישראלים הנתונים בעיצומה של מלחמה.
