אליהו יוסיאן, עמית מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, בוגר 8200 וזוכה פרס ביטחון ישראל, מספר בשיחה עם ערוץ 7 על השפעותיו של המשטר האיראני על הטרור הפלסטיני בפרט ועל ציר הטרור במזרח התיכון בכלל, וגורס כי על מדינת ישראל לטפל קודם כל 'בחצר האחורית שלה' - עזה, איו"ש וחיזבאללה בלבנון.
מהי ההשפעה האיראנית על חמאס?
"רמת ההשפעה של המשטר האיראני על חמאס מתחלקת לשניים - לפני ואחרי הסכמי אברהם. לפני ההסכם ההשפעה של איראן הייתה פחותה, כי חמאס והג'יהאד האסלאמי היו קרובים למדינות המפרץ. אחרי הסכמי אברהם נוצר מצב מיוחד, וביתר שאת ברקע ההסכם עם סעודיה, בו המשטר האיראני ראה את עצמו לבד במזרח התיכון. אם עד עכשיו הוא ראה את עצמו כמוביל המאבק על 'אל אקצא', פתאום הוא רואה את המדינה הסונית הגדולה סעודיה חותמת אוטוטו הסכם שלום עם ישראל".
"איראן השיעית נותרה בודדה במערכה. המשטר ראה שמתמוטט לו כל הנרטיב המזרח-תיכוני נגד ישראל. מדינות מוסלמיות סוניות בראשות מצרים, המנהיגה הצבאית וסעודיה, המנהיגה הרוחנית של העולם הסוני מתקרבות לישראל, ואיראן מאבדת את ההשפעה. כשמגיעים לעזה - אם עד עכשיו עזה זכתה לתמיכה ועידוד מצד העולם הסוני - פתאום גם היא רואה את עצמה מבודדת. אם עד הסכמי אברהם היחסים בין עזה לאיראן היו של 'כבדהו וחשדהו', פתאום הן מוצאות עצמן קשורות", כך כלשונו.
אבל איראן היא שיעית, וחמאס והג'יהאד האיסלמי סונים.
"כמו שכולם יודעים, יש ויכוח ענק בין הסונה לשיעה באיסלאם, אבל אנחנו רואים אחרי טבח השבעה באוקטובר שהמחבלים העזתים מחמאס מצהירים בפני חוקריהם שאלף לוחמים מהם התאמנו באיראן, התחמשו באיראן, ושלמעשה איראן עזרה ותמכה בחמאס בכל המהלך הזה. הקשר חזק".
מה הוביל את חמאס לצאת למשימת התאבדות כמו הטבח בעוטף עזה?
"אתה קורא לזה משימת התאבדות. זה ניתוח ישראלי. חמאס לא רואה בזה משימת התאבדות, אלא פעולה שגורמת למקסימום יחס לעזה. זה נכון. כל ההפגנות בעולם והתעוררות בעולם המוסלמי גרם להם לעלות על סדר היום".
"העניין השני הוא חיזבאללה, שצריך לדבר גם עליהם. חיזבאללה הוא ארגון שיעי, ובמובן הזה - הרבה יותר קרוב לאיראן. מצד שני, חיזבאללה מייצגים 30-40% מהחברה הלבנונית כולה והם יושבים בפרלמנט הלבנוני. זאת אומרת שהם חלק מלבנון, אבל לא שולטים בלבנון. לעומתם, חמאס והג'יהאד האיסלמי כן שולטים על האוכלוסייה".
אנחנו צריכים לחשוש מחזית צפונית? חיזבאללה מורתע?
"אני מחזיר אותך למלחמת לבנון השנייה. אחרי סיום המלחמה נשא נסראללה נאום מאוד מיוחד, שבו אמר 'אם הייתי יודע שישראל מחריבה במלחמת לבנון השנייה את דרום לבנון, לא הייתי נכנס למערכה הזו'. ההרס והחורבן של לבנון השנייה גרם לו במערכות הבאות של ישראל מול עזה לא להתערב".
"לפני שנה נסראללה איים לפוצץ את שדות הגז. לאחר מכן מקרון התראיין ואמר שאם תהיה מלחמה עם ישראל לבנון לא תשרוד. לא חיזבאללה לא ישרוד, אלא לבנון. את המשפטים האלה אנחנו גם שומעים מראשי המערכת בישראל".
"אם חיזבאללה ייכנסו למלחמה עם ישראל, למעשה מה שנסראללה אומר זה שהוא מוכן לשחוט את לבנון על המזבח של איראן. עכשיו שאלת השאלות היא האם חיזבאללה מוכן לעשות את זה. אם המשטר האיראני ידחוף אותו בכל הכוח למלחמה עם ישראל, מה הוא יעשה? זו השאלה המרכזית".
מדוע נסראללה שותק מתחילת המלחמה?
"זו שאלה מצוינת. ישראלים מאוד אוהבים ראיונות בתקשורת. לעמוד 24/7 בראיונות ולדבר. לעומת זאת, חיזבאללה שומר על אש נמוכה, מטפטף טילים וכטב"מים מדי פעם, אבל לא משגר טילים ארוכי טווח ומדויקים. כל זאת על מנת להצהיר 'אנחנו לא הפקרנו את עזה'. הוא שומר על המאזן הזה, על זכות השתיקה הזו, כדי לא להרוס את לבנון ולא לתת בדבריו פרשנות כלשהי למעשים".
לסיום הסביר יוסיאן: "לדעתי המשטר האיראני הוא אויב 'מעגל שלישי', כאשר יו"ש, עזה, סוריה ולבנון במעגל הראשון, ועיראק במעגל השני. הבעיות מתחלקות לשניים: טקטיות ואסטרטגיות. קודם כל צריך לטפל בבעיות הטקטיות - חמאס, ג'יהאד אסלאמי, וחיזבאללה, כי הם נמצאות בחצר האחורית של מדינת ישראל, ואלו בעיות דחופות".
"כשאנחנו נטפל בבעיה העזתית ובבעיה של חיזבאללה, באופן אוטומטי איראן תאבד את שני 'הפרוקסים' המרכזיים שלה שיושבים על גבולות ישראל. זה ייצר עבורנו 'ראש שקט' בחצר האחורית. לגבי המעגל השני, זה סיפור אחר. זה פחות דחוף ויותר אסטרטגי. מדינת ישראל התבלבלה לדעתי בסדרי העדיפויות ושכחה את הטיפול הנדרש בחצר הביתית שלה".