משפט אחד שאמר דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן שעות לפני נחיתתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל לביקור תמיכה יוצא דופן, במהלך המלחמה נגד חמאס, צד את אוזנם של רבים במערכת המדינית וייתכן שגם של אזרחים מן השורה שקראו את הציטוט. הדובר, ג'ון קירבי, אמר לכתבים שהתלוו לטיסת ביידן כי הוא יעלה בפני ההנהגה הישראלית "שאלות קשות" בנוגע לתוכניות המלחמה והאסטרטגיה להמשך. "הוא ישאל כמה שאלות קשות. הוא ישאל אותם כידיד, כידיד אמת של ישראל", הדגיש קירבי.
ההתייצבות האמריקנית לצד ישראל מרגע הטבח המזעזע והבלתי נתפס שביצע חמאס ועד עצם היום הזה היא מוחלטת. המחויבות מורגשת, הרכבת האווירית של אמצעי הלחימה נמשכת, וביידן אף התייצב במהלך ביקורו מול העולם כולו והצהיר שישראל לא פגעה בבית החולים בעזה, אלא שיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי הוא שגרם לאירוע שהיה עלול להפחית גיבוי בין־לאומי. הוא אף הדגיש שיש לכך הוכחות שכבר הוצגו על ידי ישראל. ביידן גם התקשר למנהיגים רבים ושוחח עימם כדי לוודא שיש יישור קו לטובת ישראל - באופן דומה שנעשה לטובת אוקראינה במלחמה שהכריזה עליה רוסיה.
למנוע מלחמה אזורית
אלא שלהתייצבות הבלתי מתפשרת יש גם מחיר. לפני ביידן ביקר בישראל מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, ושרים החברים בקבינט המורחב מתחו ביקורת על שהשתתף בקבינט המצומצם והיה מעורב בהחלטות להקלות הומניטריות בעזה - הגם שלא הוכרזו כאלה עד לשעת סגירת הכתבה - לפחות לא באופן רשמי. חלק מהשרים הופתעו לגלות כי בלינקן נשאר בקריה בתל אביב וחיכה שהקבינט המורחב יאשר את דרישותיו להקלות ברצועת עזה. לטענת כמה שרים, הדיון בקבינט התארך כדי להגיע לנוסח מדויק שיהיה מקובל על בלינקן ומתואם איתו.
פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארצות הברית וישראל באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מעריך שיתרונות התמיכה האמריקנית עולים על חסרונותיה. "אנחנו רואים ברית הגנה בפעולה. אני זוכר שלקראת אחת ממערכות הבחירות נתניהו דיבר על הסכם הגנה רשמי עם ארצות הברית שלא התממש, אבל מאז התקפת הטרור הנפשעת של חמאס והג'יהאד האסלאמי ארצות הברית פועלת מול ישראל כאילו קיימת ברית הגנה כזו".
מה מטרת הממשל האמריקני בגיבוי הבלתי מתפשר לישראל?
"המטרה העיקרית של הממשל האמריקני היא למנוע ממלחמה אזורית לפרוץ. המטרה היא להרתיע את חיזבאללה ואיראן מפני פתיחת חזיתות נוספות בצפון - מלבנון, סוריה, עיראק ואפילו מאיראן עצמה. לשם כך קידמו האמריקנים לאזור חופי לבנון נושאת מטוסים, ואחת נוספת נמצאת בדרכה למפרץ הפרסי. היה גם שיח על הכנת כוח של אלפיים נחתים להתערבות מהירה. זאת אומרת, אלו באמת מהלכים צבאיים שביידן עשה, חוץ מהאזהרה שלו לכל גורם אחר שלא להתערב, והמשמעות של התערבות תהיה עימות עם ארצות הברית", מסביר גלבוע. "המטרה האסטרטגית השנייה היא להשמיד את חמאס והג'יהאד שהוגדרו על ידי ביידן כגרועים יותר מדאעש ומסכנים את הביטחון הלאומי של ארצות הברית והעולם. הוא לא רואה במלחמה בעזה רק עניין מקומי אלא עניין בעל השלכות אזוריות וגלובליות רחבות. הוא רואה את חמאס והג'יהאד כחלק מציר הרשע החדש שכולל גם את איראן, רוסיה וסין".
