מחבל חמאס בחקירה
מחבל חמאס בחקירהצילום: ללא

כיצד על ישראל לנהוג במחבלי חמאס שנלכדו בידיה על פי ההלכה? על כך שוחחנו עם הדיין הרב יהודה גליק שכבר בפתח דבריו מבהיר שלפי שעה הדיון כולו תיאורטי ונוגע רק לעתיד, מאחר ומערכת הביטחון והנהגת המדינה אינה נתונה כיום בידי שומרי הלכה.

ולאחר הבהרה זו קובע הרב גליק כי "מבחינת ההלכה פשוט שאנשים כאלה הם בני מוות ומי מהם שנפצע תוך כדי הלחימה אנחנו לא צריכים לטפל בו רפואית". במצב שכזה יש להותיר אותם לנפשם "ואם מישהו כואב לו הלב מכך, שיהרוג אותו".

בדבריו מציין הרב כלי תקשורת שהביא דבריו של רב מבית החולים 'שערי צדק' שטען כי על פי התורה יש להעניק טיפול רפואי גם לגרוע שבאויבים, אך לתפיסתו שלו אין לקביעה זו, אם אכן נאמרה, בסיס הלכתי וגם עצם הבאת הדברים ופרסומם מהווה טעות המנוגדת להלכה הרואה ערך בלכידות הרוח הישראלית בעת מלחמה, מה עשוי להיפגע מפרסומים שכאלה.

בהמשך הדברים מזכיר הרב גליק כי המקור להכרעה ההלכתית אינו בעולם השו"תים, אלא בתורה עצמה שהורתה כיצד לנהוג במלחמות מצוה ובמלחמות נקמה, ומלחמת מדין, בה הרגו גם את הנשים, היא אחת הדוגמאות לכך. ההרתעה שמלחמה אמורה להשיג בסופה נובעת בין השאר מהכרעה שכזו. "לכן נראה פשוט שאם המטרה היא למוטט את החמאס לגמרי וגם לגרום לכך שלא יחזרו על מעשה שכזה, אנחנו צריכים למצוא נוסחה והממשלה תחליט איך להוציא את הדבר לפועל. מבחינת ההלכה צריכים את כל מחבלי החמאס ומסייעיהם להרוג, אלא אם כן נכנעו לפני הקרב ואז נטפל בנכנעים צורה אחרת, אבל משנכנסו למלחמה יש להרוג אותם ולהגלות את משפחותיהם".

הדברים ברוח הזו מופיעים גם ברמב"ם שמחיל את ההכרעה גם על מלחמת רשות ומוסיף כי על העם שהוכנע לתת עבדים למלך מאנשיו. עם זאת, על פסיקה זו ניתן לוותר ברוח הימים הללו בהם העבדות אינה מקובלת במשפט הבינלאומי.

בדבריו מזכיר הרב גליק את עדותו המצולמת של מתנדב הצלה שסיפר כי שאל את הרב קנייבסקי זצ"ל כיצד יש לנהוג כאשר בפניו מחבל פצוע קשה יותר מיהודי שנפצע, ותשובתו של הרב קנייבסקי הייתה שעליו לטפל קודם במחבל, וטיפול זה הוא כדור בראשו של המחבל ולאחר מכן לגשת ליהודי ולטפל בפצעיו.

מכל אלה עולה הבנה ברורה בדבר עמדת ההלכה המובאת כרובד אחד של שיח סביב הסוגיה, ומתוך הבנה שקיים גם רובד נוסף של דברי המנהיגות הצבאית והמדינית שכוללים שיקולים נוספים כמו יחס האומות וכיוצא באלה. לטעמו של הרב גליק על חייל בעל תפקיד לבקש ממפקדו שלא יציב אותו במקום בו הוא צפוי להתמודד בהתלבטות הנוגעת לחיי מחבל ולמעשה מפלגת בין צו מצפונו ודתו לבין הפקודות הנובעות לעיתים משיקולים אחרים.