כמפקד פלוגה במילואים הדברים שהיו חסרים לנו זה ציוד לחימה מקצועי ללוחמים. קבלנו גזרה מורכבת באיו"ש, הרבה הפרות סדר, הפגנות וירי.
נכנסנו מאוד חזק, וב"ה הצלחנו להוריד את הראש למחבלים - מעצרים כל לילה, סיכול, ויד קשה מאוד.
לאחר שבוע קבלנו בשורה משמחת, יש תורמת שמוכנה לקנות לכלל החיילים ציוד לחימה מתקדם במאות אלפי שקלים - ועוד מייצור תו תקן ישראלי! הייתי די פאסימי, עד שלפני שבוע וחצי הגיע טנדר מלא בציוד לחימה מקצועי.
מאוד עניין אותי לפגוש את התורמת, זו הייתה אישה צעירה עם קעקועים על הגוף, נחמדה עם מבטא אמריקאי.
בקשתי ממנה לספר לי איך היא הגיע אלינו ולמה היא החליטה לגייס את הכסף לטובת הלוחמים.
הסיפור שלה היה מטורף. היא סיפרה שהיא עד המלחמה חייה בירושלים וברמאללה, בקצה השמאלי של המפה. החברים הטובים ביותר שלה היו ערבים.
אירועי שמחת תורה היממו אותה לחלוטין, ויותר מכך השתיקה המזעזעת של החברים מרמאללה.
היא הפכה לחלוטין את הדיסקט והבינה פתאום מי האוייב ומי האוהב. היא החליטה לעשות הכל על מנת לעזור ולסייע לצה"ל לנצח!