'אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו... וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת'.
שם ועבר נינו, הקימו בית מדרש בבאר שבע ובו למדו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב . בבית מדרש זה, שמקימיו הכירו בבורא עולם עוד לפני אברהם אבינו, למד יעקב אבינו במשך ארבע עשרה שנה.
שם הוא מלכי-צדק מלך שלם שעליו נאמר: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן' . את שם ואת אחיו אחיו יפת ברך נח בברכה: יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם'. וכששם היה בן מאה ואביו נח בן חמש מאות שנה, בא המבול יען כי 'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס'.
בסוף פרשת בראשית ובתחילת נח פוגשים אנו באותו חמס, אשר בו נתמלאה הארץ והוא שהשחית את הארץ לפני האלוקים. מהו יסוד כוחו של משחית זה? לפי רש"י החמס דאז, הגם שהשחית את הארץ, לא היה אלא גזל, ולא עוד אלא שעל פי המדרש הגזל הצטמצם בנוהג לגזול פחות משווה פרוטה, כדי שלא יוכלו להתדיין עליו בפני האלוקים, בפני הדיינים.
לפי רש"י, המושג חמס הינו, אפוא, מחמאה גדולה ביחס לבני הבליעל, חמאס דעאש דהיום. ואם בורא עולם עשה כביכול 'חישוב מסלול מחדש' לעולם, בהביאו את מימי המבול בגלל אותו חמס כפירוש רש"י, היינו עוון גזל, על אחת כמה וכמה שיש להביא 'מבול' של ממש על חמס-דאעש בכל רחבי גוש קטיף, עד שימח כל היקום אשר בשם חמס וגרורותיו יקרא.
חמס שכוח רוצחיו ואכזריותו ברציחת תינוקות לעיני הוריהם והורים לעיני ילדיהם, חיילים בשעת שינתם, או נערים במשתה נגינתם. וכדברי הנביא ישעיהו, ...מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי אָוֶן וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם: רגְלֵיהֶם לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם :דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם :עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה. נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ:נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים:.. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל...
רבי אברהם אבן-עזרא, לפני כ- 950 שנה, עוד בימי רש"י מוסיף על הגזל את היותם גם לוקחי נשים בחזקה. אונקלוס מתקרב במשהו ואומר: וְאִתְחַבַּלַת אַרְעָא קֳדָם ה' וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא חָטוֹפִין. הארץ נחבלת מלפני ה' ומתמלאת בחטופים. אך אור-החיים הקדוש אומר שפירוש חמס הוא - כללות הרשע בו, גזל בו, גילוי עריות בו, שפיכות דמים בו, ועבודה זרה בו.
אברבנאל מסביר את הפן הפסיכולוגי, מדוע אין תקנה לחמס. והסברו - כי הנה הרשע אשר לו קנין הרשעות, לא יראה כלל בעיניו את פועלו הרשעי כמגונה, כי בזה מובדל החמס מזה שמעד ולא כבש את יצרו. זה שמעד, מכיר את פועלו הרע במה שהוא רע, כי שכלו ישר, וזאת למרות שהתאווה תוקפת אותו מבלי שהשכל יתקומם כנגדה. אבל אנשי חמס, גבר חומרם על שכלם באופן תדיר עד שדרכם נעשית טבעית, כדי השחתת הארץ. כפי שנאמר בפסוק: 'ותשחת הארץ בפני האלוקים', בפני האלוקים ולא לפני אנשי הדור, לא גדוליו ולא קטניו, אף לא אחד הכיר ולא התנגד לרוע, חוץ מנח שהיה צדיק תמים בדורותיו, אך גם הוא חטא בכך שהסתגר בדלת אמותיו ולא החזיר את דורו בתשובה.
בפרשת העיר הנידחת על הפסוק 'וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ', מספר רבי חיים בן עטר, בעל 'אור החיים' שהזכרנו, דבר מדהים. פעם ניגש הוא לכת רוצחים ישמעאלים, וביקש לדעת מהם ישירות מהו שורש אכזריותם, ואכן קיבל תשובה דומה להסבר שהבאנו בשם אברבנאל. לפי שצוותה התורה על עיר הנידחת שיהרגו כל העיר לפי חרב, ואפילו בהמתם. והמעשה הזה סביר שיוליד טבע אכזריות בלב האדם, כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים... כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזרים. טבע אדם שכזה משתנה והאכזריות נעשית אצלו טבעית.