ובכל זאת יש גם רצון להשפיע, במיוחד בנושא ההומניטרי.
"אכן, יש מטרות טקטיות שמתייחסות לנושא ההומניטרי. יש לחץ אמריקני על ישראל להימנע מפגיעה באזרחים. זה דבר שאף אחד לא באמת יודע לעשות, כשהמטרה של חמאס היא בדיוק שייפגעו כמה שיותר פלשתינים. אפשר להזכיר לארצות הברית שאם חמאס גרוע מדאעש, גם האמצעים שננקטו נגדו צריכים להיות דומים. לא שמענו שמישהו התלונן יותר מדי על פגיעה באזרחים או על שימוש בלתי מידתי בכוח במלחמה באפגניסטן או בעיראק", הוא מציין. "האמריקנים גם מדברים על סיוע הומניטרי שיצליח לעבור את חמאס, וזו גישה נאיבית מאוד בעיניי. אחרי כל מה שקרה והמתקפה הרצחנית, לחשוב שיהיה פה איזה שיתוף פעולה עם חמאס בנושא ההומניטרי זו נאיביות. הצד ההומניטרי קשור למטרה טקטית נוספת אחרת - אפשרות מעבר לאזרחים אמריקנים פלשתינים שגרים בעזה ורוצים לעזוב את המקום, ומצרים לא נתנו להם. הם גם מעוניינים לחלץ את בני הערובה שהם אזרחים אמריקניים. יש חשבון גדול בין ארצות הברית לחמאס לאחר שבמתקפה נהרגו ארבעים אזרחים אמריקניים".
מה ישראל צריכה להשיב לאמריקנים בעניין הזה? אולי המחוות ההומניטריות האלה יפגמו בפעילות למיטוט שלטון חמאס?
"לדרישה ההומניטרית צריכה להיות תשובה, שאין ארוחות חינם. שכל מחווה הומניטרית תיענה במהלך דומה מצד ארגוני הטרור - לדוגמה ביקורים של הצלב האדום אצל כל החטופים שבידיהם. נראה אם חמאס יסכים לדבר כזה".
הנשיא ביידן ישב השבוע בקבינט. המעורבות הזאת לא עלולה לכבול לישראל את הידיים ולקצר את הלחימה?
"מטרת המלחמה מוסכמת על ארצות הברית וישראל - חיסול חמאס והגי'האד. אם הם יעצרו אותנו לפני שהמטרה תושג, הם יחבלו באינטרסים שלהם עצמם. הם כן מטילים מגבלות בעניין הסיוע ההומניטרי ומידתיות השימוש בכוח, אבל האמריקנים מבינים שאם חמאס נשאר בעזה, זה הישג גדול לציר איראן, רוסיה וסין, ואין להם שום עניין שזה יקרה".
בה בעת ארצות הברית ממשיכה לשלוח לישראל ציוד חירום ולמלא את המחסנים. עד עכשיו נחתו בישראל 26 מטוסים, וזו רכבת אווירית גדולה וכבדת משקל הרבה יותר מאי פעם - כולל במלחמת יום הכיפורים. החימוש המדויק והציוד שהועבר נועדו בעיקר למלחמה נרחבת בזירות רבות, וישראל אינה זקוקה לו בטווח המיידי. כל זאת כמובן לצד קידום כוחות אמריקניים לאזור כצעד מאיים על כל מי ש'יתעסק' עם ישראל.
בינתיים קודמו לאזור שתי נושאות מטוסים, וכפי שאמרת גם כוחות מיוחדים מאומנים לכל התפתחות. יש סיכוי שנראה חיילים או מטוסים אמריקניים נלחמים למען ישראל?
"אני לא רואה חייל אמריקני נלחם כאן. אבל אם חיזבאללה ואיראן יפעילו כוחות צבאיים נרחבים בצפון, האמריקנים, כדי לשמור על האמינות שלהם, יפעילו כוח צבאי נגד הגורמים האלה. תהיה חלוקת עבודה בין ישראל לארצות הברית, ובעבר נעשו תמרונים משותפים בדיוק למטרה כזו, ואני מניח שגם לשם כך נמצאות כאן נושאות המטוסים. האם חיילים יפעלו על הקרקע? נראה שלא, אבל הם יכולים ליירט טילים ורקטות ולהגיב למקורות הירי", הוא אומר. "ביידן גם זוכר שב־2013 ברק אובמה הציב קו אדום לאסד שלא ישתמש בנשק כימי. אסד השתמש בנשק הזה, ואובמה בסוף לא עשה דבר ושילם על כך מחיר בין־לאומי שביידן לא רוצה לשלם, ואם יידרש להתערב הוא יעשה זאת כדי לשמור על האמינות".
ישראל וארצות הברית בעלות אינטרסים שונים
דוד וורמסר, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, שכיהן בעבר בתפקיד יועץ בכיר לסגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני וליועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ ג'ון בולטון, אומר שלדעתו ההשתתפות החריגה של ההנהגה האמריקנית בישיבות הקבינט אינה נכונה ואף מדאיגה. "כשבלינקן יושב עם הקבינט וביידן יושב בדיון הקבינט, זה בעייתי מאוד. האינטרסים של ארצות הברית וישראל שונים, ומסוכן מאוד לערב את האמריקנים במעגל ההחלטות של ממשלת ישראל. הקבינט - ובמיוחד קבינט המלחמה - צריך לקבל החלטות שעוסקות בדבר אחד ויחיד - האינטרס הלאומי הישראלי. הוא החשוב ביותר, גם אם יש התנגשות מול אינטרס אמריקני", אומר וורמסר ומדגיש כי "אם מישהו מבחוץ מתערב במעגל ההחלטות של ישראל - זו בעיה, וזה מצב מסוכן שמאותת שישראל היא מדינה בת חסות של ארצות הברית שלא יכולה לעמוד לבד על רגליה".
ובכל זאת ביידן לא רק ישב עם הקבינט אלא אפילו מסר הצהרה בתחילתו.
"הוא יכול להעיר הערות, אבל אסור שהנשיא האמריקני יהיה מעורב בקביעת אסטרטגיה מלחמתית ויכניס את הדאגה לפלשתינים בעזה וביהודה ושומרון כחלק ממערך השיקולים בקבלת ההחלטות. ההשתתפות הזאת בקבינט מעידה שארצות הברית רוצה להשפיע על מהלכים אסטרטגיים של ישראל, שאולי מנוגדים לאלה שלה, וזו בעיה. זה מגביל את היכולת של ישראל להצליח ולהשיג ניצחון אל מול תבוסה של האויב. ישראל לא צריכה לוותר כאן ולסיים את המערכה רק אחרי שעיקרה את חמאס".
דיברת על הרצון של ארצות הברית להשפיע ברמה האסטרטגית. איפה זה בא לידי ביטוי במערכה הנוכחית?
"מה שקורה בין ארצות הברית לישראל, במיוחד ברמה האסטרטגית, הוא לא רק עניין של חמאס והג'יהאד, אלא יוצא מנקודת הנחה שמדובר במתקפה איראנית על ישראל, כדי להראות את חולשתה ולאותת לערב הסעודית על החולשה הזאת. לכן ישראל חייבת להגיב באופן גאו־אסטרטגי גם מעבר לעזה. כרגע ישראל נמצאת בצד של החרדה והחולשה, והמשוואה צריכה להשתנות - שאיראן תהיה במקום הזה".
נראה שארצות הברית עדיין לא אמרה נואש מלייצר הסכמות עם האיראנים - הבטחת בחירות של הנשיא ביידן.
"ארצות הברית עוד לא החליפה את הדיסקט בראש מנהיגיה בנוגע לאיראן. הם כבר הבינו את הבעיה של חמאס, אבל לא משליכים את זה על הפלשתינים ועל איראן. זאת אומרת שהאינטרסים של ישראל וארצות הברית כרגע הם שני קווים מקבילים שאינם מגיעים להשקה. הממשל רואה את המצב במזרח התיכון כמסוכן וחושב שדווקא בעזרת הסכם רחב עם איראן המצב ישתפר והרוחות יירגעו באזור. אני רואה שבשבועות הקרובים הקו הזה עלול להיות מסוכן מאוד ישראל".
התמיכה האמריקנית התבטאה גם בשליחת נושאות מטוסים ורמיזות שאם יהיה צורך ותיפתח מערכה רחבה, ארצות הברית עלולה להתערב צבאית. זה לא מחליש את ישראל תדמיתית בזמן הזה?
"בארצות הברית, חלק ניכר מהאזרחים מעריכים מאוד את ישראל, דווקא משום שהיא עומדת על רגליה ונלחמת ולא מבקשת טובות מאחרים - משהו שמאפיין מאוד את סט הערכים התרבותיים באמריקה. אם פתאום ארצות הברית מתערבת באופן צבאי כדי לעזור לישראל, מצד אחד זה מעודד מאוד שיש לך גב, אבל מצד שני זה עלול לפגוע קשות בתדמית הישראלית בקרב האמריקנים בטווח הארוך ועלול לפגוע בישראל. חשוב מאוד שישראל תתעקש להביא לניצחון 'כחול לבן', מבלי להזדקק לחיילים אמריקניים או למטוסי צבא ארצות הברית", הוא אומר.
"אין ספק שישראל ספגה מכה שכביכול מציבה אותה בעמדת חולשה - לא רק בעיני אויביה, אלא גם בעיני ידידיה. אם ישראל תזמן תמיכה צבאית, זה יגביר את התחושה שהיא לא מסוגלת להגן על עצמה ותלויה באמריקנים. זה מסוכן מאוד. כרגע צריך להראות לאזור שאנחנו יודעים להגן על עצמנו בלי שום עזרה מבחוץ. הסיוע הצבאי הוא לגיטימי, כי הוא מעיד על עוצמת הגיבוי שהאמריקנים נותנים לישראל ומדגיש שהיא לא לבד ושהמערב מאחוריה. הוא גם מאפשר לישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה. אגב, נושאת המטוסים לא שם רק כדי להעביר מסר מאיים, אלא גם כדי לאפשר מצב של חילוץ אזרחים אמריקניים אם המלחמה מתגברת ונפתחת בחזיתות נוספות".
בינתיים האמריקנים ממשיכים לאותת על תמיכה בלתי מסויגת. מזכיר המדינה בלינקן ביקר בישראל פעמיים מאז תחילת המערכה, הנשיא ביידן ביקר גם כן, וכך גם שר ההגנה לויד אוסטין. משלחות של סנאטורים וחברי קונגרס דמוקרטיים ורפובליקניים ביקרו בישראל וחוו על בשרם אזעקות וריצה למקלטים, וחזרו לארצות הברית כדי לספר ולהדהד בתקשורת את מה שחוו - כולל משיחות עם ניצולים ממתקפת חמאס ומביקורים ביישובים שנפגעו קשות במתקפה. במקביל נמשכים האיתותים לאויבי ישראל. יושב ראש ועדת החוץ של הקונגרס האמריקני, מייקל מקאול, הצהיר השבוע שהוא פועל לקידום חקיקה שתאפשר שימוש בכוח אמריקני צבאי "במידת הצורך", אם המלחמה בישראל תהפוך לרב־זירתית. ישראל כלל אינה מעוניינת בסיטואציה הזאת, שתציג אותה כחלשה, ותעדיף להתמודד בעצמה צבאית, תוך שימוש באמצעים שהועברו למחסניה במסגרת הסיוע האמריקני. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה גם אחרי ביקורו של הנשיא ביידן וקבלת התמיכה האמריקנית הנרחבת היא אם יש לגיבוי הזה שעון חול שהולך ואוזל, ובעיקר אם לא יהיה ניסיון אמריקני לעצור בעד ישראל מלהרחיב את תקיפותיה ואף להיכנס באופן קרקעי ולפעול בעזה בצורה שתיעקר לגמרי את האפשרות שחמאס ירים את ראשו, לפחות בטווח של שנים רבות קדימה.
***