זה נכון לכת הרוצחים הישמעאלים כפי שחזו עינינו רק בשבת האחרונה, אבל באשר לחיילינו אין הכיבוש משחית כלל. בגלל החשש הזה שהאכזריות תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנידחת, לזה נותן להם הקב"ה, יודע מחשבות ואשר אין נסתר מנגד עיניו, הבטחה, שייתן להם ה' רחמים. הוי אמר, הגם שהטבע יוליד בהם את מידת האכזריות, מקור הרחמים, הקב"ה, ישפיע בהם כח הרחמים מחדש לבטל כח האכזריות שנולד בהם מכח המעשה.
אבל לגבי הממלאים את הארץ חמס נאמר 'ְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ'. היינו הנני משחיתם ומסירם מן הארץ. והיותר נכון אצלי, אומר אברבנאל, שהקב"ה כביכול אומר: הבנתי מה נכון וראוי לאחריתם של אנשי החמס, כי ידעתי גם ידעתי שלא ישובו מדרכם הרעה, ולא יצליחו לכל דבר, כי כבר כל הארץ מליאה חמס. כלומר, הם גרמו לנפשם את השינוי בטבע האדם באופן שהאכזריות נעשתה אצלם טבעית לחלוטין. וכשהפשע מתפשט ונעשה נחלת הכלל, לא נותרה כל תקווה לתיקון המעוות, כי מי יתקנם, והרי כולם רשעים, ולכן, הנני משחיתם. כי הם בחינת מעוות לא יוכל לתקון.
'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.' שפלותם ואכזריותם הגיעה לשפל כזה, עד שאין מי שיתקנם ויחזירם בתשובה, ולא עוד אלא שמשפיעים הם ומשחיתים לא רק את האנושות כולה, אלא אף את הארץ עצמה. 'וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה', הארץ עצמה נשחתה...
החמס עושה בחכמה, בבינה ובהשכל, שימוש איום ואכזר לרוע והשחתת הארץ. אך בו בזמן שהם למדו ולימדו חוקי רצונותיהם להרע, אתה 'בעל המלחמות', יצר יצירה מופלאה – עם זו יצרתי לי', ובכל תפקודם מספרת את תהילת ה'. במוצאי אותה שבת, מוצאי שמחת תורה, אמרנו בתפילת העמידה, אתה חננתנו... ותלמדנו לעשות חוקי רצונך. אנחנו למדנו את חוקי רצון בורא עולם, להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, וכן גם בין יום השביעי לששת ימי המעשה. באותה שבת שמחת תורה, בה התגלה שיא הרוע ושיא האכזריות שייזכר לעד, התגלה גם עם ישראל במלוא יופיו והדרו, במסירות נפש נפלאה של הכל למען הכל.
עם ישראל שבניו ברחבי העולם כולו, עם ישמע קולות המלחמה, ניסו מיד בכל דרך לשוב ארצה, אזרו עוז לבוא לעזרת ה' בגיבורים . לעומת העמים, כאוקראינה ורוסיה שברגע שנשמעו אצלם קולות מלחמה, רבים נמלטו מארצם. או דוגמת האחים הקדושים נעם וישי סלוטקין הי"ד, אשר ברגע שהבינו שאחינו בעוטף גוש קטיף במצוקה, מיד בלי להסס נחלצו חושים, עלו על מדים, נסעו, נלחמו, הצילו ונפלו על קידוש השם והארץ. או יאיר ויזנר, ה' ישלח לו רפואה שלימה, וכל חברי כיתת הכוננות בכרם שלום, שחרפו נפשם והצילו את כל הקיבוץ. בנים יקרים אלה כרבים וטובים, אשר לא רק שלא משחיתים את הארץ, אלא גורמים לארצנו לפרוח, לקבל את בניה ובנותיה השבים בדורנו ארצה אחר אלפים שנות גלות, באהבה רבה ובאהבת עולם.
המלחמה פרצה יום אחרי הושענא רבה, בו הפסקנו לומר את פרק כ"ז בתהלים, לדוד ה' אורי וישעי, בו מתפלל דוד המלך לה' - בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים, לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי... אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס: המלחמה היא לא רק נגד החמס, אלא גם נגד עדי שקר בעולם כולו המנסים לנפוח חיים בחמס, דוגמת BDS למינהו. ובשם הלוחמים והחטופים, נאמר, אנא אַל-תִּנטְּשֵׁם וְאַל-תַּעַזְבֵם, אֱלֹקי ישענו. איש לרעהו יאמר חזק וכסיום נעים זמירות ישראל את הפרק, קַוֵּה, אֶל ה': ובזכות האמונה לִרְאוֹת בטוב ה' בארץ חיים, חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.
עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל